גמרא
פירוש
הָכָא נָמֵי תְּנִי אָדָם שְׁמִירַת גּוּפוֹ עָלָיו.
מַתְקֵיף לַהּ רַב מָרִי וְאֵימָא מַבְעֶה זֶה הַמַּיִם כְּדִכְתִיב {ישעיהו ס״ד:א׳} כִּקְדוֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ מִי כְּתִיב מַיִם נִבְעוּ תִּבְעֶה אֵשׁ כְּתִיב.
מַתְקֵיף לַהּ רַב זְבִיד וְאֵימָא מַבְעֶה זֶה הָאֵשׁ דְּכִי כְּתִיב תִּבְעֶה בְּאֵשׁ הוּא דִּכְתִיב אִי הָכִי מַאי הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר וְכִי תֵּימָא פָּרוֹשֵׁי קָמְפָרֵשׁ אִי הָכִי אַרְבָּעָה שְׁלֹשָׁה הָווּ.
וְכִי תֵּימָא תְּנָא שׁוֹר דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי אִי הָכִי לָא זֶה וְזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים אֵשׁ מַאי רוּחַ חַיִּים אִית בֵּיהּ וְתוּ מַאי כַּהֲרֵי הָאֵשׁ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בגמרא מתקיף לה רב זביד ואימא מבעה זה אש. נראה לפ׳ בדוחק דאף שרב זביד ידע שפיר דנקט הבער במתני׳ קס״ד דהבער היינו כי תצא אש מעצמה ומבעה היינו מדליק בידים דכן משמע לשון מבעה במ״ם השימוש ומתרץ בגמרא אם כן מאי המבעה וההבער פי׳ אמאי נקטינהו בתרתי כיון שדין אחד לשניהם ומקרא א׳ לשניהם כדאיתא פ׳ הכונס פתח הכתוב בנזקי גופו וכו׳ משמע דדא ודא א׳ הוא ע״ז קאמר וכ״ת דבאמת אחד הם אלא בשור אית ביה תרתי וקאמר א״ה מאי לא הרי וק״ל: שם תרי גווני שור. כתבו מהר״ם ות״ח נראה שחזר בו הש״ס ממאי דשני לעיל דתנא אדם וכל מילי דאדם אלא דמתניתין איירי רק באדם דאזיק שור ולא איירי באדם דאזיק אדם כלל דומיא דבור כדפירש רש״י דלא איירי בנזקי אדם ע״כ אבל לשון הגמרא לא משמע כן שחזר בו הש״ס ועוד דהמעיין היטב בסוגיא יראה שזה התירוץ אינו מספיק על הקושיא קמייתא דאף שאינו דומה לבור מ״מ תקשי וליתני שהרי נזקי אדם ג״כ אינו דומה לכל הנזקין שכולם נזקי ממונו וזה נזקו גופו ואפ״ה קתני להו לכ״נ דבחנם דחקו דלרב מתרץ שפיר תנא אדם וכל מילי דאדם פי׳ שהתנא לא חש לחלק מספר הנזקין אלא מספר המזיקין תנא וקאמר הש״ס לרב אושעיא נמי הא תני ליה אדם ומשני תרי גווני אדם פי׳ דאף דהמשנה לא חש למנין הניזקין מכל מקום משמע דחשיב מספר המזיקין בנזק השוה לכולם דכן לשון המשנה הצד השוה בהן וכו׳ כשהזיק חב המזיק ואם כן אכתי לא הוי שמעינן אדם דאזיק אדם לכך פירשו לרב אושעיא וע״ז פריך שפיר בגמ׳ א״ה ליתני תרי גווני שור פי׳ כיון דאמרת דר׳ אושעיא חלק ג״כ במנין הניזקין א״כ גם בשור יש לחלק כן וע״כ לא שמעינן לה ג״כ ממתניתין וע״ז משני האי מאי פי׳ דאף ר״א לא חש לחלק מספר הניזקין אלא אותן שיש ביניהם איזה חילוק הדין אבל כל שאין ביניהם חילוק הדין ודאי שכל הניזקין שווין ולא שייך למנותן בתרתי. ובזה נתיישב ג״כ דלא תקשי לשמואל דקאמר משנתינו לא תני שור וכל מילי דשור אלא מנה שן ורגל בתרתי אף שאין ביניהם חילוק הדין וא״כ קשה למה לא תני ג״כ שור דאזיק אדם. וא״ל דמתניתין לא איירי בנזקי אדם לפי שאינו דומה לבור שזהו דוחק כמ״ש לעיל. ועוד דעכ״פ תקשי לרב אושעיא דתני ג״כ שן ורגל בתרתי וקתני גם כן נזקי אדם וא״כ למה לא נקיט שור דאזיק אדם אבל לפמ״ש א״ש דודאי במנין המזיקין שייך לחלק אף שאין ביניהם חילוק הדין לכך תני שן ורגל בתרתי אבל במנין הניזקין לא חש המשנה לחלק כלל ואף רבי אושעיא לא חש לחלק במנין אלא היכא שיש חילוק הדין וזה ברור ולפ״ז א״ש שלא חזר בו הש״ס ממאי דקאמר תני אדם וכל מילי דאדם שהרי רב נקיט בהדיא לא הרי השור שאינו משלם כופר וע״כ שכיון ג״כ לשור דאזיק אדם וכן פרש״י ותוס׳ במשנה דנקט שור ברישא אפילו שנזכר בתורה תחילה וע״כ היינו שור דאזיק אדם ודוק ועמ״ש בסמוך בתוס׳: בתוספות בד״ה תרי גווני אדם וא״ת כיון דתני וכו׳ וי״ל דניחא ליה לכלול כולם בשור כמו תנא דמתניתין עכ״ל. והקשה מהר״ם דא״כ למה לא כלל ג״כ באדם כולם כא׳ כמו תנא דמתני׳ ונדחק שם בתירוצו וכתב ועי״ל שחזר בו הש״ס ממאי דקאמר תני אדם וכל מילי וכבר כתבתי שגם זה דוחק ולפמ״ש לק״מ וא״ש דודאי בקרן ושן ורגל כיון שהתנא נחית למנין המזיקין ואפ״ה חשיב לרב כל השלשה מיני מזיקין בשור כא׳ לכך נקט להו רבי אושעיא ג״כ בא׳ כמו התנא אבל בשור דאזיק אדם שלא חילק התנא כיון שלא נחית כלל למנין הניזקין וא״כ רבי אושעיא דנחית למנין הניזקין היכא שיש חילוק הדין נקיט להו שפיר בתרתי ודו״ק: בגמרא אי הכי שור נמי ליתני תרי גווני שור וכו׳ האי מאי בשלמא. אין להקשות שמואל דתני במתניתין וכן רבי אושעיא שן ורגל בתרתי א״כ למה לא נקט רבי אושעיא קרן בפני עצמו דיש לומר ג״כ בתמין ולבסוף מועדין לא קא מיירי ותם גופא לא קתני דס״ל שהוא קנס ובקנסא לא איירי אבל בסמוך לר׳ חייא דאיירי בקנסא וא״כ אי ס״ל כשמואל וחשיב שן ורגל בתרתי ולא נקט שור וכל מילי דשור אם כן קשה קרן אמאי שיירי׳ ולדידיה א״א לתרץ בתמין ולבסוף מועדין לא קא מיירי ומכ״ש דתקשי לחשוב תם ומועד בתרתי דהא איהו איירי בכל מיני ניזקין בעולם וא״כ לחשוב ג״כ נזק וחצי נזק וביותר קשה דלקמן דחיק בגמרא לפ׳ לרבי חייא מניינא למעוטי מאי ולא קאמר דשייר קרן. ויש ליישב דשמואל ס״ל דרב חייא מנה שפיר ג׳ מיני ניזקין שבשור אבל הני ט׳ דרבי אושעיא לא חשיב אלא ח׳ דנושא שכר ושוכר אחד הם וכו׳ כמ״ש התוספות לעיל די״ג דרבי אושעיא אינו אלא י״ב דהא דקאמר והנך תליסר אינו מדברי ר״ח אלא הש״ס מפרש הכי וק״ל. ועוד נ״ל דלשמואל בלא״ה בצר חדא ממניינא דר״ח דשמואל ס״ל במס׳ גיטין מנסך היינו מערב וא״כ היינו מדמע ואף שאמרו שם קנסא מקנסא לא ילפינן היינו לענין גוף הדין אבל לענין המנין אינו אלא א׳ וא״כ אפיק מנסך ועייל קרן לשמואל ותם ומועד כחדא חשיב. ועי״ל דהא דלא נקיט ר״ח קרן תם היינו משום דלא משלם אלא מגופו ולא שייך ביה מיטב. ואפשר שלזה כיוונו התוס׳ מנסך פליגי בה בהניזקין וכו׳ והיינו רב ושמואל וא״כ כל א׳ מפרש לדרבי חייא כוותיה מר כדאית ליה ומר כדאית ליה וק״ל: בתוספות בד״ה מנסך וברש״י בד״ה מנסך יין לעכו״ם ובמס׳ גיטין מפרש וכו׳ וליכא למימר ביי״נ שזרק בו דהא לא אפסדי׳ מידי שיכול למכרו חוץ מיי״נ שבו עכ״ל. פי׳ מהרש״א וא״כ שהוא הפסד מועט היינו מדמע ע״ש אבל מ״מ עדיין הקושיא במקומה עומדת דכיון דפליגי שם רב ושמואל ושמואל ס״ל בהדיא דמנסך היינו מערב ולא חשו לקושיא דהיינו מדמע וא״כ מה לו לרש״י להכניס בפלוגתא ולדחות בידים דברי שמואל אך המעיין שם בסוגיא יראה שדברי רש״י כנים ואמתיים דהתם אמרה שמואל אמתניתין מנסך ומטמא ומדמע בשוגג פטורים במזיד חייבים ומפרש שמואל מנסך היינו מערב ואקשו ליה היינו מדמע ומשני קנסא מקנסא לא ילפינן ופרש״י שם קנס משום דהיזק שאינו ניכר לאו שמיה היזק ע״כ ואלו הם דברי ר׳ יוחנן שאמר שם דבר תורה אפילו במזיד פטירי דהיזק שא״נ לאו שמיה היזק אלא מדרבנן חייבים במזיד וחזקיה פליג שם עליה דר״י ואמר אדרבא דבר תורה אפי׳ שוגג חייבים דהיזק שא״נ שמיה היזק וא״כ כאן מוכח דר״ח ס״ל כחזקיה ור״י שהרי תני ר״ח שהם אבות ומילי דרבנן לא שייך לקרותן אבות א״ו דס״ל כחזקיה דהיזק שא״נ שמיה היזק א״כ הוי דינא ולא קנסא וא״כ מוכח שפיר דמנסך לאו היינו מערב דא״כ כיון שהפסד מעט היינו מדמע ותרתי למה לי וליכא לשנויי קנסא מקנסא לא ילפינן דהא ממונא הוי ודו״ק ולפמ״ש נראה דשמואל לית ליה ברייתא דר״ח דלשמואל הנך לא הוי אבות כיון שהם מדרבנן וק״ל: בד״ה עדים זוממין פי׳ ריב״א וכו׳ כוונתו מבואר דאי הוי אמרינן דאין עדים זוממין משלמין אם שילם הנתבע על פיהם אלא דוקא כשלא שילם משלמין לא הוי ס״ד דמקשה בסמוך לומר עדים זוממין ממונא הוא דכיון שלא הזיקו ומשלמין הוי קנס לכך פי׳ דאף כששילם משלמין ומקשי שפיר ליתני הך דממונא הוא וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush