×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ס״ז.גמרא
;?!
אָ
וְשִׁחְרוּר מַפְקִיעִין מִידֵי שִׁעְבּוּד. א״ראָמַר רַב יְהוּדָה אהִכְנִיסָה לוֹ שְׁנֵי כֵלִים בְּאֶלֶף זוּז וְשָׁבְחוּ וְעָמְדוּ עַל שְׁנֵי אֲלָפִים אֶחָד נוֹטַלְתּוֹ בִּכְתוּבָּתָהּ וְאֶחָד נוֹתֶנֶת דָּמִים וְנוֹטַלְתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁבַח בֵּית אָבִיהָ. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן שֶׁבַח בֵּית אָבִיהָ דִּידַהּ הָוֵי הָא אַמְרַהּ רַב יְהוּדָה חֲדָא זִימְנָא מַהוּ דְּתֵימָא ה״מהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּמָטְיָא לְמִשְׁקַל בִּכְתוּבְּתַהּ אֲבָל מִיתָּן דְּמֵי וּמִישְׁקָל לָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: מתני׳מַתְנִיתִין: בבַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן וּמֵת וְהִנִּיחָהּ מְעוּבֶּרֶת לֹא יֹאכְלוּ עֲבָדֶיהָ בִּתְרוּמָה מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁל עוּבָּר שֶׁהָעוּבָּר פּוֹסֵל וְאֵינוֹ מַאֲכִיל דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יוֹסֵי. אָמְרוּ לוֹ מֵאַחַר שֶׁהֵעַדְתָּ לָנוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן אַף בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן וּמֵת וְהִנִּיחָה מְעוּבֶּרֶת לֹא יֹאכְלוּ עֲבָדֶיהָ בִּתְרוּמָה מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁל עוּבָּר.: גמ׳גְּמָרָא: אִיבַּעְיָא לְהוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם דְּקָסָבַר עוּבָּר בִּמְעֵי זָרָה זָר הוּא אוֹ דִלְמָא יָלוּד מַאֲכִיל שֶׁאֵינוֹ יָלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְעוּבָּר בִּמְעֵי כֹהֶנֶת מַאי אָמַר רַבָּה הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי דְּקָסָבַר עוּבָּר בִּמְעֵי זָרָה זָר הוּא רַב יוֹסֵף אָמַר גיָלוּד מַאֲכִיל שֶׁאֵין יָלוּד אֵינוֹ מַאֲכִיל. מֵיתִיבִי אָמְרוּ לוֹ לר׳לְרַבִּי יוֹסֵי מֵאַחַר שֶׁהֵעַדְתָּ לָנוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן בַּת כֹּהֵן לְכֹהֵן מַהוּ אָמַר לָהֶם זוֹ שָׁמַעְתִּי וְזוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא עוּבָּר בִּמְעֵי זָרָה זָר הוּא הַיְינוּ דקא״לדְּקָאָמַר לְהוּ זוֹ שָׁמַעְתִּי וְזוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ יָלוּד מַאֲכִיל שֶׁאֵין יָלוּד אֵין מַאֲכִיל מַאי זוֹ שָׁמַעְתִּי וְזוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי אִיהִי הִיא קַשְׁיָא. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל זוֹ דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יוֹסֵי אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ בָּנִים אוֹכְלִים מִשּׁוּם בָּנִים אֵין לוֹ בָּנִים אוֹכְלִים מִשּׁוּם אַחִים אֵין לוֹ אַחִים אוֹכְלִים מִשּׁוּם מִשְׁפָּחָה כּוּלָּהּ. זוֹ וְלָא ס״לסְבִירָא לֵיהּ הָא א״לאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה פּוֹק אַיְיתִי לִי בֵּי עַשְׂרָה דְּאֵימָא לָךְ בְּאַנְפַּיְיהוּ הַמְזַכֶּה לְעוּבָּר קָנָה אֶלָּא זוֹ וס״לוּסְבִירָא לֵיהּ מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דִּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי. וּמִי פְּלִיגִי מֵתִיב רַבִּי זַכַּאי זוֹ עֵדוּת הֵעִיד ר׳רַבִּי יוֹסֵי מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן וְהוֹדוּ לוֹ אָמַר רַב אָשֵׁי מִי קָתָנֵי וְקִבְּלוּ וְהוֹדוּ לוֹ קָתָנֵי דְּמִסְתַּבַּר טַעְמֵיהּ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן דהִנִּיחַ בָּנִים אֵלּוּ וָאֵלּוּ אוֹכְלִים הִנִּיחָהּ מְעוּבֶּרֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ אֵין אוֹכְלִים הִנִּיחַ בָּנִים וְהִנִּיחָהּ מְעוּבֶּרֶת עַבְדֵי מְלוֹג אוֹכְלִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא אוֹכֶלֶת עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל לֹא יֹאכְלוּ מִפְּנֵי חֶלְקוֹ שֶׁל עוּבָּר שֶׁהָעוּבָּר פּוֹסֵל וְאֵינוֹ מַאֲכִיל דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו הַבַּת מַאֲכֶלֶת הַבֵּן אֵינוֹ מַאֲכִיל הר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר זְכָרִים יֹאכְלוּ כּוּלָּן נְקֵבוֹת לֹא יֹאכֵלוּ שֶׁמָּא יִמָּצֵא עוּבָּר זָכָר וְאֵין לַבָּנוֹת בִּמְקוֹם הַבֵּן כְּלוּם. מַאי אִירְיָא שֶׁמָּא יִמָּצֵא עוּבָּר זָכָר תִּיפּוֹק לֵיהּ דִּנְקֵבָה נָמֵי פָּסְלָה חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר חֲדָא דִּנְקֵבָה נָמֵי פָּסְלָה וְעוֹד שֶׁמָּא יִמָּצֵא עוּבָּר זָכָר וְאֵין לַבָּנוֹת בִּמְקוֹם הַבֵּן כְּלוּם. זְכָרִים יֹאכֵלוּ וְהָאִיכָּא עוּבָּר קָסָבַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אר״י הכניסה לו שני כלום באלף זוז ושבחו ועמדו על ב׳ אלפים א׳ נוטלתו בכתובתה וא׳ נותן דמים ונוטלתו משום שבח ב״א וכי היכי דזכי הבעל ביתרון דמיהן הכי מחייב בפחות דמים דאם פחתו בדמיה פחתו לו והכי נמי אמרי׳ בהל׳ נהי נמי דמחייב באונסין בהכחשה וביתרון דמים מי מחייב למימר דנ״ב חייב בכחשן. עיין בפסקי בפ׳ מציאת האשה: מתניתין בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת לא. אכלו עבדי׳ בתרומה מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר״י א״ל מאחר שהעדתה לנו על בת ישראל שנשאת לכהן. אף בת כהן לכהן ומת והניחה מעוב׳ לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר. פי׳ האי עבדי׳ דקתני אינן ע״מ דע״מ דידה הוי ואין כח לעובר כלום ולא לבני בעלה וכ״ז שהאי אוכלת ע״מ שלה אוכלים וכ״ז שהיא אינה אוכלת עבדי׳ מלוג שלה אינן אוכלים. כיצד אם י״ל בנים מכהן ה״ה אוכלת וע״מ שלה אוכלין ואע״פ שהיא מעוברת שאין זכי׳ לעובר בע״מ שלה, ואם אין לה בנים מכהן שהיא אינה אוכלת גם ע״מ שלה אינן אוכלין. והיא עבדי דקתני הן עבדי צ״ב שהם ברשות הבעל שקבלן עליו בשומא שאם מתו לו ואם הותירו כשמת הבעל הן ברשות היורשין. ואע״ג דאמרן הדין עמה ואין הבעל רשאי למוכר אפ״ה כיון דמחסרי גוביינא וקיימא ברשות היורשים כדאמרן לעיל דאילו מגנב יורשים חייבים לשלם ליורשיה. והכי תנאי בתוס׳ מת והניח אפרזות פי׳ בלא בנים ע״מ אין אוכלין כדרך שהאי אניה אוכלת. עצ״ב אוכלין מפני שבחזקת היורשין הן עד שעה שיתנו לה, קסבר ר״י דאין זכי׳ לעובר בע״מ שלה אעפ״י שלא נולד וקס״ד נמי ילוד מאכיל שאינו לוד אינו מאכיל הלכך מפשני חלקו של עובר אינו אוכל בתרומה והיא דנקט לבת ישראל לרבנן קא״ל וה״ק לדידי אפילו בת כהן לכהן נמי אין אוכלת מפני חלקו של עובר אע״פ שהעובר הוה כהן עד שלא יולד אינו מאכיל לדידכו אודי לי בבת ישראל ורבנן ס״ל בכהן דעובר במעי זרה זר הוא, והלכך אותו העובר הוא פוסלן ולהכי נקטי בת ישראל ורבנן ק״ל לדבריך דקסברת דאין זכי׳ לעובר מאחר שהעדת לנו על ב״י לכהן אפילו בת כהן נמי לא יאכלו מפני חלקו ש״ע. ור״י ה״נ ס״ל וב״י דנקט כי היכי דלודי לי׳ רבנן דרבנן פליגי עלי׳ ואמרי עובר א״ל זכי׳ וכן בת כהן לכהן אכלין מצ״ב בתרומה מפני היורשים ועבור אינו פוסלות שאין לו זכיה עד שלא יולד והכי אמרי׳ אר״י א״ש זו דברי ר׳ יוסי דקסבר יש זכי׳ לעובר אבל ח״א י״ל בני אוכלים בשביל בנים י״ל אחים אוכלים בשביל אחים א״ל אחים אוכלים עבור משפחה כולה, שהן יורשים נכסי׳ ועצ״ב בחזקת ירושים הן עומדים עד שלא תגבה אותן האשה ועובר ל״ל זכיה בתרווייהו: ת״ר הניח בנים אלו ואלו אוכלים, פי׳ בנים ואל מעוברת הניחה מעוברת אלו ואלו אינם אוכלים, פי׳ מעוברת בלא בנים אין אוכלין לא ע״מ שלה מפני שהיא אינה אוכלת ולא עצ״ב שהן בחזקת היורשין מפני שהעובר זוכה בהן יולד מאכיל שאינו יולד אינו מאכיל, הניחה בנים הניחה מעוברת ע״מ אוכלין כדרך שהאי אוכלת עצ״ב לא יאכלו מפני תנקו של עובר, שעובר פוסל ואינו מאכיל ד״ר יוסי פי׳ בין בת ישראל לכהן בין בת כהן לכהן אבל חכמים סברי עובר אין לו זכיה ובין י״ל בנים אוכלים עצ״ב בחזקת בני משפחה שהן ראוים לירש נכסיו, והל׳ כחכמים דהכי מסיק תלמודא בב״ב והל׳ המזכה לעובר לא קנה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144