×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ס״ה:גמרא
;?!
אָ
אהוּא אָמַר אַפִּלַת בְּגוֹ עֲשַׂר וְהִיא אָמְרָה לָא אַפֵּלִית א״ראָמַר רַבִּי אַמֵּי אַף בְּזוֹ הִיא נֶאֱמֶנֶת דְּאִם אִיתָא דהפילה נַפְשַׁהּ בְּעַקְרְתָה לָא מַחְזְקָה. הִפִּילָה וְחָזְרָה וְהִפִּילָה וְחָזְרָה וְהִפִּילָה הוּחְזְקָה לִנְפָלִים בהוּא אָמַר אַפִּילָה תְּרֵי וְהִיא אָמְרָה תְּלָת אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר עוֹבָדָא הֲוָה בֵּי מִדְרְשָׁא וַאֲמַרוּ הִיא מְהֵימְנָא דְּאִם אִיתָא דְּלָא אַפִּלָה נַפְשַׁהּ בְּנִיפְלֵי לָא מַחְזְקָה.: מתני׳מַתְנִיתִין: גהָאִישׁ מְצֻוֶּוה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה דאֲבָל לֹא הָאִשָּׁה רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר {בראשית א׳:כ״ח} וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם [אֱלֹהִים] פְּרוּ וּרְבוּ.: גמ׳גְּמָרָא: מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר ר׳רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר קְרָא {בראשית א׳:כ״ח} וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשׁוּהָ אִישׁ דַּרְכּוֹ לְכַבֵּשׁ וְאֵין אִשָּׁה דַּרְכָּהּ לְכַבֵּשׁ. אַדְּרַבָּה וְכִבְשׁוּהָ תַּרְתֵּי מַשְׁמַע אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְכׇבְשֶׁהָ כְּתִיב רַב יוֹסֵף אָמַר מֵהָכָא {בראשית ל״ה:י״א} אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה וְלָא קָאָמַר פְּרוּ וּרְבוּ. וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע כָּךְ מִצְוָה עַל אָדָם שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר חוֹבָה שֶׁנֶּאֱמַר {משלי ט׳:ח׳} אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ. וא״רוְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מוּתָּר לוֹ לָאָדָם לְשַׁנּוֹת בִּדְבַר הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית נ׳:ט״ז} אָבִיךְ צִוָּה וְגוֹ׳ כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא וְגוֹ׳. ר׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִצְוָה שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל א ט״ז:ב׳} וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וְגוֹ׳. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁינָּה בּוֹ דְּמֵעִיקָּרָא כְּתִיב {בראשית י״ח:י״ב} וַאֲדוֹנִי זָקֵן וּלְבַסּוֹף כְּתִיב וַאֲנִי זָקַנְתִּי.: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר.: אִתְּמַר רַבִּי יוֹחָנָן ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי חַד אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה וְחַד אָמַר אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. תִּסְתַּיַּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר אֵין הֲלָכָה דִּיתֵיב ר׳רַבִּי אֲבָהוּ וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲלָכָה וְאַהְדְּרִינְהוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי לְאַפַּיְיהוּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר וְאַהְדְּרִינְהוּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי לְאַפַּיְיהוּ אָמַר רַב פָּפָּא בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אַמְרַהּ מִשּׁוּם כְּבוֹד בֵּי קֵיסָר לָא אָמְרוּ לֵיהּ וְלָא מִידֵּי אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אַמְרַהּ לֵימְרוּ לֵיהּ לָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי. מַאי הֲוָה עֲלַהּ ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמַר ר׳רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר ר׳רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר ר׳רַבִּי אַסִּי עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְקֵיסָרִי וַאֲמַר יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה וְאִי ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא מְפַקְּדָה כְּתוּבָּה מַאי עֲבִידְתַּהּ. דִּלְמָא בְּבָאָה מֵחֲמַת טַעֲנָה. כִּי הַהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי אַמֵּי אֲמַרָה לֵיהּ ההַב לִי כְּתוּבָּה אֲמַר לַהּ זִיל לָא מִיפַּקְּדַתְּ אֲמַרָה לֵיהּ מִסֵּיבוּ דִּילַהּ מַאי תֶּיהְוֵי עֲלַהּ דְּהָךְ אִתְּתָא אָמַר כִּי הָא וַדַּאי כָּפֵינַן. והָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר לַהּ לָא מִיפַּקְּדַתְּ אֲמַרָה לֵיהּ לָא בָּעֲיָא הָךְ אִתְּתָא חוּטְרָא לִידָה וּמָרָה לִקְבוּרָה אֲמַר כִּי הָא וַדַּאי כָּפֵינַן. יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה תְּאוֹמִים הָיוּ אֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לְסוֹף תִּשְׁעָה וְאֶחָד נִגְמְרָה צוּרָתוֹ לִתְחִלַּת שִׁבְעָה יְהוּדִית דְּבֵיתְהוּ דר׳דְּרַבִּי חִיָּיא הֲוָה לַהּ צַעַר לֵידָה שַׁנַּאי מָנַא ואתיא לְקַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי חִיָּיא אֲמַרָה אִתְּתָא מְפַקְּדָא אַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה אֲמַר לַהּ לָא אֲזַלָא אִשְׁתְּיָא סַמָּא דַעֲקַרְתָּא. לְסוֹף אִיגַּלַּאי מִילְּתָא אֲמַר לַהּ אִיכּוֹ יְלַדְתְּ לִי חֲדָא כַּרְסָא אַחְרִיתָא דְּאָמַר מָר יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה אַחֵי פַּזִּי וְטָוִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הוא אומר אפילה תוך עשר והאי אומרת לא אפילה א״ר אמי אף בזו היא נאמנת דאם איתא דאפילה נפשה בעיקרתא לא מיחזיק אפילה כששהה עמה י״ש ולא ילדה ואנו באים להוציא לכופו. הוא אמר הפילה בתוך עשר ועדיין אין זמן להוציא דתנן מונין משעה שהפילה היא נאמנת ויוציא ויתן כתובה: ת״ר הפילה וחזרה והפילה הוחזקה לנפל פי׳ ויוציא ויתן כתובה שמא לא זכה לבנות ממנה. הוא אומר אפילה ב׳ והיא אומרת ג׳ אר״י ב״א עובדא הוי בו מדרשא ואמרו היא נאמנת דאם איתא דלא אפילא נפשה באפילה לא מחזקה: האיש מצוה על פו״ר ואתמר ר״י ור״ל ר״א ה״ל כר״י וח״א אין ה״ל כר״י ואסיקנא אין הל׳ כר״י: מה״מ א״ר אלמאי בשם ר״י ברר״ש א״ק ומלאו את הארץ וכבשה איש דרכו לכבוש ואין אשה דרכה לכבוש אדרבה וכבשוה תרי משמע ארנב״י וכבשה כתיב: ההיא דאתא לקמי׳ דר״א א״ל לא מפקדת. א״ל ומסיבו דילה מה תהא עלה דהך איתתא אמר כה״ג ודאי כייפינן. פי׳ בתוך עשר הוה ואיהו אמרה מיני׳ דאיהי מהימנא ובעבור שבאה מחמע טענה כייפינן לי׳ להוציא וליתן כתובה: ההיא איתתא דאתא לקמי׳ דר״נ א״ל לא מפקדת א״ל לא בעי הך אתתא חוטרא לידה ומרה לקבורה אמר כה״ג ודאי כייפי׳. פי׳ גם זה בתוך עשר שנין והיא אמרה מיני׳: יהודית דביתהו דר״ח הו״ל צער לידה שאי נפשא במנהא ואתאי׳ לקמי׳ דר״ח א״ל איתתא מופקדת אפו״ר א״ל לא אזלא ואשתתאה סמא דעקרתא לסוף גליא לי׳ מילתא א״ל איכו ילדת לי חדא כריסי אחרת דבמר מר יהודה וחזקי׳ תואמים היו, א׳ נגמרה צורתו לסוף ז׳ וא׳ נגמרה צורתו לסוף ט׳ יהודה וחזקי׳ אתי פזי ועוזי אחוותה. ולא מפקדא והאמר ר״ח ב״ק אר״י מעשה באשה א׳ שחצי׳ את חורין חכפו את רבה ועשאה ב״ח פי׳ לומר כריב״ב ארנב״י מנהג הפקרה נהגו בה פי׳ ובעבור זה שחררה שתנשא ולא בעבור שהיא מצווה על פו״ר: אמר ר״י [א״ש] פצ״ד בידי שמים כשר פי׳ שנולד במעי אמו פצוע ומעולם לא הי׳ לו שעת הכושר דיקא נמי דאמרינן א״ר היינו דקרינן פצוע דכה ולא קרינן הפצוע, פי׳ אי הוי כתיב הפצוע הוה משמע הפצוע מעיקרו דהיינו במעי אמו השתא דכתיב פצוע דכה משמע ששלם נולד והי״ל שעת הכושר ואח״כ נפצע, במתניתא תנא נאמר לא יבא פצ״ד ונאמר לא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם. ואי קשיא כיון דפצ״ד בידי שמים הוא ממעי אמו א״כ היינו סריס חמה כהן שנשא ב״י מאכילה בתרומה פי׳ מפני שרשאי הוא לבא בקהל ור״י מאי אתא לאשמיענן מתני׳ היא. תשובה. א׳ פצ״ד מן השמים וא׳ הוא סריס חמה שס״ח כל גופו לקוי ממעי אמו כדאמרי׳ לקמן בפירקין ומחמת זה אינ׳ מוליד ואע״פ שאין לו שום ליקויי בביצו גופו לקוי הוא דומי׳ דאיילנות והוא ניכר בסמניו אבל פצ״ד כל גופו שלם הוא אלא שנולד בביציו פצועים הלכך הא׳ אע״ג דסריס חמה כשר לבוא בקהל פצ״ד לא יבא ואע״פ שנפצעו ממני אמו ואין לחלק בו בין אם הי״ל שעת הכושר בין אם לא הי״ל ש״ה להכי איצטריך ר״י למימר שגם פצ״ד בידי שמים שלא הי׳ לו שע״ה כשר, והמורה פי׳ פצ״ד מן השמים ע״י רעמים וברד או ממעי אמו וכן פי׳ לעיל בפ׳ כיצד סריס אדם שסירסו אדם ולא מחמת חולי או שנסתרס מאיליו. ואינו נ״ל שלא היה מכשיר ר״י כ״א פצ״ד ממעי אמו דומיא דסריס חמה דאמרי׳ לקמן שלא הי״ל שע״ה והוא שאינו בר חליצה ומותר לבא בקהל אבל אם יצא שלם ממעי אמו אע״פ שנעשת לאחר מכאן ע״י רעמים או ע״י חולי סריס אדם נקרא והוא בר חליצה ואסור לבוא בקהל. וגם המורה פי׳ בדיוקו של רבא אי הוה כתיב הפציע משמע מעיקרו וכגון במעי אמו וש״מ דלא מכשיר ר״י אלא אותו שהי׳ פצוע מעיקרו ממעי אמו שלא הי״ל שע״ה דומיא דסריס חמה דסוגיא דשמעתין משמע דפלוגתי׳ דר׳ ישמעאל ות״ק שהכשיר בביצה א׳ בפצ״ד בידי אדם מיירי דבמאי דקא מיירי ת״ק מהדר ר״י ות״ק ה״ק כל שנפצעו ביצים שלו אפילו א׳ מהן ושמענה ר״י ואמר דכל שאין לו אלא ביצה א׳ ה״ה כסריס חמה וכשר ור׳ יהודה אמר דפצוע דכא בידי שמים אפילו בב׳ ביצים וליכא מאן דפליג בידי שמים כ״א בידי אדם דמכשיר ר׳ ישמעאל, ולית הל׳ כוותי׳ אלא כת״ק דאין הל׳ כיחיד, ותו דהו״ל מחלוקת בברייתא וסתם דמתני׳ דנתן איזהו פצ״ד כל שנפצעו ביצים שלו ואפילו א׳ מהן וקי״ל מחלוקת בברייתא וסתם דמתני׳ ה״ל כסתם. אבל בהל׳ בה״ג כתב בהל׳ מיאון שחבר והיכא דאתיליד חדא ביצא הוא דהו״ל כשר דחניא ר״י אומר משום ריכ״ב כך שמעתי וכו׳ לעיל. ונראין דבריו שהוא ר״ל שלא נפצעה ביצתו לאחר שנולד אלא כך נולדה ממעי אמו וקשה לי דא״כ הו״ל פצ״ד בידי שמים ומאן פליג עלי׳ ותו מאה ארי׳ ביצה א׳ אפילו שתיהן נמי כדר״י. ומצאתי שגם בירושלמי מפרש דר׳ ישמעאל שממעי אמו נולד כן דגרסי׳ התם אית תני בידי אדם פסול ובידי שמים כשר ואית תני בין בידי שמים בין בידי פסול למ״ד בידי אדם פסול בידי שמים כשר יליף להו מממזר, דכתיב לא יבא ממזר ולא יבוא פצ״ד מה ממזר בידי אדם אף פצ״ד בידי אדם, מ״ד בי בידי אדם בין ב״ש פסול מנ״ל א״ר מנא לא יבוא פצ״ד לעולם. א״ר יוסי ב״ר אבין עוד הוא יליף לי׳ ממזר לא יבא פצ״ד מה ממזר בידי שמים אף פצ״ד בידי שמים ממזר בידי שמים יצירתו בידי שמים אף פצ״ד בידי שמים ממזר בידי שמים יצירתו בידי שמים הוו בעיין מימר מ״ד בידי אדם פסול בידי שמים כשר ר״י בנו של ר״י בן ברוקה מ״ד בין ב״א בין ב״ש פסול רבנן. אלמא מוכח דר׳ ישמעאל בידי שמים מיירי ובהא פליגי דת״ק פוסל אפילו ב״ש ור״י מכשיר אבל בא. אם נפצעה בבציו לאחר שנולד מודה ר״י דפסול. ובין לפי גמרת ירושלמי ובין לפי גמרת שלנו פצ״ד בידי אדם אפי׳ בביצה א׳ ופצוע ב״ש כשר אפילו בשתי ביצים וכן הל׳: אמר רבא פצוע בכולן דך בכולן כרות בכולן בין שנפצע הגיד בין שנפצעו ביצים בין שנפצעו חוטי הביצים דך בכולן פי׳ בין שנדך הגיד בין שנדכו ביצים בין שנדכו חוטי ביצים. כרות בכולן פי׳ שנכרת הגיד בין שנכרתו ביצים בין שנכרתו חוטי ביצים, פי׳ פצוע הוא ע״י חבורה כמו פצע תחת פצע. דיכה היא שע״י חולי ומכה נתיכו ונמיקו. כריתה הוא ע״י סכין. נקב למטה מעטרה שכנגדו למעלה מן העטרה. סבר רחב״א לאכשורי א״ל ר״א הכי אמר ריב״ל עטרה כ״ש מכרבת פי׳ נקב הגיד למטה כלפי קרקע למטה מן העטרה ועולה הנקב ויוצא כנגדו למעלה מן העטרה סבר ר״ח לאכשורי כיון שאין כל הנקב למעלה מן העטרה וא״ל ר״א עטרה כ״ש מעכבת כיון שיוצא פי הנקב העליון למעלה מן העטרה אפילו שפיו התחתיון למטה מן העטרה פסול הוא: אם נשתייר מן העטרה אפי׳ כחוט כשר, יתיב רבינא וקמבעי׳ לי׳ מלא החוט שאמרו על פני כולה או על פני רובא א״ל רבא תוספתאה לרבינא מלא החוט ע״פ כוהל ועל פי ראשה, פי׳ העטרה היא גובה אצל הגוף ולמטה משפלת ויורדת וצריך שישאר החוט הגבוה הסמוך אצל הגוף שהוא הראש של העטרה ומשם ולמטה אין דרך כלום אבל אם נחתך אותו החוט הסמוך לגוף שהוא ראש עטרה ולמטה ממנו נשאר שלם (חסר בכת״י) ופוסל הוא. אר״ה כקולמוס כשר כמרזב פסול האי שליט בי׳ אוירא והאי לא שליט בי׳ אוירא, ור״ח אמר כמרזב כשר כקולמוס פסול האי גריר והאי לא גריר א״ל רבינא למרימר אמר מ״ז משמי׳ דר״פ הל׳ בין כקולמוס בין כמרזב כשר מיהו מבעי׳ לי׳ למטה מעטרה או למעלה פשיטא למעלה אפילו נכרת נמי. הוי עובדה בפומבדיתא דאיסתתם גובתא דש״ז ואפיק במקום קטנים סבר רבב״א לאכשורי. א״ל ר״פ משום דאתי ממולאי אמרי׳ מילי ממוליאתא במקומה מבשלא שלא במקומה לא מבשלארשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144