×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים י״ג:גמרא
;?!
אָ
בִּכְדֵי חֶסְרוֹנָן אֲבָל יוֹתֵר מִכְּדֵי חֶסְרוֹנָן מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין וְכׇל שֶׁכֵּן הָכָא דְּהָא פְּסִידִי לִגְמָרֵי.: וְעוֹד אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה שְׁתֵּי חַלּוֹת כּוּ׳.: תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה עַל גַּב הָאִיצְטְבָא א״לאֲמַר לֵיהּ וְכִי לְהַצְנִיעָן הוּא צָרִיךְ תְּנִי עַל גַּג הָאִיצְטְבָא. אָמַר רַחֲבָא אָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אהַר הַבַּיִת סְטָיו כָּפוּל הָיָה תַּנְיָא נָמֵי הָכִי הַר הַבַּיִת סְטָיו כָּפוּל הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִיסְטְוָונִית הָיְתָה נִקְרֵאת סְטָיו לְפָנִים מִסְּטָיו.: פְּסוּלוֹת וְכוּ׳.: אַמַּאי פְּסוּלוֹת אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ מְרוּבּוֹת נִפְסָלוֹת בְּלִינָה דְּתַנְיָא באֵין מְבִיאִין תּוֹדָה בְּחַג הַמַּצּוֹת מִפְּנֵי חָמֵץ שֶׁבָּהּ. פשיט׳פְּשִׁיטָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה הָכָא גבי״דבְּאַרְבָּעָה עָשָׂר עָסְקִינַן וְקָסָבַר אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל. וְכוּלֵּי עָלְמָא בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מַיְיתֵי לְהוּ וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵן מְרוּבּוֹת נִפְסָלוֹת בְּלִינָה. מִשּׁוּם ר׳רַבִּי יַנַּאי אָמְרוּ כְּשֵׁירוֹת הָיוּ וְאֶלָּא אַמַּאי קָרֵי לְהוּ פְּסוּלוֹת שֶׁלֹּא נִשְׁחַט עֲלֵיהֶן הַזֶּבַח וְנִשְׁחוֹט שֶׁאָבַד הַזֶּבַח. וְנַיְיתֵי זֶבַח אַחֵר וְנִשְׁחוֹט דְּאָמַר זוֹ תּוֹדָה וְזוֹ לַחְמָהּ וְכִדְרַבָּה דְּאָמַר רַבָּה דאָבַד הַלֶּחֶם מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר אָבְדָה תּוֹדָה אֵין מֵבִיא תּוֹדָה אַחֶרֶת מ״טמַאי טַעְמָא לֶחֶם גְּלַל תּוֹדָה וְאֵין תּוֹדָה גְּלַל לֶחֶם. וְנִיפְרְקִינְהוּ וְנַפְּקִינְהוּ לְחוּלִּין אֶלָּא לְעוֹלָם שֶׁנִּשְׁחַט עֲלֵיהֶן הַזֶּבַח וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם. וּכְמַאן כְּרַבִּי דְּאָמַר רַבִּי שְׁנֵי דְבָרִים הַמַּתִּירִין מַעֲלִין זֶה בְּלֹא זֶה דְּתַנְיָא הכִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַלֶּחֶם אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה כֵּיצַד שְׁחָטָן לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן לִשְׁמָן קִידֵּשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן לֹא קִידֵּשׁ הַלֶּחֶם שְׁחָטָן לִשְׁמָן וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן לֶחֶם קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ דִּבְרֵי רַבִּי. ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בר״שבְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינוֹ קָדוֹשׁ הַלֶּחֶם עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט לִשְׁמָן וְיִזְרוֹק דָּמָן לִשְׁמָן. אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן ושֶׁנִּתְקַבֵּל הַדָּם בְּכוֹס וְנִשְׁפַּךְ. ור״אוְרַבִּי אֶלְעָזָר בר״שבְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לֵיהּ כַּאֲבוּהּ דְּאָמַר כׇּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק כְּזָרוּק דָּמֵי. תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ כְּשֵׁירוֹת הָיוּ כׇּל זְמַן שֶׁמּוּנָּחוֹת כׇּל הָעָם אוֹכְלִין נִיטְּלָה אַחַת מֵהֶן תּוֹלִין לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין נִיטְּלוּ שְׁתֵּיהֶן הִתְחִילוּ כּוּלָּן שׂוֹרְפִין. תַּנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
לחם תודה אינו קדוש קדושת הגוף ליפסל בלינה וטבול יום עד שישחט הזבח ואם אבד הזבח מביא זבח אחר ושוחט ומ״מ אם אמר זו תודה וזו לחמה ואבדה תודה אינו מביא תודה אחרת על אותו לחם אלא פודין את הלחם ויצא לחולין ולוקח בדמיהם תודה או לחמי תודה אבל אבד הלחם מביא לחם אחר מפני שהלחם בא בשביל התודה ולא התודה בשביל הלחם וכל שלא נשחט הזבח ונטמא הלחם הואיל ואינו קדוש קדושת הגוף אינו נשרף אלא פודהו ויוצא לחולין שמ״מ משהפרישם ואמר הרי אלו לתודתי קדושת דמים חלה עליו עד שישחט הזבח ויקדשם קדושת הגוף נשחט הזבח נקדשים קדושת הגוף אע״פ שלא נזרק הדם ואע״פ שמ״מ לא הותר עד שיזרק הדם כל שצריך שני דברים להיתירו ר״ל שחיטה וזריקה האחת לבד מעלה לקדושת הגוף להפסל בלינה וטבול יום ולמדת שאם נשפך הדם בין קודם שנתקבל בכוס בין אחר שנתקבל בכוס אין עוד פדיון ללחם אלא שיוצאין לבית השריפה ומ״מ אין נשרפין מיד אלא לכשיבאו לידי נותר ואין חלוק בזה בין נשפך קודם שנתקבל בכוס כדי לזרקו לנשפך אחר שנתקבל בכוס שאף האומר בנתקבל בכוס שהוא כזרוק לא אמרה אלא ליפסל אבל ליאכל ודאי עד שיזרק: אף שתי הלחם של עצרת לא הוקדשו אלא בשחיטת הכבשים ומשנשחטו הכבשים הוקדשו ליפסל ביוצא ושלא לפדות אבל אינו ניתר באכילה עד שיזרק הדם מעתה שחטן לשמן ונזרק הדם לשמן קדש הלחם בין ליפסל בין ליאכל שחטן לשמן וזרק הדם שלא לשמן לחם קדוש ליפסל ואינו קדוש ליאכל וכבשים עצמן אפי׳ נשחטו שלא לשמן כשרים אלא שלא יעלו לשם חובה ויזרק הדם ויאכל הבשר כמו שביארנו במסכת יום טוב: ולענין ביאור סוגיא מה שנאמר בה לעולם שנשחט הזבח אתה צריך לפרשה בדיעבד שהרי לכתחלה אין מביאין קדשים לבית הפסול והיאך נשחט בארבעה עשר או שמא לדעת האומר מביאין שהרי נחלקו בה וכמו שאמר בסוגיא זו למעלה וקסבר אין מביאין קדשים וכו׳ אלמא שיש סוברים שמביאין וכן מה שאמרו בה כמאן כר׳ כלומר ואינו יכול לפדותה ובמסכת מנחות פרק התכלת שנחלקו אביי ורבא לדעת רבי ואמרו שם מאי בינייהו למתפש פדיוניה לאביי אליבא דרבי לא תפיס פדיוניה כלומר לא נפיק לחולין ולרבא אליבא דר׳ תפיס ונפיק לחולין כבר פירשוה בתוספות לאביי לא תפיש שאם אמר זו תחת זו אין לה קדושה שאינה קדושה כל כך לתפס קדושה על הפדיון ולרבא תפיש והלכה כרבא כמו שיתבאר במקומו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144