גמרא
פירוש
אהָנֵי תַּמְרֵי דְּכַדָּא לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא שַׁרְיָין.
אָמַר רַב לֵית בָּקָא בַּר יוֹמָא וְלֵית דִּידְבָא בַּת שַׁתָּא.
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי וְהָא אָמְרִי אִינָשֵׁי שַׁב שְׁנֵי אימרא בָּקְתָּא מִבָּקָא דְּאָמְרָה לֵיהּ חֲזִיתֵיהּ לְבַר מָחוֹזָא דִּסְחָא בְּמַיָּא וּסְלֵיק וְאִיכְּרֵךְ בִּסְדִינִין ואותיבת עֲלֵיהּ וּמְצֵת מִינֵּיהּ וְלָא הוֹדַעְתְּ לִי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
לו. כל יתר כנטול הוא דומה, לפיכך בהמה שנולדה בשלשה רגלים אחרונים, הרי היא כמי שנחתכה אחד מן השנים מן הארכובה ולמעלה, וטריפה.
לז. וכן בהמה שנמצאו בה שני בני מעים, שדרך המעים להמשך מראש הקיבה בחוט אחד, ואם היו שני חוטין נמשכין משני ראשיו, טריפה, וכנגדן בעוף כשירה, שיש עופות שדרכן בכך. ולא אמרו בבהמה טריפה אלא כששני חוטי המעים יוצאין משני מקומות שלקיבה, אבל אם יוצאין שניהם ממקום אחד, כשירה, והוא שיתחברו החוטין בסוף רוחב אצבע ויחזרו להיות חוט אחד, כמו שביאר המורה.
לח. וכן כל מעי שנמצא יתר שאין דרכו בכך, כגון שנמצאו שני סניי דיבי ואינן שופכין זה לזה, טריפה. נמצא מעי מן המסס לבית הכוסות, יש בהמות וחייות שדרכן בכך, וכשירה. נמצא מעי מבית הכוסות לכרס, אין דרכו בכך, וטריפה.
לט. בהמה שאחזה דם, או שאכלה סם הממית את הבהמות, כשירה. אכלה סם הממית את האדם, או שנשכה נחש, מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות.
מ. הלעיטה עלין שלחלתית, כשירה. קורט שלחלתית, טריפה, מפני שנוקב בני מעיה.
מא. כל בהמה ועוף שנולד בהם ספק טריפה, אם חיו אחר כן י״ב חודש, או אם היתה נקבה ועיברה וילדה, הרי זו בחזקת כשירה, שהטריפה אינה חיה עד י״ב חודש ואם היא נקבה אינה יולדת.
מב. ונראה בעיניי שהטריפה ודאית אסור להשהותה, שמא יבא בה לידי תקלה, כמבואר בקונטרס הראייות בפרק גיד הנשה בראיית ז׳.
מג. עוף שהיה ספק טריפה והטיל בצים, כל בצים שיולדת בטעינה ראשונה משהין אותן, אם חזרה וטענה עוד טעינה שנייה, כדרך העופות, בידוע שהיא כשירה, והיא וביציה מותרין, ואם לא חזרה וטענה טעינה שנייה חוששין שמא טריפה היא, והיא וביציה אסורין.מהדורת המכון התלמוד הישראלי השלם, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הריא"ז, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
לז. וכן בהמה שנמצאו בה שני בני מעים, שדרך המעים להמשך מראש הקיבה בחוט אחד, ואם היו שני חוטין נמשכין משני ראשיו, טריפה, וכנגדן בעוף כשירה, שיש עופות שדרכן בכך. ולא אמרו בבהמה טריפה אלא כששני חוטי המעים יוצאין משני מקומות שלקיבה, אבל אם יוצאין שניהם ממקום אחד, כשירה, והוא שיתחברו החוטין בסוף רוחב אצבע ויחזרו להיות חוט אחד, כמו שביאר המורה.
לח. וכן כל מעי שנמצא יתר שאין דרכו בכך, כגון שנמצאו שני סניי דיבי ואינן שופכין זה לזה, טריפה. נמצא מעי מן המסס לבית הכוסות, יש בהמות וחייות שדרכן בכך, וכשירה. נמצא מעי מבית הכוסות לכרס, אין דרכו בכך, וטריפה.
לט. בהמה שאחזה דם, או שאכלה סם הממית את הבהמות, כשירה. אכלה סם הממית את האדם, או שנשכה נחש, מותרת משום טריפה ואסורה משום סכנת נפשות.
מ. הלעיטה עלין שלחלתית, כשירה. קורט שלחלתית, טריפה, מפני שנוקב בני מעיה.
מא. כל בהמה ועוף שנולד בהם ספק טריפה, אם חיו אחר כן י״ב חודש, או אם היתה נקבה ועיברה וילדה, הרי זו בחזקת כשירה, שהטריפה אינה חיה עד י״ב חודש ואם היא נקבה אינה יולדת.
מב. ונראה בעיניי שהטריפה ודאית אסור להשהותה, שמא יבא בה לידי תקלה, כמבואר בקונטרס הראייות בפרק גיד הנשה בראיית ז׳.
מג. עוף שהיה ספק טריפה והטיל בצים, כל בצים שיולדת בטעינה ראשונה משהין אותן, אם חזרה וטענה עוד טעינה שנייה, כדרך העופות, בידוע שהיא כשירה, והיא וביציה מותרין, ואם לא חזרה וטענה טעינה שנייה חוששין שמא טריפה היא, והיא וביציה אסורין.מהדורת המכון התלמוד הישראלי השלם, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב אביאל סליי, הרב מרדכי רבינוביץ, והרב בן ציון ברקוביץ. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הריא"ז, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
הערות
Gemara
Peirush