×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ל״ו.גמרא
;?!
אָ
פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּאָשָׁם, פְּעָמִים שֶׁהַשּׂוֹכֵר בְּחַטָּאת וְהַשּׁוֹאֵל בְּאָשָׁם, פְּעָמִים שֶׁהַשּׂוֹכֵר בְּאָשָׁם וְהַשּׁוֹאֵל בְּחַטָּאת. הָא כֵּיצַד? אכְּפִירַת מָמוֹן, אָשָׁם; בבִּיטּוּי שְׂפָתַיִם, חַטָּאת. פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּחַטָּאת, כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ וְאָמְרוּ ״נֶאֶנְסָה״, שׂוֹכֵר, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִיפְּטַר פָּטוּר, בְּחַטָּאת, שׁוֹאֵל, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיּוֹבֵי מִיחַיַּיב, בְּחַטָּאת. פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּאָשָׁם, כְּגוֹן שֶׁנִּגְנְבָה וְאָמְרוּ ״מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה״, דְּתַרְוַיְיהוּ קָא כָפְרִי מָמוֹנָא, דְּהָא מִיחַיְּיבִי וְקָא פָּטְרִי נַפְשַׁיְיהוּ. שׂוֹכֵר בְּחַטָּאת וְשׁוֹאֵל בְּאָשָׁם, כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ וְאָמְרוּ ״מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה״, שׂוֹכֵר, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִיפְּטַר פָּטוּר, חַיָּיב בְּחַטָּאת, שׁוֹאֵל, דְּמִיחַיַּיב בְּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ, וְקָא פָטַר נַפְשֵׁיהּ בְּמֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה, בְּאָשָׁם. שׂוֹכֵר בְּאָשָׁם וְשׁוֹאֵל בְּחַטָּאת, כְּגוֹן שֶׁנִּגְנְבָה, וְאָמְרוּ ״מֵתָה כְּדַרְכָּהּ״, שׂוֹכֵר הוּא דְּמִיחַיַּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה, וְקָא פָטַר נַפְשֵׁיהּ בְּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ, בְּאָשָׁם, שׁוֹאֵל, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיּוֹבֵי מִיחַיַּיב, בְּחַטָּאת. מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרִבִּי אַמֵי דַּאֲמַר: כָּל שְׁבוּעָה שֶׁהַדַּיָּינִים מַשְׁבִּיעִים אוֹתָהּ, אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם״ (ויקרא ה׳:ד׳), ״כִּי תִּשָּׁבַע״, מֵעַצְמָהּ, קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן, גדְּלָא כר׳כְּרִבִּי אַמֵי. אִתְּמַר: שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר, רַב אָמַר: פָּטוּר. ור׳וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר: דחַיָּיב. אֲמַר אַבַּיֵי: לְטַעְמֵיהּ דְּרַב, לָא מִבַּעְיָא שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר, דְּעַלּוֹיֵי עַלְּיַיהּ לִשְׁמִירָתוֹ, אֵלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם, דְּגָרוֹעֵי גַרְעַהּ לִשְׁמִירָתוֹ, פָּטוּר. מַאי טַעֲמָא? דְּהָא מַסְרַהּ לְבֶן דַּעַת. וּלְטַעְמֵיהּ דר׳דְּרִבִּי יוֹחָנָן, הלָא מִיבַּעְיָא שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם, דְּגָרוֹעֵי גַרְעַהּ לִשְׁמִירָתוֹ, אֵלָּא אפי׳אֲפִילּוּ ש״חשׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר, דְּעַלּוֹיֵי עַלְּיַיהּ לִשְׁמִירָתוֹ, חַיָּיב, דא״לדְּאָמַר לֵיהּ ״אֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר״. אֲמַר רַב חִסְדָּא: הָא דְּרַב, לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר, אֵלָּא מִכְּלָלָא דְּהַנְהוּ גִינָּאֵי דְּכָל יוֹמָא הֲווֹ מַפְקְדִי מַרַּיְיהוּ גַּבַּהּ דְּהַהִיא סַבְתָּא. יוֹמָא חַד אַפְקְדִינְהוּ לְגַבֵּי חַד מִינַּיְיהוּ. שְׁמַע קָלָא בֵּי הִלּוּלָא, נְפַק אֲזַל אַפְקְדִינְהוּ לְגַבַּהּ דְּהַהִיא סַבְתָּא, אַדַּאֲזַל וַאֲתָא, אִגְּנוּב מַרַּיְיהוּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב וּפַטְרֵיהּ. מַאן דַּחֲזָא סָבַר, מִשּׁוּם ״שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר, פָּטוּר״. וְלָא הִיא, שָׁאנֵי הָתָם, ודְּכָל יוֹמָא נַמֵי אִינְהוּ גּוּפַיְיהוּ גַּבַּהּ דְּהַהִיא סַבְתָּא הֲווֹ מַפְקְדִי לְהוּ. יְתֵיב ר׳רִבִּי אַמֵי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ ר׳רִבִּי אַבָּא בַּר מְמָל לר׳לְרִבִּי אַמֵי: הַשּׂוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵירוֹ וְהִשְׁאִילָהּ לְאַחֵר וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ, יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ, וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם לַשּׂוֹכֵר. וְאִם אִיתָא, לֵימַא לֵיהּ: ״אֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר״! א״לאֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּשֶׁנָּתְנוּ לוֹ [הַבְּעָלִים] רְשׁוּת (הַבְּעָלִים) לְהַשְׁאִיל. אִי הָכִי, לַבְּעָלִים בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי! דַּאֲמַרוּ לֵיהּ ״לְדַעְתָּךְ״. מְתִיב רָמֵי בַּר חַמָּא: זהַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ, צְרָרָן וְהִפְשִׁילָן לַאֲחוֹרָיו, חמְסָרָן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְנָעַל בִּפְנֵיהֶם שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, חַיָּיב, שֶׁלֹּא שָׁמַר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים. טַעֲמָא, דִּקְטַנִּים, הָא גְּדוֹלִים פָּטוּר. אַמַּאי? נֵימָא לֵיהּ: ״אֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר״! אֲמַר רָבָא: טכָּל הַמַּפְקִיד,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
בתוספות בד״ה שוכר דמחייב כו׳ מכאן יש להוכיח כו׳ עכ״ל. מהא דאמרינן לעיל פעמים ששניהם באשם כגון שנגנבה דתרווייהו מחייבי לא הוי מצי למיפשט דהלכה כמ״ד שוכר כשו״ש דמי דלמא נקט ונגנבה לכל חד כדאיתא אי למ״ד כש״ח היינו שנגנבה בפשיעה דהכי אשכחן האי לישנא בכמה דוכתי ואי למ״ד כש״ש יפורש כפשטיה אבל הכא דקאמר בפשיטות שוכר דמחייב בגניבה ואבידה משמע להדיא דכש״ש דמי שזהו דין הש״ש בעצמו בהאי לישנא ממש ודו״ק: בפרש״י בד״ה ולא מיבעיא כו׳ דפטור מן האונסין כו׳ עכ״ל. ויש לדקדק דגדולה מזו הו״ל לפרש דאפי׳ מגניבה ואבידה פטור הראשון כדין ש״ח ועוד דבפ״ק דב״ק פי׳ רש״י להדיא דאפי׳ מגניבה ואבידה פטור ומ״מ י״ל דלא קשיין אהדדי דהא דנקט הכא אונסין משום דפסיקא ליה דבהכי פליגי אבל לענין גניבה ואבידה לא נפקא לן מידי דסוף סוף משתלמין הבעלים מהשומר השני שהוא ש״ש דהא איפסקא הלכתא כר״י דמתני׳ דפרה חוזרת לבעלים אבל בב״ק כתב רש״י לרבותא דאפילו מגניבה ואבידה פטור הראשון ונ״מ אם השומר השני אין לו לשלם וק״ל:
בתוספות בד״ה אין רצוני כו׳ דאם כן מאי פריך אביי לרבא לקמן כו׳ עכ״ל. אף ע״ג דאפשר לומר דהיינו גופא מאי דשני ליה רבא לאביי לדידכו דמתניתו אין רצוני איכא לאותביה כו׳ שיש לפרש דה״ק רבא דהא דמקשה ר׳ אבא ממתניתין היינו לפי הטעם דאין רצוני דמה״ט יש לחייבו בכל אונסין אף שלא ע״י פשיעה משום דשינה מדעת המפקיד אלא דפשיטא להו להתוס׳ דאביי גופא לא הוי טעי בהכי כיון דר׳ אבא מסיים בהדיא ואי איתא לימא אין רצוני אלא ע״כ דאביי סבר דאפילו לטעמא דאין רצוני נמי לא מחייב אלא באונס ע״י הפשיעה והא דשני רבא היינו כפרש״י לקמן דלא ס״ל לא אתקפת׳ ולא שינוי ודוק:
בא״ד אלא י״ל דהטעם הוא דחשיב כאילו פירש לו כו׳ עכ״ל. ומה שלא רצו לפרש בפשיטות דכיון דמצי אמר ליה אין רצוני כו׳ ה״ל פשיעה במה שמסרו לאחר ומש״ה מחייב כדין תחלתו בפשיעה וסופו באונס כשבא ע״י הפשיעה י״ל משום דדין תחילתו בפשיעה היינו דוקא כשפשע בגוף השמירה שאפשר שיאבד ע״י זו הפשיעה אבל הכא לכ״ע לא פשע בגוף השמירה שהרי מסרו לבן דעת ואי משום שפשע במה ששינה מדעת הבע״ה שאין רצונו שיהא ביד אחר משום כך לא מיקרי תחלתו בפשיעה ועי׳ ברי״ף וברא״ש דמשום מעביר על דעת בע״ה נמי אין ראוי לחייבו לקרותו גזלן בזה דלא קי״ל בהא דמעביר על דעת בע״ה כר׳ מאיר וק״ל:
בא״ד כגון אם מתה בבית שומר שני דיש לתלותו דהבלא דאותו בית קטלה כו׳ עכ״ל. אף על גב שזה לא נזכר בפירוש בגמרא דמבית לבית נמי שייך שינוי הבלא אליבא דאביי ומילתא דאביי גופא נמי מצינו לפרש באונס אחר כגון ליסטים מ״מ הוצרכו לפרש כן כי היכי דתיקום שפיר קושיית ר׳ אבא בר ממל מהא דמתה כדרכה דליחייב השוכר משום דאינו רוצה שיהא פקדונו אלמא דאפילו באונס מיתה נמי מיחייב לאביי השומר ראשון ע״כ היינו משום שינוי הבל וק״ל:
בא״ד וכן לרב אם מסרה לחש״ו כו׳ חייב מה״ט כו׳ עכ״ל. פירוש מדתלי אביי טעמא דרב דפטור משום שמסרה לבן דעת משמע דבחש״ו ודאי חייב וכתבו דהיינו נמי מה״ט דה״ל כאילו התנה אבל קשה דילמא טעמא דרב דחייב בחש״ו היינו משום דה״ל תחילתו בפשיעה לענין שמירה גופא ומש״ה מחייב באונסין ולמה להו טעמא דכאילו התנה ואפשר משום דמשמע להתוספות דאביי רוצה לפרש פלוגתא דרב ור״י בין למ״ד תחלתו בפשיעה כו׳ חייב ובין למ״ד פטור כדקאמר נמי אביי גופא לקמן אליבא דרבה מש״ה הוצרכו לפרש דלמ״ד פטור ע״כ טעמא דרב בחש״ו משום דה״ל כאילו התנה וכ״נ מלשון התוספ׳ בסמוך שכתבו אפי׳ למ״ד דתחילתו בפשיעה חייב משום דעד השתא לא נחתו להכי ודו״ק:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144