גמרא
פירוש
איֵשׁ חוּפָּה לִפְסוּלוֹת וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵין חוּפָּה לִפְסוּלוֹת.
אָמַר שְׁמוּאֵל וּמוֹדֶה לִי אַבָּא בְּתִינוֹקֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הוֹאִיל וְאֵין לָהּ בִּיאָה אֵין לָהּ חוּפָּה.
אָמַר רָבָא אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא בבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה גוְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם קְנָאָהּ דוְחַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ הוּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כְּעֶלְיוֹן.
ונִשֵּׂאת לְכֹהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה זבָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכׇּל הַפְּסוּלִין פְּסָלָהּ.
בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הוּא דְּמִפַּסְלָה בְּבִיאָה מִפַּסְלָה בְּחוּפָּה הָא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד דְּלָא מִפַּסְלָה בְּבִיאָה לָא מִפַּסְלָה נָמֵי בְּחוּפָּה שְׁמַע מִינַּהּ.
אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא יֵשׁ חוּפָּה לִפְסוּלוֹת בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
רב ושמואל נחלקו בסוגיא זו אם יש חפה לפסולות אם לאו והענין הוא כגון שכהן גדול נתיחד בחפה עם אלמנה בת כהן ולא בא עליה עדין וכן לא קדשה קודם החפה אלא שכונסה לחפה על מנת לבא עליה ביאת אירוסין ונשואין לדעת רב יש חפה כלומר שאע״פ שבעלמא אין חפה קונה בזו קונה ליפסל לתרומה מצד שמור ביאת איסור ולשמואל אינה נפסלת עד שתבעל והלכה כרב ואף לדעת הפוסקים במשנתנו שאין שמור ביאה פוסל דוקא בקדושין שאינם קרובים לביאה אבל חפה שקרובה לביאה אף לר׳ אלעזר ור׳ שמעון אינה אוכלת ומכל מקום בפחותה מבת שלש הואיל ואין ביאתה ביאה אף חופתה אינה פוסלתה: בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת לגדול בביאה על ידי אביה ליעשות מאורסה לחייב את בועלה סקילה או אשת איש אחר חפה לחייבו בחנק אע״פ שהיא פטורה ואם נפלה לפני יבם ובא עליה קנאה לחייב עליה כבראשון אם היבם גדול ומטמאה את בועלה לטמא משכב כעליונו של זב ר״ל מצעות שעליו שאינו בלא מגע אלא ראשון לטומאה לטמא אוכלין ומשקין אבל לא אדם וכלים ואם נשאת על ידי קדושין אלו אוכלת בתרומה ואם בא עליה אחד מן הפסולין פסלה מן הכהונה ומן התרומה ואפילו נכנסה לחפה ולא נבעלה כמו שביארנו אבל פחותה מבת שלש לא וכבר ביארנו שמועה זו בביאור יותר מרווח בראשון של קדושין (י׳.) ובמסכת סנהדרין (נ״ה:): יש שואלין אחר שפסקנו בראשון של קדושין (ה׳.) שאין חפה קונה למה אמרו יש חפה לפסולות ומתוך כך פירשו בתוספות שלא נאמרה שמועה זו אלא לדעת האומר חפה קונה ונחלקו בחפה של פסול הא לענין פסק אין חפה לפסולות ויש מפרשין דבחפה דלאחר קדושין נחלקו וכגון שנתאלמנו דלרב הרי נתאלמנו מן הנשואין ולשמואל הואיל ולא נבעלה דנין אותה כנתאלמנו מן האירוסין ואין שיטת הסוגיא מוכחת בשני אלו דהא אמרינן לקמן עד כאן לא קאמר ר׳ מאיר אלא בקדושין דקני אבל בחפה דלא קני לא אלמא דחפה בלא קדושין קאמר ושאין חפה קונה אלא עקר הדברים כדעת ראשון וכגון שכונסה לחפה על דעת ליבעל עכשו ואע״פ שאינה קונה מכל מקום שמור גמור הוא:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush