גמרא
פירוש
פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת אַרְבָּעָה צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.
אוְכֵן שְׁתֵּי קוֹרוֹת הַמַּתְאִימוֹת לֹא בָּזוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ וְלֹא בָּזוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ אִם מְקַבְּלוֹת אָרִיחַ לְרׇחְבּוֹ טֶפַח אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת וְאִם לָאו צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
פחות מד׳ – רשב״ג ס״ל דפחות מד׳ טפחים אמרינן לבוד. אחת למעלה וכו׳ – מאלו הקורות שאין באחת מהן רוחב טפח קאמר. הא זו וזו בתוך עשרים – קס״ד דאמרינן העליונה סמוכה לשפת עשרים והתחתונה סמוכה לשפת עשרה מכשר, אלמא אמרינן חבוט רמי אפילו בפחות מרוחב טפח. מר׳ יוסי בר׳ יהודה מותיב. וכבר כתבנו פ״ק דעירובין דלית הילכתא כותיה. ומדקאמר ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים אמה אלא למטה מעשרים ותחתונה סמוכה לה בפחות מג׳, ש״מ שאם היה עליונה למעלה מעשרים ותחתונה סמוכה לה בפחות מג׳ תוך עשרים אמה פסולה. ולא מצית לאכשורה משום לבוד, שהרי אם תחברם הרי הן במקום פסול ואין כאן קורה, כמו שביארנו פ״ק דעירובין. תריץ הכי – כלומר רואין דקאמר בפחות משלשה הוא. והלכתא כרבא דאמרינן חביט רמי כשיש בהן רוחב טפח אע״פ שרחוקים זה מזה שלשה טפחים. ומיהו צריך שיהא העליון מכוון כנגד שפת הסכך היורד, דכי אמרינן חביט רמי הוי מסוכך כראוי, דאי זה כנגד זה אפילו אמרת חביט רמי לא מהני מידי, שהרי אינה מסוככת שהרי אין האויר [מתמלא]: ולשון הר״ם פרק ה׳ היה הסיכוך מדובלל והוא הסיכוך שיהיה מקצתו למעלה ומקצתו למטה כשירה, ובלבד שלא יהיה בין העולה והיורד ג׳ טפחים. ואם היה ברוחב העולה טפח או יתר אע״פ שהוא גבוה יותר מג׳ טפחים רואין אותו כאילו ירד למטה ונגע בשפת זה היורד, והוא שיהיה מכוון כנגד שפת היורד ע״כ. כאן מלמעלה כאן למטה – פירש רבינו שלמה, הא דדייקת כי הדדי פסולה למעלה קאי, כשיש בהם בין קנה לקנה כמלא קנה אפילו מצומצם פסולה, לפי שמחמת אויר נראית בארץ חמתה מרובה. והא דדייקת כי הדדי כשירה נקט שיעורא מלמטה, שלמטה נראין שוין החמה והצל. ובודאי שהקנים רחבים מן האויר. כזוזא מלעיל – כשהנקב רחב כשיעור זוז חמתה רחבה למטה כשיעור סלע. ובזה הדרך פירשו הרי״ף והר״ם. ואית דמפרשי בהפך, אם הוא מלמטה ומשער שהאויר מלמעלה שוה עם הסכך פסולה, כי בידוע שהאויר מרובה על הסכך, שנקב גדול אדם [הרואה] אותו מרחוק חושב שהוא קטן. אבל אם הוא מלמעלה ומשער למטה שהם שוים כשירה, וגרסי זוזא מלעיל כאיסתירא מלתחת, כלומר אם יהיה בו נקב רחב זוז, מלמעלה יהיה בו נקב רחב זוז ותביטנו מלמטה תחשוב שהוא קטן כאיסתירא דהוא פלגא דזוזא. ולזה הפירוש איכא למיבעי, אם הוא מלמעלה ומשער למעלה שהם שוים מאי דיניה הרי הם שוים, כי האי גונא הויא כשירה או פסולה. והעיקר בפירוש הרי״ף והר״ם ורבנו שלמה: ולעולם צריך שיהא הסכך מרובה על האויר, אבל אם יהיה האויר בין הכל מרובה על הסיכוך פסולה, שבידוע שתהיה חמתה מרובה מצילתה. ולשון הר״ם פרק ה׳, סכך שיש בו חלונות שהאויר נראה בהם אם יש בכל האויר בכל מקום המסוכך פסולה מפני שחמתה תהיה מרובה מצילתה וכו׳. ולשון הרי״ף אם החמה והצל מלמטה שוים כשרה שבידוע שהצל מלמעלה הוא מרובה, ואם החמה והצל מלמעלה שוין פסולה [שבידוע] שהחמה מלמטה היא מרובה על הצל ע״כ. כוכבי חמה – פירש רבנו שלמה שהחמה זורחת עליו ואין זהרורי חמה נראין מתוכה פסולה לב״ש שאין זו דומה לסוכה ע״כ. והלכתא כב״ה. על ראש העגלה – אע״ג דמטלטלא ולא קביעא. בראש הספינה – בגובה של ספינה והרוח שולטת שם ועוקרתה. כשירה – דדירת ארעי סגי לה. ועולין – משום דבעי למיתנא גבי אילן ואין עולין תנא הכא ועולין. בראש האילן – שתקנה שם כראוי וסיככה בסכך כשר. כשירה – בחולו של מועד, ואף בי״ט אם עבר ועלה שם יצא ידי סוכה. מיהו אין [עולין] בה בי״ט, דרבנן גזור שלא יעלה באילן ולא ישתמש בו גזירה שמא יתלוש. שתים באילן ואחת בידי אדם – כגון שסמך הסוכה רובה באילן ועשה מהאילנות שתי מחיצות ומחיצה אחת עשה בארץ בידי אדם וסמך קצת הסיכוך בדופן. ואין עולין – דמשתמש באילן הוא, שהרי היא נשענת באילן. ולשון הר״ם בזו הפסקה פרק ד׳, היו מקצת הדפנות עשויות בידי אדם ומקצתן אילנות רואין כל שאילו נטלו האילנות היא יכולה לעמוד בדפנות שבידי אדם עולין לה בי״ט ע״כ: ולפי מה שכתב רבנו שלמה נראה שפירש שקרקעית הסוכה רובו באילן ועשה סככה בראש האילן ועשה שתי מחיצות מהאילן ועשה מחיצה אחת בארץ וסמך קרקעית הסוכה באמצע הדופן ומשם ולמעלה הגביה עשרה ונתן על ראש הדופן מצד אחד. ולזה הפירוש כי האי גונא דוקא הוא שאין עולין לה בי״ט, דהשתא משתמש במחובר אם יכנס בסוכה. אבל מפני שהסכך נשען בה לחודיה לא הוי משתמש במחובר. ולשון הר״ם נראה כמה שפירשנו.מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה.
הערות
הערות
Gemara
Peirush