גמרא
פירוש
אָמַר שְׁמוּאֵל בִּיתֵדוֹת. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
וחזר למה שנתגלגל בה מעובי הקרשים שלדעת האחד הולכים ומשתפעין והביאה ממה שנ׳ תמים מלשון תמו כלומר שיהא עביין כלה למעלה ואע״פ שנ׳ יחדו פירושו שיהו מושיבים את האדנים מכוונים עד שיהא חבור הקרשים מכוון עביו של זה כנגד עביו של זה ולדעת האחר עבין שוה ממה שנ׳ יחדיו ומה שנאמר תמים שיהו שלימות ולא תבא אחת מהן משתי חתיכות והוא ענין דלא ליתו דניסרא ומתוך שהיה סובר על האומר שעבין כלה לכאצבע שיהא שפועו של קרש משני צדדין שאל לו על הקרשים שבמקצועות שהרי אין רחבן מתחבר עם עובי הקרשים שבאורך הצדדין ונמצא האי עייל והאי נפיק ותירץ דשפי להו כטורין ר״ל כשיפוע ההר שאינו משפע אלא מצד אחד וכך הקרש משפע מצד חיצון ופנימיותו נשאר שטוח כגון זה והרי הצד השטוח שבו מתחבר עם עובי הקרש: ואחר כך נתגלגל להודיע על הבריח התיכון המבריח בתוך הקרשים שבנס היה עומד והוא שלדעתו אינו של חוליות ומבריח שלשה רוחות ממה שנאמר בה מן הקצה אל הקצה ומ״מ במשנת המשכן מפרשו מקצה מזרחי לקצה מערבי והוא שהיה עושה חמשה בריחים ואינן תחובים אלא בשלש מקומות והוא שהעליון והתחתון עשוי משתי חתיכות זה מבריח עד חצי הכותל וזה מבריח עד חצי הכותל זה נכנס בטבעות מצד זה וזה [נכנס] בטבעות מצד זה עד שמגיעים זה לזה אבל האמצעי אורכו כנגד כל הכותל ולא היה נכנס דרך טבעות אלא בעובי הקרשים שהיו נקובים בכוון באמצע עביין ונמצ׳ אורכו של בריח זה שלשים אמה ואפשר שאף על זה אמר שלרוב אורכו וטורח ישובו נס היה כשהיה עומד כאחרים שאינו מתקלקל: ונתגלגל מזה לענין היריעות שבמשכן להודיע שהיריעות התחתונות המכסות את חלל המשכן [שהן של תכלת ושש ותולעת שני וארגמן] היו עשר יריעות אורך היריעה כ״ח אמות ורחבה ארבע אמות ואחר כך תפר את היריעות לרחבן חמש יריעות לבד [וחמש היריעות לבד] ומתחברין בקרסי זהב בלולאות תכלת שהיו נראין קרסים בלולאות ככוכבים ברקיע ונמצא רחבן ארבעים אמה והיו נותנין אורכן לרחב המשכן ופרנסת מהן עשר לרוחב חלל המשכן ונשארו תשע מצד זה ותשע מצד זה לאחורי הקרשים שבארך המשכן ולדעת האומר שהקרשים היו משפעין ואינם רחבים בראשיהן אלא כאצבע הרי כל התשע אמות הולכין לאחורי הקרשים ונמצאו כל הקרשים מכוסים ואעפ״י שגבהן עשר אמות הרי אמה מהן נכנסת בתוך האדנים ואמה מן הקרשים מגולות וכן ע״ד זה כשאתה מפרנס רחב היריעות שהוא ארבעים אמות לאורך המשכן אתה נותן שלשים לאורך החלל נשארו עשר אמות אחורי המערב לדעת האומר בשיפוע הקרשים כל צד המערב מכסה ואפי׳ האדנים ולדעת שני האדנים מגולים ותשע אמות שבקרשים מכוסים ומכל מקום בברית׳ התבאר שאמה מן הרחב נתונה כנגד הפתח לכסות עובי עמודים שבמזרח ונשתיירו תשע אמות אחורי המשכן במערב ונמצאו לדעת האומר בשיפוע האדנים מגלות ולדעת שני אף אמה מן הקרשים מגלות וכן נראה כדי שיהו הצדדין שוים בכך: ופירש אחר כן ענין יריעות העזים הבאות על אותן היריעות שהזכרנו והם י״א יריעות כל אחת מהן ברחב ארבע ואורך שלשים והיה מחברן לצד רחבן שש יריעות לבד וחמש לבד ומחברן בקרסי נחשת וכשאתה מפרנס ארכן לרחב המשכן אתה נותן עשר לרחב חלל המשכן ונשארו עשר מכאן ועשר מכאן לדעת האומר בשיפוע אף האדנים מתכסות ולדעת שני אמה של אדנים מגולות וכן כשאתה מפרנס רחב יריעות לאורך המשכן אתה נותן [ל׳] לחלל אורך המשכן וכן אתה נותן חצי יריעה על פני המזרח דכתיב וכפלת את היריעה הששית וכו׳ הרי ל״ב נשארו י״ב לדעת האומר בשפוע הרי כל הי״ב לאחורי המשכן לצד המערב ונמצא הכל מכסה וחצי יריעה עודפת על הארץ והוא שכתוב חצי היריעה העודפת תסרח על אחורי המשכן [ולדעת שני אין חצי היריעה עודפת אלא אמה ולא אמר שתסרח כל חצי היריעה אלא מחברותיה ר״ל ממקום שהאחרות שבצדדין לארך המשכן כלות] והוא מאמה של אדנים שהיתה מגולית ובזו היתה מכוסית ועוד אמה על הארץ ונמצאת אמה זו נגררת אחר המשכן כאשה המהלכת ושוליה אחריה נגררים על הארץ: וזה שפירשנו בקרשים שהיו נכנסים בתוך האדנים חרוצים היו הקרשים וחלולים היו האדנים ר״ל שלא כל רחב הקרש היה נכנס בתוך האדן אלא היה חורץ את הקרש באמצע רחבה מלמטה בגובה אמה ונשארים ידות לכאן ולכאן ואף הידות חרוצים בשפתיהם מבחוץ כשיעור עובי דופן האדן ברחב ובגופה אמה כדי שירכבו הקרשים על האדן שיהו משולבות קרש אל קרש ולא יפסיק עובי שני אדנים ביניהם והאדנים היו חלולים בדרך שיהו ידות הקרשים נתקעים לתוכם: ואחר כך חזר לענין העגלות ושאל על אורכן למה היה חמש אמות ולפי מה שסדרנו די היה להם בארך ארבע אמות וחצי שהרי שלש שורות היו כל אחת ברחב אמה וחצי ואעפ״י שאמרו אמתא באמתא לא יתיב פירושו במצומצמות ומ״מ בארבע אמות וחצי מרווחות מספיק להם ותירץ שלא יהו הקרשים נדחקות יותר מדאי ואחר כך שאל על צידי העגלה ר״ל הזרועות שבהם היא מתגלגלת והם הנקראים אופנים מה הוצרך להיות כל אחד מהם יוצא ב׳ אמות ומחצה ודי לו באמה ומחצה שהרי מ״מ יהו הקרשים סמוכים בין רחב העגלה והאופנים חמש אמות וחצי וכל שרובן סמוך על העגלה אין חשש בהם שיפולו ונמצא שאתה יכול לקצר בשיעורן באויר רשות הרבים ותירץ שבשיעור זה אעפ״י שאין בהם חשש לנפילה היה בהם חשש לנדנוד עד שיהו שלשה חלקים שבה סמוכים על הדרך שציירנו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush