גמרא
פירוש
שָׁלֹשׁ טוּמְאוֹת פּוֹרְשׁוֹת מִן הַמֵּת שְׁתַּיִם בְּכׇל אַחַת וּשְׁלִישִׁית אֵין בָּהֶן וְאֵלּוּ הֵן מְלֹא תַרְוָוד רָקָב וְעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה וְגוֹלֵל וְדוֹפֵק.
מְלֹא תַרְוָוד רָקָב מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וּבְאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וְהֵיכָן מַגָּעוֹ עִם אַחַת מֵהֶן.
עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וּבְמַגָּע וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל וְהֵיכָן אׇהֳלוֹ עִם אַחַת מֵהֶן.
גּוֹלֵל וְדוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְהֵיכָן מַשָּׂאוֹ עִם אֶחָד מֵהֶן.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
קולית הנבלה. ת״ר בנבלתה ולא בקולית סתומה, יכול אפי׳ ניקבה, ת״ל הנוגע יטמא, את שאיפשר ליגע טמא. פיר׳ י יתירא דריש, את שאיפשר ליגע שם טומ׳ עליו, והילכך אע״ג דלא נגע אלא בעצם טמא, דשומר מכניס ומוציא טומאה. אמ׳ ליה רב זעירא לאביי, אלא מעתה בהמה בעורה לא תטמא, אמ׳ ליה תא חזי כמה נקבין יש בה. אמ׳ ליה רב פפא לרבא, אלא מעתה כוליא בחלבה לא תיטמא, תא חזי כמה חוטין נמשכין ממנה.
בעי רב הושעיה חישב עליה לנוקבה ולא נקבה מהו, מחוסר נקיבה כמחוסר מעשה דמי אי לא. בתר דבעיה הדר פשטה, מחוסר נקיבה כמחוסר מעשה דמי.
מתני׳. ביצת השרץ המרוקמת טהורה, אם ניקבה כל שהוא טמאה. שרץ שחציו בשר וחציו אדמה הנוגע בבשר טמא ובאדמה טהור. ר׳ יהוד׳ אומ׳ אף הנוגע באדמה שכנגד הבשר טמא. פי׳, יש שרץ שהוא מטיל בצים, הצב והלטאה, ואע״פ שהיא מרוקמת שכבר נוצר השרץ שבתוכה, טהורה היא, לפי שאי איפשר ליגע. ואם ניקבה כל שהוא, טמאה, אע״פ שלא נגע בשרץ, שהשומר מוציא טומאה. ויש שרץ שנוצר מן האדמה ואינו פרה ורבה, ואינו נוצר כולו ביחד.
ת״ר הטמאים לרבות ביצת השרץ וקולית השרץ, יכול אפי׳ לא ריקמה ת״ל השרץ, מה שרץ שריקם אף כל שריקם. יכול אפי׳ לא ניקבה, ת״ל הנוגע יטמא, את שאיפשר ליגע טמא, את שאי איפשר ליגע טהור. וכמה נקיבתו, כחוט השערה, שאיפשר ליגע בחוט השערה.
שרץ שחציו בשר, א״ר יהושע בן לוי והוא שהשריץ על פני כולו.מהדורת המכון התלמוד הישראלי השלם, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, הרב דוד ארונובסקי, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הרי"ד, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
בעי רב הושעיה חישב עליה לנוקבה ולא נקבה מהו, מחוסר נקיבה כמחוסר מעשה דמי אי לא. בתר דבעיה הדר פשטה, מחוסר נקיבה כמחוסר מעשה דמי.
מתני׳. ביצת השרץ המרוקמת טהורה, אם ניקבה כל שהוא טמאה. שרץ שחציו בשר וחציו אדמה הנוגע בבשר טמא ובאדמה טהור. ר׳ יהוד׳ אומ׳ אף הנוגע באדמה שכנגד הבשר טמא. פי׳, יש שרץ שהוא מטיל בצים, הצב והלטאה, ואע״פ שהיא מרוקמת שכבר נוצר השרץ שבתוכה, טהורה היא, לפי שאי איפשר ליגע. ואם ניקבה כל שהוא, טמאה, אע״פ שלא נגע בשרץ, שהשומר מוציא טומאה. ויש שרץ שנוצר מן האדמה ואינו פרה ורבה, ואינו נוצר כולו ביחד.
ת״ר הטמאים לרבות ביצת השרץ וקולית השרץ, יכול אפי׳ לא ריקמה ת״ל השרץ, מה שרץ שריקם אף כל שריקם. יכול אפי׳ לא ניקבה, ת״ל הנוגע יטמא, את שאיפשר ליגע טמא, את שאי איפשר ליגע טהור. וכמה נקיבתו, כחוט השערה, שאיפשר ליגע בחוט השערה.
שרץ שחציו בשר, א״ר יהושע בן לוי והוא שהשריץ על פני כולו.מהדורת המכון התלמוד הישראלי השלם, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, הרב דוד ארונובסקי, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הרי"ד, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
הערות
Gemara
Peirush