גמרא
פירוש
הָתָם לָא מוֹכְחָא מִלְּתָא מִשּׁוּם דַּחֲזֵי לְמִזְגֵּא עֲלֵיהּ הָכָא אָתֵי לְמֵימַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שביתת יום טוב א׳:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים ת״ק:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים ת״ק:ה׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים ת״ק:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים ת״ק:ה׳
ב רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ד׳:י״ב
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תקי״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ט:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תקי״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ט:א׳
בפירש״י חנויות כמו תיבות וכו׳ ואינן מחוברין לקרקע עכ״ל. הוצרך לפרש כן משום דבמחוברת לקרקע כ״ע מודו דאסור משום דיש בנין וסתירה בקרקע כדאמרינן בר״פ כל הכלים וכן משמע להדיא מדאמרינן לקמן בשמעתין סד״א משום דאין בנין בכלים ע״כ דבחנות שהן כלים איירי ואע״ג דלקמן מסקינן דאיירי הכא באין להם ציר באמצע אלא מן הצד וא״כ י״ל דאפילו במחוברת לקרקע כה״ג לא מיתסר למאן דלא גזר אטו מן הצד דהא לב״ש לא שני ליה בין קרקע לכלים דאית ליה יש בנין בכלים כמו בקרקע ואפ״ה אמרינן דבאין להם ציר כלל מותר אפילו לב״ש וביש להם ציר באמצע נמי לא אסור לדידיה אלא משום דגזר וא״כ היה באפשר לומר דמאן דלא גזר מותר אפילו בקרקע וכ״ש למאן דמיקל משום שמחת י״ט מיהו לקמן אפרש דהא דלא גזרו ב״ה היינו משום הא גופא דס״ל אין בנין בכלים אלא מדרבנן וא״כ הו״ל גזירה לגזירה משא״כ במחוברים לקרקע דודאי אסור מדאורייתא בציר מן הצד כ״ע מודו דגזרינן אפילו ביש להם ציר באמצע מיהו באין להם ציר כלל במחוברים לקרקע צ״ע. אח״ז ראיתי עוד בפירוש המשניות להרמב״ם שכתב להדיא דאף בקרקע מותר כשאין להם ציר. אח״ז ראיתי שגם הב״ח סי׳ תקי״ט נסתפק בזה: בגמ׳ מהו דתימא טעמייהו דב״ה משום דאין בנין בכלים וכו׳ קמ״ל דחנויות אין דבתים לא ופרש״י דטעמא דמלתא דאע״ג דאין בנין בכלים קאסרי ליה ב״ה מדרבנן עכ״ל. ולכאורה נראה דהאי מדרבנן היינו כמ״ש התוספות גזירה שמא יתקע וכן הוא להדיא בפרק כל הכלים דמה״ט אסור להחזיר דלת של שידה תיבה ומגדל משום שמא יתקע ופרש״י שם שמא יתקע ביתידות וחייב משום מכה בפטיש וקשה א״כ מאי קאמר הכא דחניות דוקא אבל לא דבתים והיינו ע״כ דומיא דחניות דהא בסמוך מסקינן דפלוגתא דחניות היינו שיש להם ציר באמצע וקשרי ב״ה משום דלא גזרינן וא״כ ע״כ נפרש דבבתים גזרינן אפילו בציר באמצע ואמאי הא הו״ל גזירה לגזירה דבציר מן הצד גופא שרי מדאורייתא ומדרבנן הוא דאסור שמא יתקע ואנן ניקום וניגזור דאפילו מן האמצע גזרינן אטו מן הצד דהא בכולי סוגיין מוכח דבציר באמצע לא שייך שמא יתקע. ובשלמא לשיטת רש״י לעיל א״ש שפי׳ לעיל בסוף המסקנא דמוחלפת השיטה והיינו משום דאף למ״ד אין בנין בכלים שייך איסור בחזרה משום טרחא שלא לצורך ומאן דמתיר היינו משום שמחת יום טוב ואם כן על כרחך דבשידה תיבה ומגדל לא שייך טרחא ומש״ה אמרינן בפרק כל הכלים דאפילו בשבת הוי שרי אי לאו משום שמא יתקע משא״כ בחניות איכא נמי איסורא דטרחא דמה״ט אסרינן כה״ג בתריסין דבתים אף בציר באמצע משום טרחא אם הם גדולים דומיא דתריסי חניות והיינו דקאמר הכא דחניות אין משום שמחת י״ט דבתים לא משום טרחא אם הציר באמצע ובציר מן הצד אסור נמי משום שמא יתקע. ולפ״ז הא דאסרינן פרק כל הכלים בשידה תיבה ומגדל היינו דוקא בציר מן הצד אבל באמצע דליכא טרחא שרי דלא גזרינן אטו ציר מן הצד משום דהו״ל גזירה לגזירה וכמדומה לי שכן משמע מל׳ השלטי גבורים בשמעתין בשם ר״י אור זרוע ע״ש וכמו שנפרש עוד בסמוך אבל לשיטת התוס׳ ושאר פוסקים דלא נחתו לסברא דטרחא שלא לצורך הדרא קושיא לדוכתיה ונראה דאפ״ה אסור כיון שבמחובר לקרקע לא חלקו בין ציר מן הצד לציר באמצע לא חלקו נמי בשל כלים כי היכי דלא ליטעי ודוקא בחניות התירו כה״ג משום שמחת יו״ט ודו״ק: בתוס׳ בד״ה מהו דתימא וכו׳ ותימא הא קי״ל אין בנין וכו׳ וי״ל מ״מ מדרבנן אסור שמא יתקע עכ״ל אע״פ שזה מפורש בלשון רש״י רק שלא פי׳ הטעם למה אסור מדרבנן וכבר כתבתי דאפשר שסובר הטעם משום טרחא שלא לצורך וכן מצאתי שכתב הב״ח אבל התוספות לעיל בסוגי׳ דמוחלפת השיטה נראה דלא ס״ל ה״ט לכך הוצרכו לפרש שמא יתקע מיהו שני הטעמים לא שייכי אלא להחזיר אבל לענין לסלק לא שייך שמא יתקע כדמוכח בפרק כל הכלים גבי שידה תיבה ומגדל וטרחא נמי לא שייך בסילוק אם כן ע״כ דטעמא דב״ש דאסרי אף לסלק לתנא דמתניתין והיינו משום דסובר יש בנין וסתירה בכלים מדאורייתא ולפ״ז הא דקאמר בסמוך באין להם ציר ד״ה מותר היינו משום דבכה״ג לא שייך ביה שום בנין לא מדאורייתא ולא מדרבנן וכמ״ש דאפשר במחובר לקרקע נמי שרי כה״ג או אפשר דבמחובר לקרקע לא שייך כלל לחלק בין יש לו ציר או אין לו וכן משמע קצת בסוף מסכת עירובין: בגמ׳ אמר אביי דכ״ע ביש להם ציר וכו׳ כי פליגי בשיש להם ציר באמצע מ״ס גזרינן ומ״ס לא גזרינן כבר כתבתי דאע״ג דנראה דפליגי אי יש בנין בכלים או לא נראה דדא ודא אחת היא דמאן דאית ליה בנין בכלים מדאורייתא ביש להם ציר מן הצד ממילא דגזרינן באמצע אטו מן הצד ומאן דלית ליה בנין בכלים אלא מדרבנן גזירה שמא יתקע א״כ ממילא סובר דלא גזרינן באמצע אטו מן הצד דהו״ל גזירה לגזירה ובזה נתיישב ג״כ דלשיטת התוס׳ בסוגיא דמוחלפת השיטה דטעם האיסור מאן דאסר להחזיר היינו משום טרחא ומאן דשרי היינו משום שמחת י״ט ולפ״ז צ״ל דבלית להם ציר כלל לא שייך טרחא ומש״ה קאמר ד״ה מותר אבל ביש להם ציר באמצע ע״כ דאיכא טירחא שהרי ע״ז הם דברי רש״י לעיל ואם כן קשה ל״ל לתלמודא לומר פלוגתא חדשה דמ״ס גזרינן ומ״ס לא גזרינן הול״ל דפליגי בטרחא שלא לצורך דמאן דאסר היינו מטעם טרחא ומאן דשרי היינו משום שמחת י״ט ולמאי דפרישית א״ש דלקושטא דמלתא פליגי בתרווייהו דכיון דמאן דאסר אוסר לתנא דמתניתין אפילו לסלק והתם לא שייך שום טעם אם לא שסובר יש בנין וסתירה בכלים מדאורייתא ואם כן ממילא סבר דגזרינן כמו בכל איסורי דאורייתא שעשו חכמים הרחקה כדאמרינן בשבת בפשיטות נהי דבנין כלאחר יד מדאורייתא שרי מדרבנן מיהו אסור ומאן דאית ליה דאף בציר מן הצד מדרבנן הוא דאסור א״כ באמצע אפילו מדרבנן מותר אלא דאכתי הו״ל לאסור משום טרחא אלא דאפ״ה מתיר משום שמחת י״ט. מיהו טעמא דר״ש ב״א לא ידעינן אי סובר דלסלק כ״ע מודו דשרי היינו משום דסובר דכ״ע סברי אין בנין בכלים מדאורייתא אלא להחזיר פליגי אי שייך שמא יתקע ללישנא דפרישית דלא חשיבא גזירה לגזירה משא״כ לסלק לא שייך כלל לומר שמא יתקע או שסובר נמי דב״ש סובר יש בנין בכלים מדאורייתא מן הצד ואפ״ה שרי לסלק ביש לו ציר באמצע משום שמחת י״ט ודו״ק. וראיתי ביש״ש דלמסקנא אף לסלק נמי אסור ביש להם ציר. ולענ״ד נראה ברור דליתא כדמוכח מסוגיא דפרק כל הכלים דלא שייך שמא יתקע אלא לענין חזרה ודבריו צ״ע. ודע שזו הסוגיא למאן דמפרש לעיל דמוחלפת השיטה היינו האי דתריסין א״כ צריך להפוך בכל הסוגיא דב״ש לב״ה ודב״ה לב״ש ואפ״ה לא תקשי מההיא דאין זוקפין המנורה דמשמע דב״ש ס״ל יש בנין וב״ה ס״ל אין בנין דאיכא למימר דהכא מחמרי ב״ה משום דאיכא למגזר אטו ציר מן הצד דשייך שמא יתקע משא״כ במנורה לא שייך שום גזירה ומש״ה שרו ב״ה וב״ש סובר להיפך דהכא אע״ג דאיכא למיגזר אפ״ה שרי משום שמחת י״ט משא״כ במנורה דלא שייך שמחת י״ט אסור:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush