×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ביצה י׳.גמרא
;?!
אָ
אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא דָּקָר נָעוּץ לָא אִי נָמֵי עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי ב״הבֵּית הִלֵּל הָכָא אֶלָּא כֵּיוָן דְּמוּקְצֶה הוּא בְּעוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וְזֶה אֲנִי נוֹטֵל סַגִּי אֲבָל הָתָם לָא. אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹטְלִין אֶת הָעֱלִי לְקַצֵּב עָלָיו בָּשָׂר וב״הוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַלְמָא גַּבֵּי שִׂמְחַת יו״טיוֹם טוֹב ב״שבֵּית שַׁמַּאי לְחוּמְרָא וב״הוּבֵית הִלֵּל לְקוּלָּא וּרְמִינְהִי הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף ב״שבֵּית שַׁמַּאי וְכוּ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. מִמַּאי דִּלְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי ב״שבֵּית שַׁמַּאי הָתָם אֶלָּא הֵיכָא דְּאִיכָּא דָּקָר נָעוּץ אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא דָּקָר נָעוּץ לָא אִי נָמֵי עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי ב״הבֵּית הִלֵּל הָכָא אֶלָּא דְּאִיכָּא תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו אֲבָל הָתָם לָא. אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין נוֹתְנִין אֶת הָעוֹר לִפְנֵי הַדּוֹרְסָן וְלֹא יַגְבִּיהֶנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר וב״הוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אַלְמָא גַּבֵּי שִׂמְחַת יוֹם טוֹב ב״שבֵּית שַׁמַּאי לְחוּמְרָא וב״הוּבֵית הִלֵּל לְקוּלָּא וּרְמִינְהִי הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וְעוֹף בְּיוֹם טוֹב וְכוּ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. מִמַּאי דִּלְמָא לָא הִיא עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי ב״שבֵּית שַׁמַּאי הָתָם אֶלָּא הֵיכָא דְּאִיכָּא דָּקָר נָעוּץ אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא דָּקָר נָעוּץ לָא אִי נָמֵי עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי ב״הבֵּית הִלֵּל הָכָא אֶלָּא דַּחֲזֵי לְמִזְגֵּא עִלָּוֵיהּ אֲבָל הָתָם לָא. אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מְסַלְּקִין אֶת הַתְּרִיסִין בְּיוֹם טוֹב וב״הוּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין אַף לְהַחְזִיר אַלְמָא גַּבֵּי שִׂמְחַת יו״טיוֹם טוֹב ב״שבֵּית שַׁמַּאי לְחוּמְרָא וב״הוּבֵית הִלֵּל לְקוּלָּא וּרְמִינְהִי הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וְעוֹף ביו״טבְּיוֹם טוֹב וְכוּ׳. בִּשְׁלָמָא ב״שבֵּית שַׁמַּאי אַבֵּית שַׁמַּאי לָא קַשְׁיָא הָתָם דְּאִיכָּא דָּקָר נָעוּץ הָכָא לֵיכָּא דָּקָר נָעוּץ אֶלָּא ב״הבֵּית הִלֵּל אַבֵּית הִלֵּל קַשְׁיָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה (אִי נָמֵי) עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל הָכָא אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאֵין בִּנְיָן בְּכֵלִים וְאֵין סְתִירָה בְּכֵלִים אֲבָל הָתָם לָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יִטּוֹל אא״כאֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אעוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב חָנָן בַּר אַמֵּי מַחְלוֹקֶת בִּבְרִיכָה רִאשׁוֹנָה דב״שדְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי גָּזְרִינַן דִּלְמָא אָתֵי לְאִמְּלוֹכֵי. וב״הוּבֵית הִלֵּל סָבְרִי לָא גָּזְרִינַן אֲבָל בִּבְרִיכָה שְׁנִיָּה דִּבְרֵי הַכֹּל בְּעוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל סַגִּיא. וב״הוּבֵית הִלֵּל לְמָה לֵיהּ לְמֵימַר זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל לֵימָא מִכָּאן אֲנִי נוֹטֵל לְמָחָר. וְכִי תֵּימָא ב״הבֵּית הִלֵּל לֵית לְהוּ בְּרֵירָה וְהָתְנַן בהַמֵּת בַּבַּיִת וְלוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה כּוּלָּן טְמֵאִים. נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן הוּא טָמֵא וְכוּלָּן טְהוֹרִין חִשֵּׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן אוֹ בְּחַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה מַצֶּלֶת עַל כׇּל הַפְּתָחִים כּוּלָּן. ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים וְהוּא שֶׁחִשֵּׁב לְהוֹצִיאוֹ עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים גאַף מִשֶּׁיָּמוּת הַמֵּת. הָא אִתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַבָּה לְטַהֵר אֶת הַפְּתָחִים מִכָּאן וּלְהַבָּא וְכֵן אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא לְטַהֵר אֶת הַפְּתָחִים מִכָּאן וּלְהַבָּא מִכָּאן וּלְהַבָּא אִין לְמַפְרֵעַ לָא. רָבָא אָמַר לְעוֹלָם לְמַפְרֵעַ וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דִּלְמָא מְטַלְטֵל וְשָׁבֵיק מְטַלְטֵל וְשָׁבֵיק וְקָא מְטַלְטֵל מִידֵּי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ. וְהָא אָמְרַתְּ בְּעוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל סַגִּיא דהָנֵי מִילֵּי מֵעֶרֶב יו״טיוֹם טוֹבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
בגמ׳ ודלמא ע״כ לא קאמרי ב״ה הכא אלא משום דאין בנין בכלים וכו׳ כבר כתבתי דאיכא דלא גרסי להאי ודלמא כדמשמע להדיא מל׳ התוס׳ דסליק הסוגיא בהכי דמוחלפת השיטה וכן נראה מל׳ רש״י בד״ה אף לחזור דמשמע דקושית המקשה היא דאיכא מיהא איסור טרחא שלא לצורך וא״כ מזה לא הוי משני הש״ס מידי ומש״ה מסיק דמוחלפת השיטה ומה שיש לי עוד לדקדק על פרש״י בזה יתבאר לקמן בסוגיא דתריסין: מיהו הרמב״ן כתב שמצא בנוסחא מדוייקת דגרסינן הכא ודלמא וכתב לחזק שיטת הרי״ף דלמסקנא לא מהפכא שום משנה מהמשניות ופירושא דמלתא דמעיקרא פריך המקשה בפשיטות דהוי ס״ד דאף למ״ד אין בנין בכלים מ״מ מדרבנן מיהא אסור אף ברפוי כדעת הנהו אמוראי דסברי הכי בס״פ כירה וחד מינייהו ר׳ יוחנן ומש״ה אסיק הכא דמוחלפת אבל סתמא דתלמודא דחי דלעולם לא תיפוך וטעמא דב״ה משום דאין בנין בכלים כלל ברפוי ושרו לכתחילה וה״נ דכוותיה ומאי דמוקמינן לקמן באין להם ציר מן הצד אליבא דב״ש גזור אטו ציר מן הצד דהנך אסורים שמא יתקע וב״ה לא גזור. והא דלא קשיא לשיטת הרי״ף דאכתי ליתסר משום טירחא שלא לצורך יש לומר דכיון דבית הלל הוא דשרו אם כן לא איכפת ליה לבית הלל משום טירחא שלא לצורך דכיון שהתירו לסלק משום שמחת יום טוב מותר להחזיר משום פסידא דחנות ובמקום פסידא שמעינן לבית הלל דמותר ולא הוי טירחא שלא לצורך כדמשמע בסוגיא דפרק משילין פירות דמוקמינן לה כבית הלל ולרש״י י״ל דכהאי גוונא לא מיקרי פסידא דאפשר דמסר לשומר ומה שהכריחו לרש״י לפרש כן יתבאר לקמן אי״ה בסוגיא דתריסין. ועוד דמטירחא לחוד ודאי התירו סופן משום תחלתן וכ״כ הרי״ף להדיא. אמנם אי קשיא לי הא קשיא בין לשיטת רש״י ובין לשיטת הרי״ף כיון דסוגיא דשמעתין שקיל וטרי למירמי ההיא דהשוחט אכל הני משניות דפירקין דב״ש לחומרא וב״ה לקולא ומש״ה א״ר יוחנן דמוחלפת וא״כ כי מטי להאי דתריסין ומסיק אליבא דרש״י דרבי יוחנן אמת דמוחלפת ההיא דתריסין ואכתי הוי מצי למירמי ההיא דהשוחט וההיא דתריסין מאינך משניות דסוף פירקין כגון אין מוציאין קטן וס״ת וכן אין מוליכין חלה ומתנות לכהן וההיא דתבלין נידוכין כדרכן וההיא דאין משלחין מנות דבכולהו ב״ש לחומרא וב״ה לקולא וקשיא מההיא דהשוחט וההיא דתריסין דהוי איפכא וכ״ש דלשיטת הרי״ף קשה יותר דדחי מימרא דרבי יוחנן לגמרי ואמאי לא מייתי מכל הנך ונהי דמההיא דאין מוציאין קטן וס״ת י״ל דהתם לאו בשמחת י״ט פליגי אלא מדאורייתא פליגי אי אמרינן מתוך שהותרה לצורך כדאמרינן לקמן אבל מההיא דחלה ומתנות ואינך ודאי נראה דמשום שמחת י״ט פליגי ואף שאפשר ליישב מ״מ הו״ל לתלמודא לאתויי כמו כל הנך דלעיל משא״כ לפירוש תוס׳ דמוחלפת ההיא דהשוחט א״ש דסלקא המסקנא בהכי ותו לא מידי ודוק היטב: שם א״ר חייא בר אמי וכו׳ אבל בבריכה שניה ד״ה בעומד וכו׳ וצ״ל דאע״ג דבריכה שניה לא שייך לומר דחייס עלייהו אפ״ה לא דמי לשאר בעלי חיים דלא בעו הזמנה אבל הכא בעו הזמנה משום איסור מוקצה ולא מיבעיא למאן דמוקי לב״ה בי״ט כר׳ יהודה וא״כ אפילו תרנגולת העומדת לגדל אסורה כ״ש ביוני שובך דלגדל עומדת אלא אפילו למאן דסובר דאפילו בי״ט קי״ל כר״ש דלית ליה מוקצה אפ״ה האי מוקצה דיוני שובך חמיר טפי ואפי׳ ר״ש מודה ואע״ג דהכא ע״כ איירי ביונים קטנים דבגדולים אסורים משום צידה כמ״ש התוספות ז״ל אפ״ה י״ל דאין דעתו עליהם וחשיבי כגרוגרות וצמוקים כדאמרינן בסוף מכילתין לענין בהמות מדבריות מיהו למאי דמסקינן טעמא דזימנין דמשתכחן כולם כחושים מצינן למימר דלמאן דשרי מוקצה בי״ט אוסר ביוני שובך משום ה״ט לחוד דזימנין משתכחי כולהו כחושים ואתו לאימנועי משמחת י״ט. ובזה נתיישב אטו ר׳ חייא בר אמי טעמא דבית שמאי אתי לאשמעינן דהיא גופא קמ״ל דאף בבריכה שניה צריך שיאמר זה וזה אני נוטל: שם וב״ה לית להו ברירה נראה דדוקא אדרב חנן פריך דכיון דאפי׳ בבריכה שניה צריך לב״ה לומר זה וזה אני נוטל אע״ג דלא שייך למימר חייס עלייהו אע״כ דאיירי משום איסור הכנה שכל הגוזלים מוקצים כמ״ש וא״כ מקשה שפיר דמכאן אני נוטל סגי להפקיע איסור מוקצה דאע״ג שלא הזמין כולם כמ״ש הפוסקים שאינו רשאי להזמין אלא מה שצריך לו מ״מ כיון דאית להו לב״ה בריר׳ איזה שיטול למחר נאמר דאותן הזמין במה שאמר מכאן אני נוטל משא״כ בלא רב חנן לק״מ דאיכא למימר דהא דאצטריך ב״ה לומר זה וזה אני נוטל היינו משום בריכה ראשונה שצריך שיאמר מעי״ט בפירוש אותן הבריכה ראשונה דאל״כ הו״ל מוקצה גמור משום דחייס עלייהו מסח דעתיה אם כן אין זה ענין לדין ברירה ול״ל דבכה״ג נמי שייך דין ברירה לומר דמאן דאית ליה ברירה א״צ הזמנה כלל אלא לאחר שיטול למחר אמרינן הוברר הדבר שהיה דעתו עלה מאתמול הא ליתא דאם כן בטלת כל דיני מוקצה ובשמעתין נמי אמאי מצריך מיהו לומר מכאן אני נוטל אע״כ כדכתיבנא ודו״ק: בפרש״י בד״ה כולם טמאים וכו׳ שגזרו חכמים טומאה על מקום שהוא דרך הפתח עכ״ל. ויש לתמוה דהא לקמן בפרק משילין מייתי הש״ס האי סוגיא גופא ומסיק תלמודא דהא דלית להו לב״ה ברירה הכא לענין טומאה למפרע היינו משום דהוא דאורייתא אבל בדרבנן אית ליה ופרש״י שם דהא דמטמא דרך יציאתה הלכה למשה מסיני היא כדאמרינן בסוכה דכל הלכו׳ טומאה הכי גמירי להו עכ״ל. וא״כ למה כתב כאן דגזירת חכמים הוא. ולענ״ד ליישב עפמ״ש לעיל דקושיא זו דוקא אדר׳ חנן וא״כ קשיא לרש״י מאי ס״ד להקשו׳ דטעמא דב״ה גבי טומאה משום ברירה הוא דא״כ בלא דרב חנן תקשי ליה בפשיטות אכל הני תנאי טובא דפליגי לענין ברירה אטו מוקמי נפשייהו כב״ש ולא כב״ה כדמקשה הש״ס בדוכתי טובא לכך פרש״י דהמקשה סבר דטומאה זו אינה אלא גזירת חכמים וא״כ ס״ד דוקא בדרבנן אית להו ברירה לב״ה והני תנאי דלית להו ברירה היינו בדאורייתא דבאמת לא משכח הש״ס בפרק בכל מערבין שום תנא דס״ל אפילו בדרבנן אין ברירה אלא תנאי דפליגי בערובי תחומין ובאמת אין הוכחה מזה דכמה תנאי סברי דתחומין דאורייתא ואע״ג דמצינו דפליגי תנאי לעניין ברירה גבי דמאי דהוא מדרבנן י״ל דשאני התם כיון דשייכי הני דיני דברירה לענין ודאי טבל לא חלקו לענין דמאי דכל דתקון רבנן וכו׳ משא״כ הכא דלא שייך דין ברירה כלל לענין טומאה אלא לענין הפתח שסופה לצאת שהוא מדרבנן כן היה נראה להמקשה אבל מדרב חנן מקשה שפיר דהכא פשיטא דמוקצה נמי מדרבנן ולית ליה עיקר כלל מן התורה כדאמרינן להדיא בפרק משילין באותו סוגיא גופא אבל שם בפרק משילין דאיירי הש״ס איכא דרבי אושעיא דמסיק דלב״ה בטומאה לית להו ברירה משום דהוא דאורייתא הוצרך רש״י לפרש דטומאה שסופה לצאת גופא מדאורייתא היא ולא ניחא ליה לפרש כיון דעיקר טומאת אהל מדאורייתא והיינו כמ״ש דכיון דלא שייך דין ברירה כלל בדיני טומאה לענין אהל דאורייתא לא הוי קרי ליה הש״ס דאורייתא אע״כ דטומאה זו גופא מדאורייתא כדפרש״י ודו״ק: בתוס׳ בד״ה ב״ש וכו׳ תימא אדפליגי בחשב ליפלגו בנפתח וכו׳ וי״ל דנקט חשב לרבותא דב״ה עכ״ל. וקשה לפ״ז תקשי להיפך אמאי קתני ברישא נפתח א׳ מהם כולם טהורים והיינו כלים דלהבא ליתני בחשב דלהבא לד״ה טהורים ולפלגו בלמפרע וידעינן דכ״ש בנפתח טהורים להבא. ונראה לי דבאמת בנפתח איכא רבותא טפי מדחשב דהתם חשב בפירוש להוציא המת דרך שם מש״ה שאר הפתחים טהורים להבא משא״כ בנפתח דממילא אף שלא נפתח לשם הוצאת המת אפ״ה כולם טהורים להבא כיון שזה פתוח והאחרים סתומים מסתמא יוציאנו דרך הפתוח משא״כ בסיפא מקשה התוס׳ שפיר דליתני נפתח דהיינו אף שפתחו בפירוש לשם הוצאת המת אפילו הכי כולם טמאים למפרע דהא קושטא דמילתא לענין ברירה אין חילוק בזה ואף שזה לא נזכר בתוס׳ מ״מ נ״ל נכון וק״ל: בא״ד אבל תימא לב״ה היכי משכחת לה וכו׳ וקשיא לי דהא משכחת לה שפיר לענין שאין הכהן רשאי ליכנס דרך שום אחד מהפתחים עד שיפתח אחד מהם או עד שיחשוב להוציא דרך אחד מהם לדעת ב״ה וכן אין להשתמש בכלים שנמצאו שם עד לאחר שיפתח או שיחשוב וצ״ע:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144