גמרא
פירוש
אָמַר רַבִּי זֵירָא מוֹדֶה רַבִּי לְעִנְיַן קְנָס דְּכוּלְּהוּ מְשַׁלְּמִי מַאי שְׁנָא מִקְּטָלָא שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא {דברים כ״ב:כ״ה} וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ.
וְרַבָּנַן הַאי לְבַדּוֹ מַאי עָבְדִי לֵיהּ מִיבְּעֵי לְהוּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ד רמב״ם הלכות אישות ג׳:י״א
רמב״ם הלכות גזילה ואבידה י״ז:י״ג
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור אבן העזר ל״ז:א׳
טור חושן משפט ר״ע:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר ל״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ר״ע:ב׳
רמב״ם הלכות גזילה ואבידה י״ז:י״ג
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור אבן העזר ל״ז:א׳
טור חושן משפט ר״ע:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר ל״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ר״ע:ב׳
מודה רבי – דכי אמר רבי דביאת אחר שלא כדרכה הויא כדרכה ה״מ לענין מיתה אבל לגבי קנס כולהו משלמי.
אית דמפרשי כל העשרה שבאו עליה שלא כדרכה ואע״ג דאמרינן הנאת שכיבה חמשים הנאה יש לו אע״פ בשלא כדרכה דהא אף לדידה אמרינן בהאי פרקא מאן לימא דלית לה הנאה דלמא אית לה הנאה כדאמרי׳ גבי שפחה כנענית תקנה בביאה. והר״ם כתב בנערה בתולה פ״א שאינו משלם קנס אלא כדרכה נראה שפירש כולהו כל הבאים עליה כדרכה אחר אלו משלם קנס ונראה דלא גריס כולהו והכי גרסינן פרק אלו נערות [דף מ ע״ב] אמר רבי זירא אלו באו עליה שנים א׳ כדרכה ואחד שלא כדרכה יאמרו בעל שלמה חמשים בעל פגומה חמשים. א)פי׳ אחד שלא כדרכה שבא עליה שלא כדרכה ופי׳ בעל פגומה זה שנמצאת פגומה שהרי נבעלה שלא כדרכה (אלא) ובעל שלמה כלומר שלא בא עליה אדם מעולם אף שלא כדרכה ישלם (קנס) [חמשים] מיהו דבר פשוט דאף בא עליה שלא כדרכה חייב האונס לקחתה וקרינן ביה ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו דגרסי׳ ביבמות פרק הבא על יבמתו אמר רב נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה מתיב רבא ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו פרט לאלמנה לכ״ג ה״ד אילימא בכדרכה מה איריא אלמנה תיפוק לי דהויא לה בעולה פי׳ דאונס עצמו לא ישא בעולה אלא שלא כדרכה ומשום אלמנה אין משום בעולה לא ב). שוין – בני עונשין. אלמא הא אחר חייב לקחתה. למעוטי גדול הבא על הקטנה. תחלת [ביאה] היא העראה והיא נשיקת אבר. סוף ביאה היא גמר ביאה והיא הכנסת כל האבר. קונה אשה להיות ארוסה – ופשטה ידה דאי סוף ביאה קונה מקודשת לשני ואי תחלת ביאה קונה מקודשת לראשון. לכהן גדול אם רשאי לקדש אשה בביאה אי אמרת תחלת ביאה קונה רשאי לקדשה בביאה דבשעת קדושין בתולה היא ואי סוף ביאה קונה אינו רשאי דבשעת קדושין בעולה היא.
על גמר ביאה – והא דגרסי׳ ביבמות פ׳ הבא על יבמתו אשה לבעלה דמקניא בהעראה מנין אתיא קיחה קיחה. אלמא אשה מקניא בהעראה דהיינו תחלת ביאה. תירץ בעל הלכות דהתם מיירי שפירש ואמר שדעתו לקנותה בהעראה והכא מיירי בסתמא ורבינו נסים תירץ דהא והא בסתם והכא איירי בקנין דארוסין והתם איירי בקנין דנשואין דומיא דיבמה שמקודשת מקדושי אחיו. הכא נמי מיירי שקדשה ואח״כ בא עליה לשם נשואין ואם הערה בה קנאה להיותה אשתו גמורה. וכן תירץ הרי״ף ביבמות. והר״ם כתב שני התרוצים בפ״ג ובפרק יו״ד וכי תימא מנלן דביאה בלא חופה גומר תריץ דתניא בפ׳ נערה שנתפתתה סתם חצר דידה ללון סתם חצר דידיה לשם (קדושין) [נשואין] אלמא ביאה בלא חופה גומר ואי קשיא לך הא דתניא בסוטה פרק ארוסה תחת אישה פרט לארוסה ושומרת יבם למה לי תיפוק לי שקדמה שכיבת בועל לבעל. כגון שבא עליה ארוס בבית אביה דכוותה גבי שומרת יבם שבא עליה יבם בבית אביה שומרת יבם קרית לה האמר רב קנה לכל. כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה. ואי אמרת דביאה דאחר קדושין קנה לכל כדשני ליה שבא עליה ארוס לותביה ארוסה קרית לה. תירץ דכי אמרי׳ דביאה דאחר קדושין קונה קנין גמור ה״מ שבא עליה לשם נשואין אבל בא עליה לשם זנות לא. והתם מיירי שבא עליה לשם זנות.
ביאה – אם קדשה בביאה קנאה קנין גמור ליורשה וליטמא לה ולהפרת נדריה בלא שותפות האב כאלו נשאה. או אירוסין עושה ואינו יורשה ואינו מיטמא לה ואינו מפר לה אלא בשותפות האב. קתני ביאה שאם מסרה אביה לביאה לשם קדושין אינו אוכל פירות נכסי מלוג שלה ולא הוי נכסי הבעל עד שנשאת אלמא אירוסין עושה.
אשארא – אכסף ושטר. אבל קדשה בביאה בעל אוכל פירות כאלו נושאה דנשואין עושה.
מתקדשת בביאה – דביאתה ביאה. ומשנה היא בפ׳ יוצא דופן.מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה.
אית דמפרשי כל העשרה שבאו עליה שלא כדרכה ואע״ג דאמרינן הנאת שכיבה חמשים הנאה יש לו אע״פ בשלא כדרכה דהא אף לדידה אמרינן בהאי פרקא מאן לימא דלית לה הנאה דלמא אית לה הנאה כדאמרי׳ גבי שפחה כנענית תקנה בביאה. והר״ם כתב בנערה בתולה פ״א שאינו משלם קנס אלא כדרכה נראה שפירש כולהו כל הבאים עליה כדרכה אחר אלו משלם קנס ונראה דלא גריס כולהו והכי גרסינן פרק אלו נערות [דף מ ע״ב] אמר רבי זירא אלו באו עליה שנים א׳ כדרכה ואחד שלא כדרכה יאמרו בעל שלמה חמשים בעל פגומה חמשים. א)פי׳ אחד שלא כדרכה שבא עליה שלא כדרכה ופי׳ בעל פגומה זה שנמצאת פגומה שהרי נבעלה שלא כדרכה (אלא) ובעל שלמה כלומר שלא בא עליה אדם מעולם אף שלא כדרכה ישלם (קנס) [חמשים] מיהו דבר פשוט דאף בא עליה שלא כדרכה חייב האונס לקחתה וקרינן ביה ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו דגרסי׳ ביבמות פרק הבא על יבמתו אמר רב נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה מתיב רבא ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו פרט לאלמנה לכ״ג ה״ד אילימא בכדרכה מה איריא אלמנה תיפוק לי דהויא לה בעולה פי׳ דאונס עצמו לא ישא בעולה אלא שלא כדרכה ומשום אלמנה אין משום בעולה לא ב). שוין – בני עונשין. אלמא הא אחר חייב לקחתה. למעוטי גדול הבא על הקטנה. תחלת [ביאה] היא העראה והיא נשיקת אבר. סוף ביאה היא גמר ביאה והיא הכנסת כל האבר. קונה אשה להיות ארוסה – ופשטה ידה דאי סוף ביאה קונה מקודשת לשני ואי תחלת ביאה קונה מקודשת לראשון. לכהן גדול אם רשאי לקדש אשה בביאה אי אמרת תחלת ביאה קונה רשאי לקדשה בביאה דבשעת קדושין בתולה היא ואי סוף ביאה קונה אינו רשאי דבשעת קדושין בעולה היא.
על גמר ביאה – והא דגרסי׳ ביבמות פ׳ הבא על יבמתו אשה לבעלה דמקניא בהעראה מנין אתיא קיחה קיחה. אלמא אשה מקניא בהעראה דהיינו תחלת ביאה. תירץ בעל הלכות דהתם מיירי שפירש ואמר שדעתו לקנותה בהעראה והכא מיירי בסתמא ורבינו נסים תירץ דהא והא בסתם והכא איירי בקנין דארוסין והתם איירי בקנין דנשואין דומיא דיבמה שמקודשת מקדושי אחיו. הכא נמי מיירי שקדשה ואח״כ בא עליה לשם נשואין ואם הערה בה קנאה להיותה אשתו גמורה. וכן תירץ הרי״ף ביבמות. והר״ם כתב שני התרוצים בפ״ג ובפרק יו״ד וכי תימא מנלן דביאה בלא חופה גומר תריץ דתניא בפ׳ נערה שנתפתתה סתם חצר דידה ללון סתם חצר דידיה לשם (קדושין) [נשואין] אלמא ביאה בלא חופה גומר ואי קשיא לך הא דתניא בסוטה פרק ארוסה תחת אישה פרט לארוסה ושומרת יבם למה לי תיפוק לי שקדמה שכיבת בועל לבעל. כגון שבא עליה ארוס בבית אביה דכוותה גבי שומרת יבם שבא עליה יבם בבית אביה שומרת יבם קרית לה האמר רב קנה לכל. כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה. ואי אמרת דביאה דאחר קדושין קנה לכל כדשני ליה שבא עליה ארוס לותביה ארוסה קרית לה. תירץ דכי אמרי׳ דביאה דאחר קדושין קונה קנין גמור ה״מ שבא עליה לשם נשואין אבל בא עליה לשם זנות לא. והתם מיירי שבא עליה לשם זנות.
ביאה – אם קדשה בביאה קנאה קנין גמור ליורשה וליטמא לה ולהפרת נדריה בלא שותפות האב כאלו נשאה. או אירוסין עושה ואינו יורשה ואינו מיטמא לה ואינו מפר לה אלא בשותפות האב. קתני ביאה שאם מסרה אביה לביאה לשם קדושין אינו אוכל פירות נכסי מלוג שלה ולא הוי נכסי הבעל עד שנשאת אלמא אירוסין עושה.
אשארא – אכסף ושטר. אבל קדשה בביאה בעל אוכל פירות כאלו נושאה דנשואין עושה.
מתקדשת בביאה – דביאתה ביאה. ומשנה היא בפ׳ יוצא דופן.מהדורת הרב משה יהודה הכהן בלוי, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר לעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות למשפחת הרב בלוי). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה.
הערות
הערות
Gemara
Peirush