×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת קי״ג:גמרא
;?!
אָ
אשֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חוֹל בדִּבּוּר אָסוּר הִרְהוּר מוּתָּר בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ לְחַיֵּי אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהֵא הִילּוּכְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּהִילּוּכְךָ שֶׁל חוֹל מַאי הִיא כִּי הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב וְאָמְרִי לֵיהּ אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא הָיָה מְהַלֵּךְ בְּשַׁבָּת וּפָגַע בְּאַמַּת הַמַּיִם אִם יָכוֹל לְהַנִּיחַ אֶת רַגְלוֹ רִאשׁוֹנָה קוֹדֶם שֶׁתֵּעָקֵר שְׁנִיָּה מוּתָּר וְאִם לָאו אָסוּר. מַתְקִיף לַהּ רָבָא הֵיכִי לֶיעְבֵּיד לַיקֵּף קָמַפֵּישׁ בְּהִילּוּכָא לִיעְבַּר זִימְנִין דְּמִיתַּוְּוסָן מאני מַיָּא וְאָתֵי לִידֵי סְחִיטָה גאֶלָּא בְּהָא כֵּיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר שַׁפִּיר דָּמֵי אֶלָּא כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ ר׳רַבִּי מר׳מֵרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי (ג)מַהוּ לִפְסוֹעַ פְּסִיעָה גַּסָּה בְּשַׁבָּת דא״לאֲמַר לֵיהּ וְכִי בַּחוֹל מִי הוּתְּרָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם וּמַהְדַּר לֵיהּ בְּקִידּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשֵׁי. בְּעָא מִינֵּיהּ ר׳רַבִּי מר׳מֵרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בר׳בְּרַבִּי יוֹסֵי מַהוּ לֶאֱכוֹל אֲדָמָה בְּשַׁבָּת א״לאֲמַר לֵיהּ וְכִי בַּחוֹל מִי הוּתְּרָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר אַף בַּחוֹל אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַלְקֶה אָמַר ר׳רַבִּי אַמֵּי כָּל הָאוֹכֵל מֵעֲפָרָהּ שֶׁל בָּבֶל כְּאִילּוּ אוֹכֵל מִבְּשַׂר אֲבוֹתָיו וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּאִילּוּ אוֹכֵל שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים דִּכְתִיב {בראשית ז׳:כ״ג} וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם וְגוֹ׳. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁנְעָר שֶׁכׇּל מֵתֵי מַבּוּל נִנְעֲרוּ לְשָׁם א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ מְצוּלָה שֶׁכׇּל מֵתֵי מַבּוּל נִצְטַלְּלוּ לְשָׁם [וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּאִילּוּ אוֹכֵל] שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וְהָא וַדַּאי אִיתְמַחוֹיֵי אִיתְמַחוּ אָמְרִי כֵּיוָן דְּמַלְקֵי גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן דְּהָא הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲכַל גַּרְגִּישְׁתָּא וַאֲכַל תַּחְלֵי וּקְדַחוּ לֵיהּ תחליה בְּלִבֵּיהּ וּמִית. {רות ג׳:ג׳} וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךְ א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵלּוּ בְּגָדִים שֶׁל שַׁבָּת {משלי ט׳:ט׳} תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי. רוּת דְּאִילּוּ נָעֳמִי קָאָמְרָה לַהּ וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךְ עָלַיִךְ וְיָרַדְתְּ הַגּוֹרֶן וְאִילּוּ בְּדִידַהּ כְּתִיב וַתֵּרֶד הַגּוֹרֶן וַהֲדַר וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ שְׁמוּאֵל דְּאִילּוּ עֵלִי קָאֲמַר לֵיהּ {שמואל א ג׳:ט׳} שְׁכָב וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר ה׳ כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ וְאִילּוּ בדידי׳בְּדִידֵיהּ כְּתִיב בֵּיהּ וַיָּבֹא ה׳ וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדֶּךָ וְלָא אֲמַר דַּבֵּר ה׳. {רות ב׳:ג׳} וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹא וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁהָלְכָה וּבָאת הָלְכָה וּבָאת עַד שֶׁמָּצְאָה בְּנֵי אָדָם הַמְהוּגָּנִין לְיֵלֵךְ עִמָּהֶם {רות ב׳:ה׳} וַיֹּאמֶר בּוֹעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל בּוֹעַז לִשְׁאוֹל בְּנַעֲרָה אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר דְּבַר חָכְמָה רָאָה בָּהּ שני שִׁבֳּלִין לקטה שלשה שִׁבֳּלִין אֵינָהּ לקטה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא דְּבַר צְנִיעוּת רָאָה בָּהּ עוֹמְדוֹת מְעוּמָּד נוֹפְלוֹת מְיוּשָּׁב {רות ב׳:ח׳} וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרוֹתָי וְכִי דַּרְכּוֹ שֶׁל בּוֹעַז לִדָּבֵק עִם הַנָּשִׁים א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כֵּיוָן דַּחֲזָא {רות א׳:י״ד} וַתִּשַּׁק עׇרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ אֲמַר שְׁרֵי לְאִידַּבּוֹקֵי בָּהּ. {רות ב׳:י״ד} וַיֹּאמֶר לָה בוֹעַז לְעֵת הָאוֹכֶל גֹּשִׁי הֲלוֹם א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר רֶמֶז רָמַז לָהּ עֲתִידָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לָצֵאת מִמֵּךְ דִּכְתִיב בֵּיהּ הֲלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל ב ז׳:י״ח} וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי ה׳ וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי ה׳ וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבֵיאתַנִי עַד הֲלוֹם {רות ב׳:י״ד} וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחוֹמֶץ א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִכָּאן שֶׁהַחוֹמֶץ יָפֶה לַשָּׁרָב. ר׳רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רֶמֶז רָמַז לָהּ עָתִיד בֵּן לָצֵאת מִמֵּךְ שֶׁמַּעֲשָׂיו קָשִׁין כַּחוֹמֶץ וּמַנּוּ מְנַשֶּׁה {רות ב׳:י״ד} וַתֵּשֶׁב מִצַּד הַקּוֹצְרִים א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִצַּד הַקּוֹצְרִים וְלֹא בְּתוֹךְ הַקּוֹצְרִים רֶמֶז רָמַז לָהּ שֶׁעֲתִידָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁתִּתְחַלֵּק. {רות ב׳:י״ד} וַיִּצְבׇּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וַתֹּאכַל בִּימֵי דָוִד וַתִּשְׂבַּע בִּימֵי שְׁלֹמֹה וַתּוֹתַר בִּימֵי חִזְקִיָּה וְאִיכָּא דְאָמְרִי וַתֹּאכַל בִּימֵי דָּוִד וּבִימֵי שְׁלֹמֹה וַתִּשְׂבַּע בִּימֵי חִזְקִיָּה וַתּוֹתַר בִּימֵי רַבִּי דְּאָמַר מָר אֲהוּרְיָרֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה עַתִּיר מִשַּׁבּוּר מַלְכָּא בְּמַתְנִיתָא תָּנָא וַתֹּאכַל בָּעוֹלָם הַזֶּה וַתִּשְׂבַּע לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וַתּוֹתַר לְעָתִיד לָבֹא.: {ישעיהו י׳:ט״ז} וְתַחַת כְּבוֹדוֹ יֵקַד יְקוֹד כִּיקוֹד אֵשׁ א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְתַחַת כְּבוֹדוֹ וְלֹא כְּבוֹדוֹ מַמָּשׁ ר׳רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵיהּ מְכַבְּדוֹתַי. ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר וְתַחַת כְּבוֹדוֹ תַּחַת כְּבוֹדוֹ מַמָּשׁ ר׳רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר תַּחַת כְּבוֹדוֹ כִּשְׂרֵיפַת בְּנֵי אַהֲרֹן מַה לְּהַלָּן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים אַף כָּאן שְׂרֵיפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּים. א״ראָמַר רַבִּי אַחָא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
היה מהלך בשבת ופגע באמת המים אם יכול להניח רגלו ראשונה קודם שתעקר שניה כגון שאין רחבה יתר מפסיעה אחת מותר אף לדלג בשתי רגליו כאחת ואם לאו אסור שהרי דלוג וקפיצה הלוך חול הוא ומ״מ אם לא היה אפשר לו אלא בדלוג כגון שאם ילך למקום שאמת המים כלה או קצרה בו ביותר נמצא מרבה בהלוך ואם ישים רגלו בתוך אמת המים שמא יטמינו בגדיו ויבא לידי סחיטה יעברנה אף בדילוג וקפיצה וכן דרשו שלא להשתדל בעסקיו אף בדברים ממצוא חפצך חפציך אסורין וחפצי שמים מותרים כגון עסקי צבור או רבים וארוסין ושדוכין ופסיקת צדקה ופסיעה גסה לילך לבית הכנסת ובית המדרש והשתדלות בהצלת נפשות הא כל הילוך לצורך חול אסור והוא שאמרו בערובין לא יטייל אדם לסוף שדהו בשביל לידע מה היא צריכה וכן כל כיוצא בזה ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול שלא יוציא דבריו לבטלה ובעסקי הבאי וכל שכן במקח וממכר וחשבונות אלא בדבר תורה ואם אינו כדאי לדברי תורה יתעסק בנפלאות השם ובמצותיו וכיוצא בזה בענינים אלו ודרך צחות אמרו בירושלמי אמיה דרבי שמעון בן יוחאי כד הות מישתעיא סגין הוה אמר לה שבת היום ואע״פ שהדבור אסור הרהור מותר כגון שיהרהר כך וכך הוצאה אני צריך לזה שלא נתנה תורה למלאכי השרת:
אלו שאוכלים עפר ואדמה דרך רפואה לקצת חליים ידועים בתאות הדברים הרעים בשבת אסור כשאר הרפואות ואף בחול צריך להזהר בכך מפני שהיא מלקה ומביאה לידי חולי:
אע״פ שהצניעות משובחת אצל הכל בנשים מיהא משובחת ביותר וראוי לה שתצדד עצמה בכל צד שלא יהא שום צד של פריצות נמצא בה דרך הערה אמרו ברות המואביה ויאמר בועז לנערו למי הנערה הזאת וכי דרכו של בועז לשאול בנערה אלא דבר חכמה ראה בה שתים לקטה שלש לא לקטה וכמו שידעת שנים לקט שלש אינם לקט ויש אומרים דבר צניעות ראה בה עומדות מעומד נופלות מיושב ואינה שוחה ליטלן כדי שלא יראה משוקה לאחריה כלום ולמדת מכאן שאף שכחת קמה שכחה היא ובתורת לקט שהרי עומדות פירושו שלא נקצרו ודבר זה דוקא בנקצרו סביבותיה כולם עד שאם יכפפוה אין ראשה מגעת לקמה שבצדה וכל כיוצא בזה אינה יכולה ליקצר עם הקמה:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×