גמרא
פירוש
איָשֵׁן לֹא קָנָה בִּיבִמְתּוֹ אֶלָּא בְּנִתְקָע וְהָא אָמַר רַבָּה בנָפַל מִן הַגָּג וְנִתְקַע חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים גוּבִיבִמְתּוֹ לֹא קָנָה.
אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְאִשְׁתּוֹ וּתְקָפַתּוּ יְבִמְתּוֹ וּבָא עָלֶיהָ שְׁנֵיהֶם אֲנוּסִים דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְאִשְׁתּוֹ וּתְקָפוּהוּ גּוֹיִם1 וְדִבְּקוּם זֶה בָּזֶה וּבָא עָלֶיהָ.
מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן {דברים כ״ה:ה׳} יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ מִצְוָה דָּבָר אַחֵר יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן.
וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְמִצְוָה לְמִצְוָה {דברים כ״ה:ז׳} מִוְּאִם לֹא יַחְפּוֹץ הָאִישׁ נָפְקָא הָא חָפֵץ יִבֵּם וְכִי אֲתָא קְרָא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן.
תַּנְיָא אִידַּךְ יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ וּלְקָחָהּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְיִבֵּם דבִּיאָה גּוֹמֶרֶת בָּהּ הוְאֵין כֶּסֶף וּשְׁטָר גּוֹמְרִין בָּהּ וְיִבְּמָהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ד רמב״ם הלכות יבום וחליצה ב׳:א׳
רמב״ם הלכות יבום וחליצה ה׳:ט׳
טור אבן העזר ק״ע:י״ב
שולחן ערוך אבן העזר ק״ע:י״ב
רמב״ם הלכות יבום וחליצה ה׳:ט׳
טור אבן העזר ק״ע:י״ב
שולחן ערוך אבן העזר ק״ע:י״ב
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
תני ר״א אפילו שניהן שוגגין אפי׳ שניהן מזידין אפי׳ שניהן אנוסין. אנוס דמתני׳ ה״ד ומסיק כגון שנתכיוון לאשתו ותקפתו יבמתו ובא עלי׳ שניהן אנוסין ה״ד כגון שנתכוין לאשתו ותקפתו גלי׳ ודבוקים זה בזה. מנא ה״מ דת״ר יבמה יבא עלי׳ בין בשוגג בין במזיד בין באנוס בין ברצון תניא אידך הבא עלי׳ כדרכה ויבמה. ביאה גורמת בה ואין כסף ושטר גומרים בה. אמר רב ישן לא קנה ביבמתו דא״ק יבמה יבא עלי׳ ויבמה עד דמכוין לשם ביאה, והתנאי בין ער בין ישן קנה אימא בין ערה ישנה דדעת האיש בעינן ולא דעת האשה והתניא בין ער הוא והיא ישנה בין ער היא והוא ישן הב״ע במתנמנם ה״ד מתנמנם אמר ר״א נים ולא נים תיר ואל תיר דקרי לי׳ ועני ואל ידע לאהדורי סברא וכי מידכרי לו מידכר: אמר רבא נפל מן הגג ונתקע חייב בד׳ דברים יובימתו לא קנה וחייב בנזק וצער ורפוי ושבת אבל בושת לא מחייב דאמר מר אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוין. אמר רבה נתכוין להטיח בכותל והטיח ביבמתו לא קנה להטיח בבהמה והטיח ביבמתו קנה מ״ט דדהא קמכוין לשם ביאה בעלמא ואע״ג דאמרי בסוטה אין זנות בבהמה. לאסור אשה על בעלה כדתנן על הכל מקנים חוץ מן הקטן ומי שאינו איש למעוטי מאי בהמה דאין לה זנות. ולקמן בפירקין אמרי דאפילו בעילה לא מיקרי אם בא אלי׳ של״כ לשווה בעולה לכ״ג אפ״ה ביאה דקא מיקטל עליה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush