גמרא
פירוש
הָכָא נָמֵי דְּאָמַר לֵיהּ לְכִי שָׁמַעְנָא מֵיפַר לַהּ לְכִי שָׁמַע לֵיפַר לַהּ הוּא סָבַר דִּלְמָא מִטְּרִידְנָא.
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא חֵרֵשׁ מַהוּ שֶׁיָּפֵר לְאִשְׁתּוֹ אִם תִּמְצָא לוֹמַר בַּעַל מֵיפֵר בְּלֹא שְׁמִיעָה מִשּׁוּם דְּבַר מִישְׁמַע הוּא אֲבָל חֵרֵשׁ דְּלָאו בַּר מִישְׁמַע הוּא הַיְינוּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דאמר ליה לכי שמענא הפר לה. כלומר הפר לה וכשאשוב ואשמע נדריה תחול הפרתך למפרע:
לכי שמע ליפר לה. מאחר שאין הפרה מועלת עד שישמע נדריה למה צ״ל לאפוטרופוס שיפר לה תחילה לכשישמע הבעל יפר לה:
סבר דלמא מטרידנא. שמא כשאשמע נדרה אהיה טרוד ויעבור היום ולא אפר לה: חרש מהו שיפר לאשתו. בחרש דקרא קאי שמדבר ואינו שומע דכתיב ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו אבל חרש דרבנן ברמיזה לא מצי מפקע נדר דאורייתא ועוד שדינו כשוטה: כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו כו׳. בפ׳ המנחות והנסכים (דף קג:) תנן דהנודר מנחה של ס״א עשרונים מביאם בשני כלים לפי שאין נבללים בכלי אחד יפה ופריך והתנן אם לא בלל כשר ומשני ר׳ זירא דראוי לבילה בעי ובכלי אחד שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו: אמר רבא ת״ש ושמע בעלה פרט לאשת חרש. והא דלא מייתי רבא הך ברייתא למיפשט בעיא קמייתא דרמי בר חמא דדוקא אשת חרש מיעט קרא דלאו בר שמיעה הוא משום דדלמא תנא גופיה מספקא ליה באיניש דעלמא אי בעי שמיעה וחרש דפשיטא ליה נקט: בעל מהו שיפר לשתי נשיו בבת אחת. וה״ה דמספקא ליה באב בשתי בנותיו וחדא מינייהו נקט:
אותה דוקא. הא דכתיב ואם ביום שמוע אישה יניא אותה מי דרשינן דוקא אותה ולא חברתה או לא דרשינן הכי: אין משקין ב׳ סוטות כאחת. אין מביאין לעזרה ב׳ נשים סוטות להשקותן ביחד:
מפני שלבה גס בחברתה. ומפני צוות חברתה לא תודה: אלא משום שנאמר והשקה לבדה. והשקה מפיק ה״א וכאילו כתיב והשקה אותה ודרשינן ולא אותה וחברתה ולימא פלוגתא דתנאי היא:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
לכי שמע ליפר לה. מאחר שאין הפרה מועלת עד שישמע נדריה למה צ״ל לאפוטרופוס שיפר לה תחילה לכשישמע הבעל יפר לה:
סבר דלמא מטרידנא. שמא כשאשמע נדרה אהיה טרוד ויעבור היום ולא אפר לה: חרש מהו שיפר לאשתו. בחרש דקרא קאי שמדבר ואינו שומע דכתיב ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו אבל חרש דרבנן ברמיזה לא מצי מפקע נדר דאורייתא ועוד שדינו כשוטה: כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו כו׳. בפ׳ המנחות והנסכים (דף קג:) תנן דהנודר מנחה של ס״א עשרונים מביאם בשני כלים לפי שאין נבללים בכלי אחד יפה ופריך והתנן אם לא בלל כשר ומשני ר׳ זירא דראוי לבילה בעי ובכלי אחד שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו: אמר רבא ת״ש ושמע בעלה פרט לאשת חרש. והא דלא מייתי רבא הך ברייתא למיפשט בעיא קמייתא דרמי בר חמא דדוקא אשת חרש מיעט קרא דלאו בר שמיעה הוא משום דדלמא תנא גופיה מספקא ליה באיניש דעלמא אי בעי שמיעה וחרש דפשיטא ליה נקט: בעל מהו שיפר לשתי נשיו בבת אחת. וה״ה דמספקא ליה באב בשתי בנותיו וחדא מינייהו נקט:
אותה דוקא. הא דכתיב ואם ביום שמוע אישה יניא אותה מי דרשינן דוקא אותה ולא חברתה או לא דרשינן הכי: אין משקין ב׳ סוטות כאחת. אין מביאין לעזרה ב׳ נשים סוטות להשקותן ביחד:
מפני שלבה גס בחברתה. ומפני צוות חברתה לא תודה: אלא משום שנאמר והשקה לבדה. והשקה מפיק ה״א וכאילו כתיב והשקה אותה ודרשינן ולא אותה וחברתה ולימא פלוגתא דתנאי היא:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush