גמרא
פירוש
אהוּא אָמַר אַפִּלַת בְּגוֹ עֲשַׂר וְהִיא אָמְרָה לָא אַפֵּלִית כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
הוא אומר אפילה תוך עשר והאי אומרת לא אפילה א״ר אמי אף בזו היא נאמנת דאם איתא דאפילה נפשה בעיקרתא לא מיחזיק אפילה כששהה עמה י״ש ולא ילדה ואנו באים להוציא לכופו. הוא אמר הפילה בתוך עשר ועדיין אין זמן להוציא דתנן מונין משעה שהפילה היא נאמנת ויוציא ויתן כתובה: ת״ר הפילה וחזרה והפילה הוחזקה לנפל פי׳ ויוציא ויתן כתובה שמא לא זכה לבנות ממנה. הוא אומר אפילה ב׳ והיא אומרת ג׳ אר״י ב״א עובדא הוי בו מדרשא ואמרו היא נאמנת דאם איתא דלא אפילא נפשה באפילה לא מחזקה: האיש מצוה על פו״ר ואתמר ר״י ור״ל ר״א ה״ל כר״י וח״א אין ה״ל כר״י ואסיקנא אין הל׳ כר״י: מה״מ א״ר אלמאי בשם ר״י ברר״ש א״ק ומלאו את הארץ וכבשה איש דרכו לכבוש ואין אשה דרכה לכבוש אדרבה וכבשוה תרי משמע ארנב״י וכבשה כתיב: ההיא דאתא לקמי׳ דר״א א״ל לא מפקדת. א״ל ומסיבו דילה מה תהא עלה דהך איתתא אמר כה״ג ודאי כייפינן. פי׳ בתוך עשר הוה ואיהו אמרה מיני׳ דאיהי מהימנא ובעבור שבאה מחמע טענה כייפינן לי׳ להוציא וליתן כתובה: ההיא איתתא דאתא לקמי׳ דר״נ א״ל לא מפקדת א״ל לא בעי הך אתתא חוטרא לידה ומרה לקבורה אמר כה״ג ודאי כייפי׳. פי׳ גם זה בתוך עשר שנין והיא אמרה מיני׳: יהודית דביתהו דר״ח הו״ל צער לידה שאי נפשא במנהא ואתאי׳ לקמי׳ דר״ח א״ל איתתא מופקדת אפו״ר א״ל לא אזלא ואשתתאה סמא דעקרתא לסוף גליא לי׳ מילתא א״ל איכו ילדת לי חדא כריסי אחרת דבמר מר יהודה וחזקי׳ תואמים היו, א׳ נגמרה צורתו לסוף ז׳ וא׳ נגמרה צורתו לסוף ט׳ יהודה וחזקי׳ אתי פזי ועוזי אחוותה. ולא מפקדא והאמר ר״ח ב״ק אר״י מעשה באשה א׳ שחצי׳ את חורין חכפו את רבה ועשאה ב״ח פי׳ לומר כריב״ב ארנב״י מנהג הפקרה נהגו בה פי׳ ובעבור זה שחררה שתנשא ולא בעבור שהיא מצווה על פו״ר: אמר ר״י [א״ש] פצ״ד בידי שמים כשר פי׳ שנולד במעי אמו פצוע ומעולם לא הי׳ לו שעת הכושר דיקא נמי דאמרינן א״ר היינו דקרינן פצוע דכה ולא קרינן הפצוע, פי׳ אי הוי כתיב הפצוע הוה משמע הפצוע מעיקרו דהיינו במעי אמו השתא דכתיב פצוע דכה משמע ששלם נולד והי״ל שעת הכושר ואח״כ נפצע, במתניתא תנא נאמר לא יבא פצ״ד ונאמר לא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם. ואי קשיא כיון דפצ״ד בידי שמים הוא ממעי אמו א״כ היינו סריס חמה כהן שנשא ב״י מאכילה בתרומה פי׳ מפני שרשאי הוא לבא בקהל ור״י מאי אתא לאשמיענן מתני׳ היא. תשובה. א׳ פצ״ד מן השמים וא׳ הוא סריס חמה שס״ח כל גופו לקוי ממעי אמו כדאמרי׳ לקמן בפירקין ומחמת זה אינ׳ מוליד ואע״פ שאין לו שום ליקויי בביצו גופו לקוי הוא דומי׳ דאיילנות והוא ניכר בסמניו אבל פצ״ד כל גופו שלם הוא אלא שנולד בביציו פצועים הלכך הא׳ אע״ג דסריס חמה כשר לבוא בקהל פצ״ד לא יבא ואע״פ שנפצעו ממני אמו ואין לחלק בו בין אם הי״ל שעת הכושר בין אם לא הי״ל ש״ה להכי איצטריך ר״י למימר שגם פצ״ד בידי שמים שלא הי׳ לו שע״ה כשר, והמורה פי׳ פצ״ד מן השמים ע״י רעמים וברד או ממעי אמו וכן פי׳ לעיל בפ׳ כיצד סריס אדם שסירסו אדם ולא מחמת חולי או שנסתרס מאיליו. ואינו נ״ל שלא היה מכשיר ר״י כ״א פצ״ד ממעי אמו דומיא דסריס חמה דאמרי׳ לקמן שלא הי״ל שע״ה והוא שאינו בר חליצה ומותר לבא בקהל אבל אם יצא שלם ממעי אמו אע״פ שנעשת לאחר מכאן ע״י רעמים או ע״י חולי סריס אדם נקרא והוא בר חליצה ואסור לבוא בקהל. וגם המורה פי׳ בדיוקו של רבא אי הוה כתיב הפציע משמע מעיקרו וכגון במעי אמו וש״מ דלא מכשיר ר״י אלא אותו שהי׳ פצוע מעיקרו ממעי אמו שלא הי״ל שע״ה דומיא דסריס חמה דסוגיא דשמעתין משמע דפלוגתי׳ דר׳ ישמעאל ות״ק שהכשיר בביצה א׳ בפצ״ד בידי אדם מיירי דבמאי דקא מיירי ת״ק מהדר ר״י ות״ק ה״ק כל שנפצעו ביצים שלו אפילו א׳ מהן ושמענה ר״י ואמר דכל שאין לו אלא ביצה א׳ ה״ה כסריס חמה וכשר ור׳ יהודה אמר דפצוע דכא בידי שמים אפילו בב׳ ביצים וליכא מאן דפליג בידי שמים כ״א בידי אדם דמכשיר ר׳ ישמעאל, ולית הל׳ כוותי׳ אלא כת״ק דאין הל׳ כיחיד, ותו דהו״ל מחלוקת בברייתא וסתם דמתני׳ דנתן איזהו פצ״ד כל שנפצעו ביצים שלו ואפילו א׳ מהן וקי״ל מחלוקת בברייתא וסתם דמתני׳ ה״ל כסתם. אבל בהל׳ בה״ג כתב בהל׳ מיאון שחבר והיכא דאתיליד חדא ביצא הוא דהו״ל כשר דחניא ר״י אומר משום ריכ״ב כך שמעתי וכו׳ לעיל. ונראין דבריו שהוא ר״ל שלא נפצעה ביצתו לאחר שנולד אלא כך נולדה ממעי אמו וקשה לי דא״כ הו״ל פצ״ד בידי שמים ומאן פליג עלי׳ ותו מאה ארי׳ ביצה א׳ אפילו שתיהן נמי כדר״י. ומצאתי שגם בירושלמי מפרש דר׳ ישמעאל שממעי אמו נולד כן דגרסי׳ התם אית תני בידי אדם פסול ובידי שמים כשר ואית תני בין בידי שמים בין בידי פסול למ״ד בידי אדם פסול בידי שמים כשר יליף להו מממזר, דכתיב לא יבא ממזר ולא יבוא פצ״ד מה ממזר בידי אדם אף פצ״ד בידי אדם, מ״ד בי בידי אדם בין ב״ש פסול מנ״ל א״ר מנא לא יבוא פצ״ד לעולם. א״ר יוסי ב״ר אבין עוד הוא יליף לי׳ ממזר לא יבא פצ״ד מה ממזר בידי שמים אף פצ״ד בידי שמים ממזר בידי שמים יצירתו בידי שמים אף פצ״ד בידי שמים ממזר בידי שמים יצירתו בידי שמים הוו בעיין מימר מ״ד בידי אדם פסול בידי שמים כשר ר״י בנו של ר״י בן ברוקה מ״ד בין ב״א בין ב״ש פסול רבנן. אלמא מוכח דר׳ ישמעאל בידי שמים מיירי ובהא פליגי דת״ק פוסל אפילו ב״ש ור״י מכשיר אבל בא. אם נפצעה בבציו לאחר שנולד מודה ר״י דפסול. ובין לפי גמרת ירושלמי ובין לפי גמרת שלנו פצ״ד בידי אדם אפי׳ בביצה א׳ ופצוע ב״ש כשר אפילו בשתי ביצים וכן הל׳: אמר רבא פצוע בכולן דך בכולן כרות בכולן בין שנפצע הגיד בין שנפצעו ביצים בין שנפצעו חוטי הביצים דך בכולן פי׳ בין שנדך הגיד בין שנדכו ביצים בין שנדכו חוטי ביצים. כרות בכולן פי׳ שנכרת הגיד בין שנכרתו ביצים בין שנכרתו חוטי ביצים, פי׳ פצוע הוא ע״י חבורה כמו פצע תחת פצע. דיכה היא שע״י חולי ומכה נתיכו ונמיקו. כריתה הוא ע״י סכין. נקב למטה מעטרה שכנגדו למעלה מן העטרה. סבר רחב״א לאכשורי א״ל ר״א הכי אמר ריב״ל עטרה כ״ש מכרבת פי׳ נקב הגיד למטה כלפי קרקע למטה מן העטרה ועולה הנקב ויוצא כנגדו למעלה מן העטרה סבר ר״ח לאכשורי כיון שאין כל הנקב למעלה מן העטרה וא״ל ר״א עטרה כ״ש מעכבת כיון שיוצא פי הנקב העליון למעלה מן העטרה אפילו שפיו התחתיון למטה מן העטרה פסול הוא: אם נשתייר מן העטרה אפי׳ כחוט כשר, יתיב רבינא וקמבעי׳ לי׳ מלא החוט שאמרו על פני כולה או על פני רובא א״ל רבא תוספתאה לרבינא מלא החוט ע״פ כוהל ועל פי ראשה, פי׳ העטרה היא גובה אצל הגוף ולמטה משפלת ויורדת וצריך שישאר החוט הגבוה הסמוך אצל הגוף שהוא הראש של העטרה ומשם ולמטה אין דרך כלום אבל אם נחתך אותו החוט הסמוך לגוף שהוא ראש עטרה ולמטה ממנו נשאר שלם (חסר בכת״י) ופוסל הוא. אר״ה כקולמוס כשר כמרזב פסול האי שליט בי׳ אוירא והאי לא שליט בי׳ אוירא, ור״ח אמר כמרזב כשר כקולמוס פסול האי גריר והאי לא גריר א״ל רבינא למרימר אמר מ״ז משמי׳ דר״פ הל׳ בין כקולמוס בין כמרזב כשר מיהו מבעי׳ לי׳ למטה מעטרה או למעלה פשיטא למעלה אפילו נכרת נמי. הוי עובדה בפומבדיתא דאיסתתם גובתא דש״ז ואפיק במקום קטנים סבר רבב״א לאכשורי. א״ל ר״פ משום דאתי ממולאי אמרי׳ מילי ממוליאתא במקומה מבשלא שלא במקומה לא מבשלארשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush