×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סנהדרין קי״א:גמרא
;?!
אָ
אמר לפניו רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְלֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי אַף לָרְשָׁעִים וְהַיְינוּ דִּכְתִיב {במדבר י״ד:י״ז} וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר. ר׳רַבִּי חַגָּא הֲוָה סָלֵיק וְאָזֵיל בְּדַרְגָּא דְּבֵי רַבָּה בַּר שֵׁילָא שַׁמְעֵיהּ לְהָהוּא יָנוֹקָא דְּאָמַר {תהלים צ״ג:ה׳} עֵדוֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ ה׳ לְאוֹרֶךְ יָמִים וּסְמִיךְ לֵיהּ {תהלים צ׳:א׳} תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה וְגוֹ׳ אֲמַר ש״משְׁמַע מִינַּהּ אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה. א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא עָתִיד הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כׇּל צַדִּיק וְצַדִּיק שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו כ״ח:ה׳} בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ וְגוֹ׳ מַאי לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לָעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ וּמְצַפִּים לִישׁוּעָתוֹ יָכוֹל לַכֹּל ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לִשְׁאָר עַמּוֹ לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם. {ישעיהו כ״ח:ו׳} וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט זֶה הָרוֹדֶה אֶת יִצְרוֹ וְלַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט זֶה הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ וְלִגְבוּרָה זֶה הַמִּתְגַּבֵּר בְּיִצְרוֹ מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה זֶה שֶׁנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שָׁעְרָה אֵלּוּ שֶׁמַּשְׁכִּימִין וּמַעֲרִיבִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רבש״ערִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָה נִשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ אָמַר לָהּ {ישעיהו כ״ח:ז׳} וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ [וְגוֹ׳] פָּקוּ פְּלִילִיָּה וְאֵין פּוּקָה אֶלָּא גֵּיהִנָּם שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל א כ״ה:ל״א} לֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וְאֵין פְּלִילָה אֶלָּא דַּיָּינִין שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״א:כ״ב} וְנָתַן בִּפְלִילִים.: מתני׳מַתְנִיתִין: אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת אֵין לָהֶם חֵלֶק לעוה״בלָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ג:י״ד} יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת (אנשי) [יוֹשְׁבֵי] עִירָם אוְאֵינָן נֶהֱרָגִים עַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתָהּ הָעִיר וּמֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט וְעַד שֶׁיּוּדַח רוּבָּהּ וְעַד שֶׁיַּדִּיחוּהָ אֲנָשִׁים הִדִּיחוּהָ נָשִׁים וּקְטַנִּים אוֹ שֶׁהוּדַּח מִיעוּטָהּ אוֹ שהיה מַדִּיחֶיהָ חוּצָה לָהּ הֲרֵי אֵלּוּ כִּיחִידִים בוּצְרִיכִין ב׳שְׁנֵי עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. זֶה חוֹמֶר בַּיְחִידִים מִבַּמְרוּבִּים גשֶׁהַיְּחִידִים בִּסְקִילָה לְפִיכָךְ מָמוֹנָם פָּלֵט דוְהַמְרוּבִּין בְּסַיִיף לְפִיכָךְ מָמוֹנָם אָבֵד. {דברים י״ג:ט״ז} הַכֵּה תַכֶּה אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזֹּאת לְפִי חֶרֶב הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָהּ. שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ג:ט״ז} הַחֲרֵם אוֹתָהּ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב המִכָּאן אָמְרוּ נִכְסֵי צַדִּיקִים שֶׁבְּתוֹכָהּ אוֹבְדִין שֶׁבְּחוּצָה לָהּ פְּלֵיטִין ווְשֶׁל רְשָׁעִים בֵּין שֶׁבְּתוֹכָהּ בֵּין שֶׁבְּחוּצָה לָהּ הֲרֵי אֵלּוּ אוֹבְדִין. שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ג:י״ז} וְאֶת כׇּל שְׁלָלָהּ תִּקְבּוֹץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְגוֹ׳ זאִם אֵין לָהּ רְחוֹב עוֹשִׂין לָהּ רְחוֹב הָיְתָה רְחֹבָהּ חוּצָה לָהּ כּוֹנְסִין אוֹתָהּ לְתוֹכָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר {דברים י״ג:י״ז} וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כׇּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַה׳ אֱלֹהֶיךָ שְׁלָלָהּ וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם מִכָּאן אָמְרוּ חהַהֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁבָּהּ יִפָּדוּ וּתְרוּמוֹת יֵרָקְבוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ יִגָּנְזוּ. כָּלִיל לַה׳ אֱלֹהֶיךָ אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טאִם אַתֶּם עוֹשִׂין דִּין בְּעִיר הַנִּדַּחַת מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִילּוּ אַתֶּם מַעֲלִים עוֹלָה כָּלִיל לְפָנַי. {דברים י״ג:י״ז} וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תֵּעָשֶׂה גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר ילֹא תִּבָּנֶה עוֹד לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִבְנֵית אֲבָל נַעֲשֵׂית הִיא גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם שֶׁכׇּל זְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם אָבְדוּ רְשָׁעִים מִן הָעוֹלָם נִסְתַּלֵּק חֲרוֹן אַף מִן הָעוֹלָם.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן יָצְאוּ הֵן וְלֹא שְׁלוּחִין אֲנָשִׁים כאֵין אֲנָשִׁים פָּחוֹת מב׳מִשְּׁנַיִם דָּבָר אַחֵר אֲנָשִׁים לוְלֹא נָשִׁים אֲנָשִׁים וְלֹא קְטַנִּים. בני בְּלִיַּעַל בָּנִים שֶׁפָּרְקוּ עוֹל שָׁמַיִם מִצַּוְּארֵיהֶם מִקִּרְבֶּךָ מוְלֹא מִן הַסְּפָר יוֹשְׁבֵי עִירָם וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת לֵאמֹר שֶׁצְּרִיכִין עֵדִים וְהַתְרָאָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. אִיתְּמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חוֹלְקִין עִיר אַחַת לִשְׁנֵי שְׁבָטִים ור״לוְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵין חוֹלְקִין עִיר אַחַת לב׳לִשְׁנֵי שְׁבָטִים אֵיתִיבֵיהּ ר׳רַבִּי יוֹחָנָן לר״ללְרֵישׁ לָקִישׁ עַד שֶׁיְּהוּ מַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתָהּ הָעִיר וּמֵאוֹתוֹ שֵׁבֶט מַאי לָאו אע״גאַף עַל גַּב דְּמַדִּיחֶיהָ מֵאוֹתָהּ הָעִיר אִי אִיכָּא מֵאוֹתוֹ שֵׁבֶט אִין אִי לָא לָא ש״משְׁמַע מִינַּהּ חוֹלְקִין עִיר אַחַת לב׳לִשְׁנֵי שְׁבָטִים. לָא דִּנְפַלָה לֵיהּ בִּירוּשָׁה א״נאִי נָמֵי דְּיַהֲבוּהָ נִיהֲלֵיהּ בְּמַתָּנָה. אֵיתִיבֵיהּ {יהושע כ״א:ט״ז} עָרִים תֵּשַׁע מֵאֵת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה מַאי לָאו אַרְבַּע וּפַלְגָא מֵהַאי וְאַרְבַּע וּפַלְגָא מֵהַאי וש״מוּשְׁמַע מִינַּהּ חוֹלְקִין עִיר אַחַת לב׳לִשְׁנֵי שְׁבָטִים לָא ארבעה מֵהַאי וְחָמֵשׁ מֵהַאי. אִי הָכִי לִפְרוֹשׁ פָּרוֹשֵׁימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
המשנה הרביעית והכוונה בה לבאר ענין אנשי עיר הנדחת והוא החלק השני ואמר על זה אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעוה״ב וזה דבר לא הוצרך לאמרו שהרי עובדי ע״ז הם אלא שאמרה על ידי גלגול מה שנזכר וחזר לעיקר הדין ואמר שאין העיר בדין עיר הנדחת להיות נדונין בסיף וממונן אבד עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר ומאותו השבט שהעיר בתחומו ועד שתודח רוב העיר אחריהם ועד שיהו מדיחיה שנים או יותר ואנשים ולא נשים וקטנים וכן בתלמוד המערב מצריכים שלא תהא לא כפר ולא כרך ופירשו בשעורה ממאה ועד רובו של שבט וכל שהיא על תנאים אלו דנין אותה בדין עיר הנדחת וכבר ביארנו בענינה שכשנודע ענינה לבית דין הגדול שולחין שם לחקור ענינה ואם מצאו שהודחה רובה או כולה בעדות והתראה שולחים להם שני תלמידי חכמים להזהירם לשוב ואם חזרו בהם מוטב ואם לא חזרו בהם עולין עליהם עד שתלכד העיר ואח״כ מרבין עליהם בתי דינין וחוקרין עליהם אחד אחד כל שמצאו שעבר בעדים והתראה מפרישין אותו ואם לא נמצא בענין זה אלא מיעוטה דנין אותם כיחידים להיות הם נסקלין וממונם פלט ושאר העיר נצולת ואם נמצאת כלה מעלין אותם לבית דין הגדול וגומרין את דינה של כל העיר לפי חרב וממונם אבד ונשרף עמה ואם רובה דנין אותם העובדים בסיף הם וטפם ונשיהם וממונן אבד ואף ממון אותו המיעוט הנשאר אבד עם שאר הממון שאנשי עיר הנדחת צריכים עדים והתראה לכל אחד כמו שהוזכר בהדיא במשנה זו וגדולי המפרשים כתבו שאין תשובה מתקבלת להם להצילם אחר שחקרו ונמצא שהודהו ועבדו בהתראה ומעשה אלא כל שכשהתאמת ענינה קודם חקירתם שולחים להשיבם ואם לא שבו חוקרין עליהם ואם מצאו שהודחה רובה באין עליהם ודנין אותם על הדרך שהתבאר הא כל שחסר אחד מתנאים אלו כגון שהודח מיעוטה או שמדיחיה חוצה לה או משבט אחר או שהודחה מאיליה או על ידי אחד או על ידי נשים וקטנים נדונים כיחידים בשני עדים והתראה שהיחידים בסקילה וממונם פלט ליורשים והמרובים בסייף וממונם אבד:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×