גמרא
פירוש
בֵּית חַיֵּיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים יֵלְכוּ זוֹ בִּיקּוּר חוֹלִים בָּהּ זוֹ קְבוּרָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה זֶה הַדִּין אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן זוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
רֵישׁ לָקִישׁ אַחְוִי לֵיהּ דִּינָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר אֲמַר מְעַלְּיָא הוּא אֲמַר לֵיהּ אחֲזִי דַּעֲלָךְ קָא סָמַכְינָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ר״ש בן לקיש אחוי דינר לר״א א״ל מעליא הוא א״ל חזי דעלך קסמיכנא א״ל כי סמכת עלי מאי דאי מישתכח בישא בעינא לאחלופי לך והא את הוא דאמרת מאן דדאין דינא דגרמי ר״מ מאי לאו ר״מ ולו לא ס״ל כוותיה. לא ר״מ וסבירא לן כוותיה. כתב רבינו יצחק אלפסי זצ״ל שמע מינה דהדיוט לא מיחייב לשלומי עד דמודע ליה דעליה קא סמיך ואי לא מודע ליה מצי אמר ליה לא ידענא דעלי קא סמכית: סימן תח ורבינו יצחק בר שמואל זצ״ל פי׳ דה״ה אם לא אמר ליה חזי דעלך כו׳ הוה מיחייב כמו ר׳ חייא דאע״ג דלא א״ל הוה מיחייב אי משום לאו דלאו הוה צריך למיגמר. אבל ר״א דצריך למיגמר מיחייב אע״ג דלא קאמר ליה. וש״מ דהדיוט מיחייב לשלומי אע״ג דלא א״ל חזי דעלך קסמיכנא. ועוד פי׳ רבי׳ יצחק בר שמואל זצ״ל דהכא לא שייך לחלק בין עביד בשכר בין עביד בחנם כדמחלק בשחיטה משום דבהכרת מטבע צריך בקיאות גדול ולית ליה למיחזי אי לא בקי כדנכו ואיסור: סימן תט וכן נראה לרבינו יואל בר יצחק הלוי זצ״ל דלא מיחייב הדיוט לשלומי עד שיתרה בו. כדתניא נפרצה אומ׳ לו גדור נפרצה אומ׳ לו גדור נתיאש הימנה ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריותה. מדקתני גדור תרי זימני משום דהתרו בו. ומשם ילפינן למראה דינר לשולחני דחייב. ועוד פי׳ דאומן כגון דנכו ואיסור אפי׳ א״ל חזי דעלך קסמיכנא פטור. ותדע דהא אוקי לעיל הא דתני לעיל אומן פטור הדיוט חייב כדנכו ואיסור. וה״פ אומן פטור אע״ג דא״ל דעלך קא סמיכנא שא״ת הא דאמר אומן פטור כגון דלא א״ל עלך סמיכנא זה היה כל זמן שלא סמך שיתחייב ודוקא כיוצא באלו כגון מראה דינר צריך לומר חזי דעלך קסמיכנא דאי לא. אמר סבור הייתי כי היכי דשאיל לדידי ה״נ שאיל לאחריני ולא יקנה בעצתי לבדי: סימן תי וה״ה אם מראה לחבירו משכון או סחורה וסמך עליו אם אינו אומן חשוב חייב לשלם ההפסד. אבל טבח שקלקל אפי׳ לא אמר עלך קא סמיכנא חייב דהא מנבל בידים הוא הכא ולא שייך טעמא דלעיל. ושאל לרבינו אפרים זצ״ל והשיב דלאו דוקא דה״ה אם לא אמר עלך קא סמיכנא היה דין זה ומעשה שהיה כך היה. ומה שכתב הוא הדין מראה משכון או כל סחורה קשיא לי מההוא מעשה דחזקת הבתים ששאל מן המערער ונתן לו עצה לקנות בית וסמך עליו וקנאו אעפ״כ אומר לו השני נוח לי מן הראשון ולא מצי א״ל אני סמכתי עליך. ועור מוכר שמאנה את חבירו אי לאו משום דלאו דתונו דמחזיר לא הוה מצי למימ׳ לי׳ עלך סמכתי שהיית אומר כך היה שוה. וכן מוכר קרקע לחבירו שלא באחריות למ״ד אחריות לאו טעות סופר הוא לא הוה מחזיר לו כלום אע״פ שהלוקח אומר עליך סמכתי שהיית אומר שלך היה. ע״כ הוזקקתי לפרש כל הני דאמ׳ המראה דינר לשולחני כגון שבעל כרחו יש לו ליקח הדינר כשהאומן אומר טוב הוא ואינו יכול להשמט כגון מן הגוי וכן מישראל והיינו דקאמר עלך קסמיכנא כלומ׳ ע״כ יש לי לקבל מאחרים שאתה אומר טוב הוא הילכך חייב היינו דומה לזכה את החייב דע״כ יש לו לקבל צווי ב״ד. אבל מראה משכון ומקח אין לו ע״כ ליקח ולקנות אם ירצה יקח ואם לאו יניח ולא דמי להכא כלל. ולא נראית תשובתו לרבינו יואל זצ״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush