גמרא
פירוש
וְהַבָּא עָלֶיהָ בְּאָשָׁם תָּלוּי קָאֵי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אכְּגוֹן שֶׁנִּיסֵּת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ.
הִיא גּוּפַהּ בְּאָשָׁם תָּלוּי קָיְימָא בבְּאוֹמֶרֶת בָּרִי לִי אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות גירושין י״ב:ו׳
רמב״ם הלכות גירושין י״ב:כ׳
טור אבן העזר י״ז:מ״ב
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:מ״ב
רמב״ם הלכות גירושין י״ב:כ׳
טור אבן העזר י״ז:מ״ב
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:מ״ב
ב רמב״ם הלכות גירושין י״ב:ו׳
רמב״ם הלכות גירושין י״ב:כ׳
טור אבן העזר י״ז:מ״ב
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:מ״ב
רמב״ם הלכות גירושין י״ב:כ׳
טור אבן העזר י״ז:מ״ב
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:מ״ב
כבר ביארנו במשנה שזו שאמרו באשה שהלך בעלה ואמרו לה שמת ונשאת ואחר כך בא בעלה שתצא מזה ומזה לא סוף דבר בנשאת בעד אחד אלא אף בנשאת בעדים שהיה לנו לדונה כאנוסה תצא אף מראשון ואם כן מה שאמר רב בסוגיא זו שאם נשאת בעדים לא תצא מהיתרה של ראשון וכר׳ שמעון שאמר במשנתנו בנשאת שלא ברשות בית דין שמותרת לחזור לו אין הלכה כן:
נשאת בין בעד אחד בין בשנים ובא עד אחד ואמר שהוא בעלה הראשון ואין אנו מכירין אותו וכן היא אינה מכירתו לא תצא נשאת בשנים ובא בעלה ואמרו שנים אחרים שזהו בעלה וטוענים על עדים הראשונים שהעידו במיתתו שלא היו מכירים אותו מצד שיצא בלא חתימת זקן או בכל צד ששנים אומרים מת ונשאת ושנים אומרים לא מת תצא דהא תרי ותרי נינהו והיא ובועלה באשם תלוי ואפילו נשאת לאחד מעידיה תצא שאע״פ שהבועל מיהא פטור שהרי בריא לו שמת מכל מקום היא גופה באשם תלוי ומכל מקום אם נשאת לאחד מעידיה ואף היא אומרת בריא לי שמת אין כאן אשם כלל ולא תצא ולא סוף דבר בנשאת ואחר כך באו עדים אלא אף בבאו עדים שלא מת ואחר כך נשאת ואפילו היה עד זה שנשאה כהן ואע״פ שאמרו בכהן שנשא ספק זונה או הפסולה לו שאם לא רצה לפרוש חובטין אותו ומפרישין אותו על כרחו ופירשנוה בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת ונשאת לאחד מעידיה ואף היא אמרה ברי לי ואעפ״כ אמרו שמפרישין אותו לא נאמר אלא בעידי הזמה שנתברר שלא מת:
זו שכתבנו בנשאת לאחד מעידיה יש שואלין היאך היא נשאת לאחד מעידיה והרי יש לחוש שמא עיניו נתן בה וכמו שאמרו מת הרגתיו לא ישא את אשתו ופירשנו בשנשאת לאחר על פיו ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לו כמו שביארנו בפרק כיצד ויש מפרשים בשעבר וכנס דהא אסיקנא כנס אינו מוציא או שמא איפשר שלא נאמר כן אלא בעד אחד אבל כל שהעידו שנים אין שנים מצויין לחטוא בשביל אחד ומותרת לינשא לאחד מהן:
הותרה לינשא על פי עד אחד ולא נשאת ואחר כך בא עד אחד והעיד שלא מת יש אומרים שלא תנשא לכתחלה ולא מן הדין שהרי כל שהאמינה תורה עד אחד הרי הוא כשנים והוה ליה זה שאומר לא מת אחד במקום שנים אלא משום לזות שפתים הא אם נשאת אע״פ שלא נשאת לאחד מעידיה לא תצא ויש אומרים שמאחר שהותרה הרי היא כנשאת דקלא אית לה ותנשא לכתחלה וכן היא שנויה להדיא בפרק האשה שלום (יבמות קי״ז:) ולא חששו ללזות שפתים אלא שאנו פירשנוה שם בדרך זה ומעתה אין צריך לומר שכל שנשאת בעד אחד ואחר כך בא עד אחד ואמר שבעלה קיים שלא תצא שהרי כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי הוא כשנים ואף זו הואיל וסמכו להאמין בה עד אחד הרי הוא כשנים וזה האחר אחד במקום שנים ואפילו היא שותקת לא תצא ואין צריך לומר במכחשת ומכל מקום אם באו שנים ואמרו שבעלה קיים או שזהו בעלה אפילו היא מכחשת תצא ואפילו במקום שנים אלא אם כן נשאת לאחד מעידיה ושתאמר אף היא ברי לי:
בא עד אחד כשר והעיד שמת בעלה והתירוה לינשא או שנשאת ואחר כך באו אפילו מאה נשים לומר לא מת הרי הן כעד אחד ולא תצא אלא שאם באו כאחת לא תנשא אבל אם באה תחלה אשה אחת ונשאת על פיה ואחר כך באו שתי נשים או יותר ואמרו לא מת הולכין אחר רוב דעות ותצא שעשו שתי נשים באשה אחת כשני אנשים באיש אחד שתצא ואפילו נשאת לעד שלה ושאמרה בריא לי וזה שאמרו אבל שתי נשים באיש אחד כפלגא ופלגא דמי פירושו שאם באו בבת אחת לא תנשא לכתחלה וכמו שכתבנו ויש מפרשים שהעיד הכשר תחלה ועדות הנשים הבאה אחריו נעשית כעד אחד הבא להכחיש את הראשון שאינו כלום שהרי הוא נידון כאחד במקום שנים כמו שכתבנו ולפירושין אלו אין לשון זה אלא כפל מה שנאמר וגדולי המחברים פירשו בה שנעשו כשתי כתי עדים המכחישות זו את זו ותצא מהיתרה הראשון אלא אם כן נשאת לעד שלה ותאמר בריא לי והדברים מתישבים יפה לפירושם להיות דבר זה דבר מחודש ורישא בשבאו שתי נשים אחר עדות העד וזו בשבאו כאחת וכן להיות דבר זה פירוש מה שאמר שמואל אבל מכחישתו לא תצא כלומר באיש אחד ושתי נשים ושהיא מכחשת ואומרת בריא לי ונשאת לאחד מעידיה לא תצא ולשאר פירושין אתה צריך לפרש שאם נשאת על פי אשה ובאו הרבה נשים אחר כן ואמרו לא מת שתצא דוקא בשאינה מכחשת אבל אם מכחשת לא תצא דאיהי לגבי נפשה כבתרי שאם לא כן במה יתקיים מה שאמר שמואל אבל מכחישתו לא תצא ולדברי הכל למדת שכל שנשאת על אי זה צד שנשאת אין מוציאין אותה משום קול בעלמא דלקלא לא חיישינן וכן למדת בסוגיא זו שאע״פ שר׳ נחמיה חולק עם עולא והלכה כעולא מכל מקום אנו פוסקים גם כן זו של ר׳ נחמיה בפסולי עדות או שמא ר׳ נחמיה לא חלק עם עולא כלל אלא עולא קאמר הרי כאן שנים שלא להיות עד אחד המכחישו כלום ור׳ נחמיה קאמר שאם באו שנים להכחישו נאמנין ואף עולא מודה בה ואם נשאת על פי אשה ואחר כך בא עד אחד והעיד שלא מת כתבו גאוני ספרד שתצא דמדקאמרינן שתי נשים באיש אחד כפלגא ופלגא מכלל דאיש אחד באשה לאו כפלגא ופלגא אלא שאם נצטרף עמה אפילו עבד אפילו שפחה לא תצא ואף היא עצמה מצטרפת וכן כתבו שקרוב או פסול לענין זה כאשה הוא ממה שאמרו כל היכא דאתא חד כשר כו׳ דוקא כשר הא קרוב או פסול כאשה דמי והוא הדין לדעתנו לכל זו שהעיד מפי הגוי לפי תומו או עד מפי עד:
כבר ביארנו במשנתנו במה שהצרכנוה גט משני שלא מן הדין אלא שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצאת אשת איש יוצאה בלא גט שמא תאמר אם כן היאך אמרו במשנה שלמטה באמרו לה מת בעלה ונתקדשה ואחר כך בא בעלה שמותרת לחזור לבעלה בלא גט והלא יש לך לחוש גם כן שמא יאמרו גירש זה וקדש זה ונמצאת ארוסה יוצאה בלא גט ואי אפשר לפרשה בגט של שניהם שהרי אם תצריכנה גט משני לכשנתן לה נמצא הלה מחזיר גרושתו משנתארסה ואסור כמו שנתבאר וכן ששנו בה אע״פ שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה ומדקאמר אע״פ שנתן לה משמע שאין בה צורך לגט ועוד דהא קאמר לא פסלה לכהונה ואם גט של צורך הוא ודאי פסלה ואי משום דסיפא אמרי קדושי טעות הן אף ברישא יש לך לומר דאמרי נישואי טעות הן ולא תצריכנה גט ואי משום דרישא קנסוה רבנן סיפא נמי הואיל ונתקדשה ליקנסוה מכל מקום רישא דעבדא איסורא ר״ל שנבעלה או שמכל מקום נכנסה לחפה ונמסרה לביאה של זנות קנסוה רבנן ר״ל למיגזר בה משום חששא דשמא יאמרו גירש זה וכו׳ ושלא לתלות להקל ביאמרו נשואי טעות הן כו׳ סיפא דלא עבדא איסורא לא קנסוה משום חשש דגירש זה ותלו לקולא דיאמרו קדושי טעות הן ולמדת שטעם שמא גירש זה במקומו עומד וכל שאין לחוש לכך כגון אשת אח וכגון שאמרו לו מת אחיו ויבם את אשתו ואחר כך בא אחיו לא צריכא גט משני כמו שיתבאר ואין גורסין אלא וכו׳ ומכל מקום גדולי הפוסקים גורסין אלא רישא קנסוה רבנן כלומר ואף ברישא כשהצריכוה גט משני לא מטעם חשש גירש זה כו׳ אלא משום קנס לבד וכדי לברר איסורו של ראשון שלא יחזירנה קידם גיטו של שני אלא שתדמה עליו כאשת איש וכן יראה מתלמוד המערב ומכל מקום אף הם מודים שכל שהיא לשני באיסור ערוה אי אפשר להצריכה גט ונמצא שלענין פסק אין בין זו לזו כלום:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
נשאת בין בעד אחד בין בשנים ובא עד אחד ואמר שהוא בעלה הראשון ואין אנו מכירין אותו וכן היא אינה מכירתו לא תצא נשאת בשנים ובא בעלה ואמרו שנים אחרים שזהו בעלה וטוענים על עדים הראשונים שהעידו במיתתו שלא היו מכירים אותו מצד שיצא בלא חתימת זקן או בכל צד ששנים אומרים מת ונשאת ושנים אומרים לא מת תצא דהא תרי ותרי נינהו והיא ובועלה באשם תלוי ואפילו נשאת לאחד מעידיה תצא שאע״פ שהבועל מיהא פטור שהרי בריא לו שמת מכל מקום היא גופה באשם תלוי ומכל מקום אם נשאת לאחד מעידיה ואף היא אומרת בריא לי שמת אין כאן אשם כלל ולא תצא ולא סוף דבר בנשאת ואחר כך באו עדים אלא אף בבאו עדים שלא מת ואחר כך נשאת ואפילו היה עד זה שנשאה כהן ואע״פ שאמרו בכהן שנשא ספק זונה או הפסולה לו שאם לא רצה לפרוש חובטין אותו ומפרישין אותו על כרחו ופירשנוה בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת ונשאת לאחד מעידיה ואף היא אמרה ברי לי ואעפ״כ אמרו שמפרישין אותו לא נאמר אלא בעידי הזמה שנתברר שלא מת:
זו שכתבנו בנשאת לאחד מעידיה יש שואלין היאך היא נשאת לאחד מעידיה והרי יש לחוש שמא עיניו נתן בה וכמו שאמרו מת הרגתיו לא ישא את אשתו ופירשנו בשנשאת לאחר על פיו ונתארמלה או נתגרשה שמותרת לו כמו שביארנו בפרק כיצד ויש מפרשים בשעבר וכנס דהא אסיקנא כנס אינו מוציא או שמא איפשר שלא נאמר כן אלא בעד אחד אבל כל שהעידו שנים אין שנים מצויין לחטוא בשביל אחד ומותרת לינשא לאחד מהן:
הותרה לינשא על פי עד אחד ולא נשאת ואחר כך בא עד אחד והעיד שלא מת יש אומרים שלא תנשא לכתחלה ולא מן הדין שהרי כל שהאמינה תורה עד אחד הרי הוא כשנים והוה ליה זה שאומר לא מת אחד במקום שנים אלא משום לזות שפתים הא אם נשאת אע״פ שלא נשאת לאחד מעידיה לא תצא ויש אומרים שמאחר שהותרה הרי היא כנשאת דקלא אית לה ותנשא לכתחלה וכן היא שנויה להדיא בפרק האשה שלום (יבמות קי״ז:) ולא חששו ללזות שפתים אלא שאנו פירשנוה שם בדרך זה ומעתה אין צריך לומר שכל שנשאת בעד אחד ואחר כך בא עד אחד ואמר שבעלה קיים שלא תצא שהרי כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי הוא כשנים ואף זו הואיל וסמכו להאמין בה עד אחד הרי הוא כשנים וזה האחר אחד במקום שנים ואפילו היא שותקת לא תצא ואין צריך לומר במכחשת ומכל מקום אם באו שנים ואמרו שבעלה קיים או שזהו בעלה אפילו היא מכחשת תצא ואפילו במקום שנים אלא אם כן נשאת לאחד מעידיה ושתאמר אף היא ברי לי:
בא עד אחד כשר והעיד שמת בעלה והתירוה לינשא או שנשאת ואחר כך באו אפילו מאה נשים לומר לא מת הרי הן כעד אחד ולא תצא אלא שאם באו כאחת לא תנשא אבל אם באה תחלה אשה אחת ונשאת על פיה ואחר כך באו שתי נשים או יותר ואמרו לא מת הולכין אחר רוב דעות ותצא שעשו שתי נשים באשה אחת כשני אנשים באיש אחד שתצא ואפילו נשאת לעד שלה ושאמרה בריא לי וזה שאמרו אבל שתי נשים באיש אחד כפלגא ופלגא דמי פירושו שאם באו בבת אחת לא תנשא לכתחלה וכמו שכתבנו ויש מפרשים שהעיד הכשר תחלה ועדות הנשים הבאה אחריו נעשית כעד אחד הבא להכחיש את הראשון שאינו כלום שהרי הוא נידון כאחד במקום שנים כמו שכתבנו ולפירושין אלו אין לשון זה אלא כפל מה שנאמר וגדולי המחברים פירשו בה שנעשו כשתי כתי עדים המכחישות זו את זו ותצא מהיתרה הראשון אלא אם כן נשאת לעד שלה ותאמר בריא לי והדברים מתישבים יפה לפירושם להיות דבר זה דבר מחודש ורישא בשבאו שתי נשים אחר עדות העד וזו בשבאו כאחת וכן להיות דבר זה פירוש מה שאמר שמואל אבל מכחישתו לא תצא כלומר באיש אחד ושתי נשים ושהיא מכחשת ואומרת בריא לי ונשאת לאחד מעידיה לא תצא ולשאר פירושין אתה צריך לפרש שאם נשאת על פי אשה ובאו הרבה נשים אחר כן ואמרו לא מת שתצא דוקא בשאינה מכחשת אבל אם מכחשת לא תצא דאיהי לגבי נפשה כבתרי שאם לא כן במה יתקיים מה שאמר שמואל אבל מכחישתו לא תצא ולדברי הכל למדת שכל שנשאת על אי זה צד שנשאת אין מוציאין אותה משום קול בעלמא דלקלא לא חיישינן וכן למדת בסוגיא זו שאע״פ שר׳ נחמיה חולק עם עולא והלכה כעולא מכל מקום אנו פוסקים גם כן זו של ר׳ נחמיה בפסולי עדות או שמא ר׳ נחמיה לא חלק עם עולא כלל אלא עולא קאמר הרי כאן שנים שלא להיות עד אחד המכחישו כלום ור׳ נחמיה קאמר שאם באו שנים להכחישו נאמנין ואף עולא מודה בה ואם נשאת על פי אשה ואחר כך בא עד אחד והעיד שלא מת כתבו גאוני ספרד שתצא דמדקאמרינן שתי נשים באיש אחד כפלגא ופלגא מכלל דאיש אחד באשה לאו כפלגא ופלגא אלא שאם נצטרף עמה אפילו עבד אפילו שפחה לא תצא ואף היא עצמה מצטרפת וכן כתבו שקרוב או פסול לענין זה כאשה הוא ממה שאמרו כל היכא דאתא חד כשר כו׳ דוקא כשר הא קרוב או פסול כאשה דמי והוא הדין לדעתנו לכל זו שהעיד מפי הגוי לפי תומו או עד מפי עד:
כבר ביארנו במשנתנו במה שהצרכנוה גט משני שלא מן הדין אלא שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצאת אשת איש יוצאה בלא גט שמא תאמר אם כן היאך אמרו במשנה שלמטה באמרו לה מת בעלה ונתקדשה ואחר כך בא בעלה שמותרת לחזור לבעלה בלא גט והלא יש לך לחוש גם כן שמא יאמרו גירש זה וקדש זה ונמצאת ארוסה יוצאה בלא גט ואי אפשר לפרשה בגט של שניהם שהרי אם תצריכנה גט משני לכשנתן לה נמצא הלה מחזיר גרושתו משנתארסה ואסור כמו שנתבאר וכן ששנו בה אע״פ שנתן לה האחרון גט לא פסלה מן הכהונה ומדקאמר אע״פ שנתן לה משמע שאין בה צורך לגט ועוד דהא קאמר לא פסלה לכהונה ואם גט של צורך הוא ודאי פסלה ואי משום דסיפא אמרי קדושי טעות הן אף ברישא יש לך לומר דאמרי נישואי טעות הן ולא תצריכנה גט ואי משום דרישא קנסוה רבנן סיפא נמי הואיל ונתקדשה ליקנסוה מכל מקום רישא דעבדא איסורא ר״ל שנבעלה או שמכל מקום נכנסה לחפה ונמסרה לביאה של זנות קנסוה רבנן ר״ל למיגזר בה משום חששא דשמא יאמרו גירש זה וכו׳ ושלא לתלות להקל ביאמרו נשואי טעות הן כו׳ סיפא דלא עבדא איסורא לא קנסוה משום חשש דגירש זה ותלו לקולא דיאמרו קדושי טעות הן ולמדת שטעם שמא גירש זה במקומו עומד וכל שאין לחוש לכך כגון אשת אח וכגון שאמרו לו מת אחיו ויבם את אשתו ואחר כך בא אחיו לא צריכא גט משני כמו שיתבאר ואין גורסין אלא וכו׳ ומכל מקום גדולי הפוסקים גורסין אלא רישא קנסוה רבנן כלומר ואף ברישא כשהצריכוה גט משני לא מטעם חשש גירש זה כו׳ אלא משום קנס לבד וכדי לברר איסורו של ראשון שלא יחזירנה קידם גיטו של שני אלא שתדמה עליו כאשת איש וכן יראה מתלמוד המערב ומכל מקום אף הם מודים שכל שהיא לשני באיסור ערוה אי אפשר להצריכה גט ונמצא שלענין פסק אין בין זו לזו כלום:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush