גמרא
פירוש
אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שְׁמַע מִינַּהּ מְהֵרָה דְּמָרֵי עָלְמָא תַּמְנֵי מְאָה וְחַמְשִׁין וְתַרְתֵּי הוּא.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ו רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ו:ז׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז
טור חושן משפט כ״ו:א׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ו:א׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז
טור חושן משפט כ״ו:א׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ו:א׳
ז רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ה׳:ח׳
טור אבן העזר קל״ד:ה׳
טור חושן משפט א׳:א׳
שולחן ערוך אבן העזר קל״ד:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט א׳:א׳
טור אבן העזר קל״ד:ה׳
טור חושן משפט א׳:א׳
שולחן ערוך אבן העזר קל״ד:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט א׳:א׳
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ובעובדי כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ובעובדי כוכבים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ובעובדי כוכבים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבי׳ ״.
5 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״בעובדי כוכבי׳ ״.
6 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״בעובד כוכבי׳ ״.
7 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
8 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
תוספות בד״ה שמע מינה מהרה דמרי עלמא כו׳ וא״ת נהי כו׳ מ״מ מאז לא עבדו ע״ג ועוד הקשה הר״ר אלחנן כו׳ אור״י דמתחלה מיד היו עובדין ע״ג שפסלו של מיכה היה עמהם. ויש לי לתמוה היאך אפשר לומר כן הא מקרא מלא הוא ויעבדו בני ישראל את ה׳ כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע. ואף שיש לדחוק ולומר דאף שפסל מיכה היה עמהם שפיר שייך לומר ויעבדו את ה׳ משום דלאחר מיתת הזקנים כתיב ויעזבו בני ישראל את ה׳ ולא עבדוהו ודרשינן בגמרא שאמר הקב״ה ולואי עבדוני בני בהדין גרמיזא הבאה באחרונה והיינו דכתיב ויעזבו את ה׳ ולא עבדוהו שעבדו כל הע״ג ואותי לא עבדו אפילו בשיתוף וא״כ בימי הזקנים שעבדו מיהו את הקב״ה שייך לומר ויעבדו את ה׳. מיהו לא ניחא למרייהו דנימא הכי לדרוש לגנאי כיון דמקרא מלא כתיב ויעבדו את ה׳. מיהו בעיקר קושיי׳ התוספות לא ידענא מאי קשיא להו דמאן יימר דקפיד קרא שיעבדו ע״ג כל המנין של ונושנתם דלמא הכי קאמר קרא כשתאריכו ימים בארץ כמנין ונושנתם ולבסוף יעבדו ע״ג יקויים ואבדתם מהרה ובזה נ״ל ליישב מה שמקשין העולם דהתוספות הקשו שני קושיות וסיימו לתרץ חדא מגו תרתי ולמאי דפרישית אתי שפיר דודאי קושייא שנייה של התוספות שהקשו דלמא מהרה אחר ונושנתם קאמר היינו בדרך את״ל לקושייא הראשונה דבלא״ה אין מקום לקושייא השנייה דלמא מהרה אחר ונושנתם דהא כתיב נמי קרא אחרינא השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו׳ ואבדתם מהרה ומדמצינו שהאריכו כמנין ונושנתם אלמא דמהרה דמרי עלמא תתנ״ב לכך הקשו מעיקרא קושייא הראשונה שלא עבדו ע״ז כל מנין של ונושנתם אלא שאם תמצי לומר דקרא איירי שאם יעבדו ע״ז בסוף ונושנתם יקויים בהם ואבדתם מהרה א״כ הקשו קושי׳ השנייה דלמא מהרה אחר ונושנתם קאמר והא דכתיב פן יפתה לבבכם ואבדתם מהרה היינו נמי מהרה אחר שיעבדו ע״ז איזה מנין דמיקרי מהרה דמרי עלמא מאה או מאתים שנה ואכתי מנא ידעינן דמהרה דמרי עלמא תתנ״ב שנה ועל זה תירץ ר״י שפסל מיכה היה עמהם ועבדו ע״ז כל המנין של ונושנתם וא״כ מדכתיב אידך קרא פן יפתה לבבכם ואבדתם מהרה ומצינו שעבדו ע״ג כמנין ונושנתם ואח״כ הוגלו אלמא דמהרה דמרי עלמא תתנ״ב שנה כן נ״ל ודו״ק: משנה גט מעושה בישראל כשר ובנכרים פסול. ואיירי כגון שכפו אותו עד שאמר רוצה אני ולא מסר מודעא דבכה״ג דוקא בישראל כשר דאגב אונסא גמר ומגרש והו״ל כתליוהו וזבין דקי״ל פרק חזקת דזביניה זבינא משא״כ בנכרים אפי׳ אם אמר רוצה אני אפ״ה פסול כיון דהעישוי היה ע״י עובדי כוכבים אע״ג שכפו אותו כדין מ״מ כיון שאין בידם לכופו מדין תורה כדבסמוך א״כ נעשה הכפייה שלא כדין ולא מהני מה שאמר רוצה אני דהו״ל כתליוהו ויהיב מתנה דלא מהני כדמסקינן פ׳ חזקת כל זה מפירוש ר״י בעל התוס׳ פרק חזקת הבתים דף מ״ח ע״ש אלא דלפ״ז קשיא לי למאי דבעי אביי למימר בסמוך דהדיוטות נמי לאו בני עישוי נינהו א״כ מאי קשיא ליה אדרב יוסף דאגופא דמתניתין הו״ל לאקשויי מ״ש דקמפליג בין ישראל לנכרים דבישראל גופא הוי מצי לאפלוגי בין מומחין להדיוטות מהני טעמא דאמרן וליכא למימר דבהדיוטות אפילו אי לאו בני עישוי נינהו מדאורייתא מ״מ כיון שכפו אותו עד שאמר רוצה אני א״כ הוי סבור דמומחי נינהו וגמר ומגרש אם היה כדין דהו״ל כתליוהו וזבין דלפ״ז תיקשי טפי מאי מקשה הש״ס בסמוך אי הכי שלא כדין בעובד כוכבים נמי ניהוי שלא כדין כישראל ולפסול ומאי קושי׳ דלמא הא דפסול שלא כדין בישראל היינו מהאי טעמא גופא כיון שאמר רוצה אני גמר ומגרש משום דקסבר מצוה לשמוע דברי חכמים כדאיתא התם פרק חזקת ויש ליישב ועיין בסמוך: תוס׳ בד״ה ובנכרים חובטין כו׳ דאטו מומחין עצמן יחבטו אותו כו׳ עכ״ל. כוונתם בזה דלמאי דס״ד דאביי בסמוך דהדיוטות נמי לאו בני עישוי נינהו ולא ס״ד האי סברא דהדיוטות שליחותייהו דמומחים עבדי א״כ קשיא להו אטו מומחים גופייהו יחבטו אותו אע״כ דכה״ג לא מימעט כלל מלפניהם כיון שעושין ע״פ מומחין א״כ ה״ה דבעובדי כוכבים כשר כה״ג וכן הוא בל׳ הרא״ש ז״ל אבל עדיין ק״ל דאפי׳ אי ממעטינן מלפניהם שלא יהיה העישוי אלא לפניהם אכתי לא שייך למעט הדיוטות כי היכי דממעטינן עובדי כוכבים דהא קרא דואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מידרש לענין דיינים ונידונים כמ״ש התוס׳ בסמוך ומידרש נמי לענין עישוי כמ״ש התוס׳ בריש פ״ק דסנהדרין מדכתיב אשר תשים ודרשינן אלו מקל ורצועה וא״כ כי היכי דבמאי דדרשי׳ לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים לא דמי לדרשא דלפניהם ולא לפני הדיוטות דעובדי כוכבים ממעטינן הן מדיינים הן מנידונין שהרי לא השוה הכתוב עובדי כוכבים לישראל לכל דינין שבתורה משא״כ לענין הדיוטות לא ממעטינן להו אלא מדיינים אבל מנידונין לא וא״כ ה״נ לענין דרשא דאשר תשים דאיירי משוטרים נמי אית לן למימר הכי דנהי דעובדי כוכבים ממעטינן מתרווייהו שלא יהיה הן המעשין ולא יהא העישוי על ידם משא״כ לענין הדיוטות לא ממעטינן אלא מחדא שלא יהיו הן המעשים אבל לעולם יכול העישוי על ידם ולקושטא דמילתא נמי משמע בפרק עשרה יוחסין דהשוטרים נמי צריכין להיות מישראל דוקא ויש ליישב וצ״ע. מיהו מתוך מ״ש נתיישבה הקושיא שהקשיתי בסמוך דלמאי דס״ד דאביי דהדיוטות נמי לאו בני עישוי נינהו אפ״ה הוי אתי ליה שפיר לישנא דמתני׳ דקתני עובד כוכבים משום סיפא לאשמעינן דאפי׳ בעובד כוכבים כשר אם הן המעשין ע״פ דייני ישראל א״ג וכשר ואי גרסינן נמי סתמא כדהוי ס״ד דר״ת מעיקרא פ׳ חזקת דבעובד כוכבים בכל ענין פסול אפי׳ ע״פ דייני ישראל משא״כ בהדיוטות כה״ג כשר אם עושין ע״פ מומחין כנ״ל ודו״ק: גמרא שנא׳ לפניהם כו׳ ד״א לפניהם כו׳. לכאורה משמע דמאן דדריש לפניהם כו׳ ע״כ דהדיוטות בני עישוי נינהו מדאיצטריך למעוטי עובד כוכבים א״כ מאי מקשה אביי לר׳ יוסף מהאי ברייתא הא איכא למימר דר׳ יוסף ס״ל כלישנא קמא. אמנם לענ״ד נראה דאין כאן פלוגתא כלל דמאן דדריש לפניהם היינו לענין דיינים ונידונין שאם בא גוי לפני דייני ישראל אין יכול לדונו באותן הדיינים משא״כ בהדיוטות לא מימעטו אלא מדיינין ושלא יהיו הן מעשין ע״פ עצמן משא״כ מנידונין לא מימעטו כדפרישית: משנה יצא שמה בעיר מקודשת כו׳ איזהו אמתלא גירש איש פלוני את אשתו. יש לדקדק למה שינה התנא הסדר דברישא קתני קידושין קודם לגירושין ולענין אמתלא קתני איפכא ולכאורה היה נ״ל דהתנא לא זו אף זו קתני לא מיבעיא דחיישינן לקלא דקידושין דאיכא חשש א״א שהוא איסור מיתה אלא אפילו קול דגירושין דליכא אלא חשש איסור לאו דגרושה לכהן ס״ד דלא חיישינן קמ״ל דאפ״ה חיישינן ולפ״ז בסיפא הוי איפכא לא מיבעיא דאמתלא דגירושין מבטלת הקול כיון דבלא״ה ליכא אלא חשש איסור לאו משא״כ אמתלא דקידושין ס״ד דלא מהני לבטל הקול כיון דאיכא חשש איסור חמור דמיתה קמ״ל דאפ״ה מהני אמתלא כן נ״ל לכאורה אלא דבריש פרק האשה בתרא ביבמות משמע להדיא דכל היכא שיש חשש איסור דאורייתא שיפגע בגוף האיסור לא שני לן בין איסור לאו לאיסור כרת ע״ש בפרש״י ועוד דאדרבה בכמה דוכתי מצינו איסור כהונה שאני שהחמירו טפי מאיסור א״א עיין בריש פרק האשה רבה וא״כ הוי רבותא בקידושין טפי מגירושין ואפשר שזו היתה סברת המקשה דבסמוך דמקשה והאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ולא ניחא ליה לפרש לענין שלא תינשא לכהן אחר מיתת בעלה ולמאי דפרישית א״ש דמסידור לשון המשנה משמע ליה למקשה דקתני לא זו אף זו דאפילו בקלא דגירושין דקלא דבתר נישואין הוא אפ״ה חיישינן ובסיפא לענין אמתלא הוי איפכא מיהו למאי דמסיק הש״ס דרישא חדא קתני אתי שפיר לגמרי סדר לשון המשנה וסיפא נמי הקדים לפרש אמתלא דגירושין דאמתלא דקידושין מרישא שמעינן לה דאמתלא דמגורשת מבטלת קול הקידושין כנ״ל ודוק אלא דמלשון רש״י בסמוך לא משמע כן כמו שאפרש בסמוך עיין עליו:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush