גמרא
פירוש
הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל הֵפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵפֵר הָאָב אֵינוֹ מוּפָר וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁקִּיֵּים אֶחָד מֵהֶן.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
סוגיא זו הבאה בענין נערה המאורסה בהפרת אב ובעל בנדריה וכן כל שהפר האב אי מיגז גייז או מקלש קליש יש בה בלבול נסחאות ופירושין ומצד שינוי הנוסחאות והפירושין אירע בענין פסקים שבה מחלוקת לקצת מפרשים ומתוך כך אני רואה להעירך תחלה בביאורה ולברר מתוכה מה שראוי לברור בפסקים שבה ותחלת הדברים צריך אתה לידע שהתורה חלקה עניני הנדרים לארבעה חלקים הראשון נדרי כל אדם שעליו לקיימן והוא מה שאמרה תורה איש כי ידור נדר וגו׳ לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה ומסרה התירן לחכם וכמו שדרשו במקרא זה הוא אינו מיחל אבל אחרים מוחלין לו והשני נדרי הנערה בבית אביה ומסרה הפרתם לאב והוא שאמרה ואשה כי תדור נדר וגו׳ בבית אביה בנעוריה ושמע אביה וכו׳ והחריש לה וקמו כל נדריה וכו׳ ואם הניא אביה אותה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום וה׳ יסלח לה כי הניא אביה אותה והשלישי נדרי האשה בבית בעלה ומסרה הפרתם לבעל והוא שסמך ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ושמע אישה והחריש לה וקמו נדריה וכו׳ ואם ביום שמוע אישה יניא אותה וכו׳ וה׳ יסלח לה והרביעי נדרי אלמנה וגרושה לומר אע״פ שנתאלמנה או נתגרשה והיא עדין נערה לא חזרה לרשות האב אחר שנשאת ואין לו הפרה בנדריה כלל אלא שחזרו כנדרי כל אדם שלא נמסרה היתרן אלא לחכם והוא שאמר ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה ור״ל שנדרה אותם משנתאלמנה או נתגרשה ואחר כן חזר לפרש בדין אלמנה וגרושה דין הנדרים שנדרה בבית הבעל וקיימן הבעל ואחר כך נתאלמנה או נתגרשה שקיימים והוא שחזר ואמר ואם בית אישה נדרה או אסרה איסר וגו׳ ושמע אישה והחריש לה וקמו כל נדריה ואסריה ר״ל אף לאחר אלמנות וגירושין הואיל וכבר נתקיימו בזמן שהיתה נשואה ואם הפר יפר אותם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה וגו׳ לא יקום אישה הפרה וה׳ יסלח לה וחזר ופירש בנדרי בית הבעל עינוי נפש והוא שאמר כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ואם החרש יחריש לה אישה והקים את כל נדריה וכו׳ כי החריש לה ביום שמעו:
ועכשו שאלו מנלן דנערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה שהרי בפרשת נדרים שהזכרנו ענינה לא חילק בכל שהיא בבית אביה בין ארוסה לפנויה והכתוב מראה באצבע שכל שהיא בבית אביה שזהו עד שלא נשאת אב מיפר והביאה רבא מדכתיב ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה והדברים נסמכים להפרת אב וכדכתיב ואם הניא אביה אותה וכו׳ וה׳ יסלח לה כי הניא אביה אותה ואם היו תהיה לאיש וגו׳ וא״ו מוסף על ענין הראשון ועירב האב והבעל בקצת הפרות כלומר שהאב מפר אף בזמן שהיא לאיש בקצת זמנים והוא כשיהיה בביתו ר״ל שלא נכנסה לחופה אלא שנתארסה שמפר לה עם הבעל ואימא הדין קרא בנשואה כתיב ולאו אאב כלל אלא אבעל וכדמוכח פשטיה דקרא ואין דורשין בה וא״ו מוסיף על ענין ראשון וארוסה אב לחודיה מיפר ותירץ לו אי משום נשואה קרא אחרינא כתיב ואם בית אישה נדרה וכו׳ ואם כן קרא דהיה משמש לארוסה שיהו אב ובעל מפירים ודכתיב גבה ואם ביום שמוע אישה פירושו בשתוף האב ומקרא נדרש לפניו ולאחריו וזהו שלא ייחס ההפרה לבעל ר״ל שלא כתב בה אישה הפרם ואימא תרויהו בנשואה והא דאיצטריך לאהדוריה לומר שאין הבעל מיפר לאחר נישואין בקודמין ר״ל אף באותם שנדרה כשהיא ארוסה אע״פ שהוא ביום שמעו ואפי׳ היה הנדר ביום הנשואין ר״ל קודם להם דהכי משמע קרא ואם בית אישה נדרה ולא קודם ואכתי קרא דהיו תהיה בנשואה ולאו אאב קאי כדפרישנא:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush