גמרא
פירוש
עֲסִיקִין אעַד שֶׁלֹּא הֶחְזִיק בָּהּ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ מִשֶּׁהֶחְזִיק בָּהּ אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ חַיְיתָא דְּקִיטְרֵי סְבַרְתְּ וְקַבֵּילְתְּ וּמֵאֵימַת מַחְזֵיק בַּהּ מִכִּי דָיֵישׁ אַמִּצְרֵי.
באִיכָּא דְּאָמְרִי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו. מ״ט דא״ל חייתא דקיטרא סברת וקבילת מאימתי מכי דייש אמצרי א״ד אפי׳ באחריות נמי דא״ל אחוי טרפך ואשלם לך פי׳ מדקאמר שמכר לשמעון מכר גמור עשה לו ומתקיים בכסף ובשטר או בקנין וכדין הקרקעות דע״ד הא אם לא יצאו עלי׳ ערעורין ורוצה לחזור בו א״י מפני שמכר גמור ובקנין עשה לו והאי חזקה דבעי׳ לאו לקיומי המכר דהא מקוים וקאי בלא חזקה אלא ה״ק אם יצאו עלי׳ עסיקין נראה שמכר לו דבר שאינו שלו והוי מקח טעות ומש״ה אמר עסיקין ולא אמר ב״ח הלכך אם הוחזק בה הלוקח ונראה שנכנסה השדה לרשותו אע״פ שיצאו עליה עסיקין מפני שנראה שמכר לו דבר שאינו שלו ומ״ה בעי מאימת מחזיק בה מפני שזו החזקה אינה לקנות שאילו היתה לקנות כבר ידענו דין החזקה כדתנן בפ׳ ח״ה נעל גדר ופרץ כ״ש ה״ז חזקה ומאי בעי הכא מפני שחזקה זו כדי להראות לעולם שנכנסה לרשותו והוא שלו מ״ה אמרי׳ מכי דייש אמצרי שהלך בה לארכה ולרחבה כאדם שהולך ומבקר שדהו: מתני׳ מי שהיה נשוי ג׳ נשים ומת כתובתה של זו ק׳ ושל זו ר׳ ושל זו ג׳ מאות ואין שם אלא ק׳ חולקות בשוה היה שם מאתים של ק׳ נוטלת נ׳ ושל ר׳ ושל ג׳ מאות ג׳ ג׳ של זהב. היה שם ג׳ מאות של ק׳ נוטלת נ׳ ושל ר׳ ק׳ ושל ג׳ מאות ששה של זהב וכן שלשה שהטילו לכיס פחתו או הותירו כך הן חולקין. פי׳ מי שהיה לו ג׳ נשים שנחתמו כתובותיהן ביום א׳ דאי בזא״ז הקודמת בשטר קודמת בגבוי אין שם אלא ק׳ חולקין בשוה פי׳ שהרי כח שלשתן שוה בשיעבוד מנה ובכלהו איכא מנה. היה שם ר׳ וכו׳ אין לבעלת מנה שיעבוד אלא במנה אבל מנה שני אינו משועבד לשטרה אלא הוא משועבד לבעלת ר׳ ולבעלת ג׳ מאות והלכך המנה הראשון חולקות בין שלשתן והמנה השני יחלוקו בין של ר׳ ושל ג׳ מאות ושל ק׳ נוטלת נ׳. ובגמרא מקשה תלתין ותלתא ותילתא הוא דאית לה א״ש בכותבת בעלת ר׳ לבעלת ק׳ דין ודברים אין לי עמך במנה פי׳ כשתבואי לדין לא אריב עמך במנה המשועבדת לך ולא יתמעט חלקך בשבילי הלכך היא ובעלת ג׳ מאות חולקות אותו א״ה אימא סיפא ושל ר׳ ושל ג׳ מאות ג׳ ג׳ של זהב ותימא לה הא סליקת נפשך ממנה פי׳ ואין לך לחלוק אלא במנה ב׳ ומהדר משום דא״ל מדין ודברים הוא דסליקי נפשאי פי׳ לא נתתי לה חלקי במתנה ומה שגבתה לא בשליחותי גבתה שתאמרי לי נטלה זו חלקך אני סלקתי עצמי מלריב עמה ומלמעט חלקה במנה וגברה ידה לגבות חצי המנה בשיעבוד שטרה עכשיו אני באה לחלוק עמך במותר שלא סלקתי מלריב עמך ושיעבודי ושיעבודך שוים. ואע״פ שיכולה בעלת ג׳ מאות לומר לבעלת ר׳ עד עכשיו הייתי נוטלת במנה הא׳ תלתין ותלתא ותילתא. ומנה השני ג׳ הרי תמנן ותלתא ותילתא והשתא לא שקילנא אלא ע״ה ומ״ל להפסיד בסילוקך תפסיד את ולא אני אפ״ה כך מדת הדין נותנת כיון דלא נסתלקה מכל המנה אלא מלריב עם בעלת ק׳ הלכך של ק׳ נוטלת נ׳ ושל ר׳ ושל ג׳ מאות חולקות ביניהן ק״נ ונוטלת כל א׳ וא׳ ג׳ דינרי זהב שלכל דינר זהב הוא כ״ה דינרי כסף: הי׳ שם ג׳ מאות וכו׳ ומקשה של ר׳ מנה ע״ה הוא דאית לה פי׳ דהא אוקימנא שכותבת בעלת ר׳ לבעלת ק׳ דין ודברים אין לי עמך בק׳ וחלקו המנה הא׳ בינה ובין ג׳ מאות ובמנה הג׳ אין לה עסק לבעלת הר׳ והמנה הג׳ הוא כלו של ג׳ מאות נמצא של מנה נוטלת נ׳ במנה האחר נשארו נ׳ חולקת אותה עם הק׳ השניה של ר׳ ושל ג׳ מאות זו נוטלת ע״ה וזו נוטלת ע״ה ומנה הג׳ הוא של ג׳ מאות ויש לה ז׳ דנרי זהב. א״ש בכותבת בעלת ג׳ מאות לבעלת ר׳ ולבעלת ק׳ דין ודברים אין לי עמכם בק׳. פי׳ לא מתוקמא סיפא כמציעותא אלא סיפא מיתוקמא כשכתבה בעלת ג׳ מאות וכו׳ ובעלת ר׳ לא כתבה כלום הלכך מנה הא׳ חולקת בעלת ר׳ ובעלת הק׳ ומנה הב׳ חולקת בעלת ר׳ ובעלת ג׳ מאות ומנה הג׳ לבעלת ג׳ מאות. תניא זו משנת ר״נ ר״א אין אני רואה דבריו של ר״נ באלו אלא חולקות בשוה כתב ר״ח ז״ל וקמ״ל דבההיא הל׳ כר׳ וא״א להעמיד דבריו בזמן שיש שם ג׳ מאות חולקין בשוה ונוטלת בעלת ק׳ ק׳ ובעלת ג׳ מאות ק׳ לפי שמד״ה לוקה בזה אלא העמדנו דברי ר׳ שאמר חולקין בשוה כל ק׳ וק׳ נוטלות בשוה הלכך חולקין כלם לו׳ חלקים של ק׳ נוטלת חלק א׳ ושל ר׳ ב׳ חלקים ושל ג׳ ג׳ חלקים כ״א נוטלת לפי מעותי׳ עד שתפרע כ״א כתובתה וזה דין צדק וזהו שאמר אין אני רואה דבריו של ר״נ באלו בבבא דרישא ובבא מציעא אבל בבא דסיפא דתנן הי׳ שם ג׳ מאות וכו׳ לא חלק ר׳ אלא אומר בין בתפיסה א׳ בין בב׳ תפיסות הדין כך הוא כ״א נוטלת לפי מעותי׳ ואין צורך להעמידה בכותבת אליבא דר׳ זה הפתרון נ״ל יפה אע״פ שאינו דומה כרישא דמתני׳: וכן ג׳ שהטילו לכיס וכו׳ פי׳ האי וכן קאי אבבא ג׳ דמתני׳ וקסבר ר״נ שלפי מעות חולקין ואע״ג דלגבי ג׳ נשים לא סבר (הכי) [רבי] התם מפני שהמעות מרויחות קסבר כ״א נוטל בשבח כפי מעותיו וכמו שנוטל בשבח כך נוטל בהפסד אבל בג׳ נשים אין לומר כן הלכך כ״א נוטלת כפי מה שמשועבד לה מנכסי בעלה ונמצא שר״נ ור׳ השוו בזה לחלוק כפי מעות: אמר שמואל ב׳ שהטילו לכיס זה ק׳ וזה ר׳ השכר לאמצע פי׳ לא יחלוקו השכר לפי המעות אלא כך נוטל זה כמו זה שיש בני אדם שחריפים הם במו״מ יתר מחבריהם מפני שהוסיף זה להטיל מעותיו יותר או שמא מפני אהבתו לא חיישי הילכך כ״ז שלא פרשו אלא הרויחו בסתם חולקין השכר בין שניהם לאמצע אך אם פי׳ ליטול כ״א לפי מעותיו הכל כפי תנאם:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush