Peirush HaRosh Nedarim 16b – פירוש הרא"ש נדרים טז:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

גמ׳גְּמָרָא: חוֹמֶר מִכְּלָל דְּנֶדֶר הוּא וְהָא מוּתָּר קָתָנֵי. אַסֵּיפָא דְּאִידַּךְ בָּבָא קָתָנֵי שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ אָסוּר זֶה חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים.: חוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת כֵּיצַד כּוּ׳.: רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב וְרַב טָבְיוֹמֵי מַתְנֵי אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר שְׁמוּאֵל מִנַּיִן שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ל׳:ג׳} לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ דְּבָרוֹ לֹא יַחֵל אֲבָל מֵיחֵל הוּא לְחֶפְצֵי שָׁמַיִם. מַאי שְׁנָא נֶדֶר דִּכְתִיב {במדבר ל׳:ג׳} אִישׁ כִּי יִדּוֹר נֶדֶר לַה׳ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ שְׁבוּעָה נָמֵי הָא כְּתִיב {במדבר ל׳:ג׳} אוֹ הִשָּׁבַע שבועה לַה׳ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ. אָמַר אַבָּיֵי ^אהָא דְּאָמַר הֲנָאַת סוּכָּה עָלַי הָא דְּאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶהֱנֶה מִן הַסּוּכָּה. אָמַר רָבָא וְכִי מִצְוֹת לֵיהָנוֹת נִיתְּנוּ אֶלָּא אָמַר רָבָא הָא דְּאָמַר יְשִׁיבַת סוּכָּה עָלַי וְהָא דְּאָמַר שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֵשֵׁב בַּסּוּכָּה. וְשֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבוֹר עַל הַמִּצְוֹת מֵהָכָא נָפְקָא לֵיהּ מֵהָתָם נָפְקָא לֵיהּ דְּתַנְיָא יָכוֹל נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל יָכוֹל יְהֵא חַיָּיבמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות נדרים ג׳:ו׳-ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רט״ו:א׳
טור יורה דעה רל״ט:ד׳
שולחן ערוך יורה דעה רט״ו:א׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ט:ד׳

הא מותר קתני. ס״ד דאקרבן שאוכל לך קאי ובהא קתני מותר דמשמע דלא הוי נדר כלל ולישנא דחומר בשבועות מבנדרים משמע דנדר הוי אלא דלא חמיר כשבועה: על סיפא דאידך שאני ישן כו׳. ואוקימנא לעיל דהוי בל יחל מדרבנן: מנין שאין נשבעין לעבור על המצות. כלומר אם נשבע לבטל את המצוה דלא הוי שבועה: מ״ש נדר דכתיב איש כי ידור נדר לה׳. משמע אפילו בחפצי השם לא יחל דברו:
שבועה מי כתיב או השבע שבועה לה׳. דלה׳ דכתיב בקרא אכולהו קאי: אמר אביי הא דאמר [הנאת] סוכה עלי. כלומר היינו טעמא דגבי נדר דרשינן מכי ידור נדר לה׳ שנדרים חלין על דבר מצוה משום דכל נדר אוסר החפץ עליו הלכך אינו נראה כנודר לבטל המצוה שהרי לא קבל על עצמו אלא אסר החפץ עליו ואין מאכילין לאדם דבר האסור לו אבל כל לשון שבועה הוא אוסר עצמו מלעשות את הדבר וכיון שהוא מחויב לעשות המצוה לאו כל כמיניה להפקיע א״ע מחיוב המצוה הלכך לא דרשינן לה׳ על השבע שבועה: אמר רבא וכי מצות ליהנות נתנו. קשיא ליה לרבא על מה שהזכיר אביי הנאה בדבריו משום דמצות לאו ליהנות נתנו ואם אמר הנאת סוכה עלי לא נאסרה עליו דלא מקריא הנאה מה שהוא מקיים מצות המקום:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון