גמרא
פירוש
אֲבָל אָמַר מוּדְּרַנִי הֵימָךְ לְחוֹדֵיהּ שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין כִּי הָא דְּאָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
כבר ביארנו במשנתנו שכל שאמר לחבירו מודרני הימך אינו אסור כלל לא באכילה שלו ולא בשום הנאת נכסיו וכן במופרשני ומרוחקני ומפני שהידים שאין מוכיחות אינן ידים ואינו אסור אלא אם כן סמך לו לשון המוכיח כגון שאמר מודרני הימך למה שאני אוכל לך שנאסר באכילה והוא הדין לשאר הנאות שהוא מזכיר או לכל הנאות אם מזכיר הנאה דרך כלל אלא שבלשונות אלו נאסר לענינים מיוחדים שכבר ביארנום במשנה מודרני הימך דלא לאישתעויי בהדיה מופרשני דלא למעבד משא ומתן בהדיה מרוחקני ממך דלא למיקם בארבע אמות דיליה שמלות אלו לענינים אלו ידים מוכיחות הן ומכל מקום יש מפרשים שאף לאלו מותר ואף לשון הגמרא מוכיח כן שאמרו מודרני הימך לא משמע דאמר אסור דילמא מודרני ממך דלא לאישתעויי משמע וכו׳ והואיל ואיכא למשמע הכי ואיכא למשמע הכי אינו אסור בכלום וכדקאמר לא משמע דאמר אסור כלומר שום איסור אלא דלא לאישתעויי ולא מתורת נדר אלא כאדם שאומר במה שאתה מרגיזני אני מחזיק עצמי כמודר הימך שלא לדבר עמך וכן בכלם ואף בתוספות כתבו שמאחר שידים שאין מוכיחות אינן ידים מותר אף באלו ומכל מקום רוב פוסקים כתבוה כדעת ראשון ומודרני הימך מיהא כל שאתה אוסרו לאישתעויי בהדיה יש מפרשים דוקא במודר פי הימך ואין נראה לי כן וכבר פירשנו דברים אלו במשנתנו אלא שאנו חוזרים לסדר את הפסק על מתכנתו לומר שאם אמר הריני עליך חרם או הריני מדירך הנאה מנכסי או הרי אתה אסור בהנאתי חבירו אסור בו אלא שאינו לוקה הואיל והוא לא אמר כלום והוא מותר בחבירו שהרי לא אסר עצמו אמר הרי אתה עלי חרם או הריני אסור בהנייתך או מודרני הימך להנאה נאסר בו ואם נהנה לוקה משום בל יחל וחבירו מותר בו שהרי לא הדירו אמר הריני עליך חרם ואתה עלי או יאסרו נכסי לך בהנאה ושלך עלי או הריני אסור בהנאתך ואתה אסור בהנאתי והוא הדין אם הדירו זה את זה ר״ל שכל אחד אמר לחבירו הריני עליך חרם וכיוצא בו שניהם אסורים זה בזה ולשיטתנו אמר מודרני הימך למה שאני אוכל לך הוא אסור באכילה וחבירו מותר והוא הדין למודרני לך ובהלכות קצת גדולי הדורות ראיתי שהזכירו בסוגיא זו בדברי יוסי בר׳ חנינא מודרני לך שניהם אסורים מודרני הימך הוא אסור וחבירו מותר כל שאמר לאכילה או להנאה אם הזכיר לשון הנאה ואנו לא מצאנוה כן בספרים שלנו ואין אנו מחלקים בין מודרני לך למודרני ממך כלל:
יש למדים מסוגיא זו במי שאמר שאני אוכל לך אע״פ שלא הזכיר לשון קנם אסור שהרי הקשו לשמואל ממה שאמרו בבריתא שאני אוכל לך אסור מודרני הימך אסור אלמא שאני אוכל לך לחודיה אסור ואע״פ שתירצוה דקאמר שאני אוכל לך וכבר אמר מודרני הימך הא לא קמה ואע״ג דדעתיה דמקשה דמודרני הימך לחודיה נמי אסור ומדאידחי במודרני הימך אידחי ליה נמי בשאני אוכל לך מכל מקום דאידחי אידחי דלא אידחי לא אידחי וכן כתבו בתוספות ודוקא באמר שאני אוכל בשי״ן שזהו לשון המצורף לקנם אבל אמר אני אוכל לך אינו כלום ואפילו לא היו מסרבין בו לאכל כל שאמר שאוכל לך אסור שזה לשון נדר הוא ומשמע קנם שאני אוכל לך ואי אפשר לומר דאכילנא משמע שהרוצה לאכל אינו אומר שאני אוכל לך אלא שאוכל לך שהוא לשון שבועה שאין עשיית דבר נופלת בלשון נדר ואף בתלמוד המערב אמרו שאני אוכל לך יד לקרבן ר״ל שאסור כאלו אמר קנם עלי שאני אוכל לך ואף גדולי הראשונים כתבוה בסוגיא זו ואין נראה לי כן שכבר ביארנו שהיד תחלת דבור הוא ולא סוף דבור ושאני אוכל לך סוף דבור הוא כמו שבארנו במשנה ודברי תלמוד המערב כבר נדחו בסופם שהיו סבורים לומר לא אוכל לך יד לשבועה ואמר רבי יוסף ארחא דבר נשא וכו׳ כמו שכתבנוה למעלה אלמא סוף דבור אינו יד ונמצאו דברי רבי יוסי דוחים כל שלמעלה מהן וסוגיא זו הואיל ונדחה מודרני הימך כל שכן שנדחה שאני אוכל לך אלא שאם היו מסרבין בו לאכל יראה שאסור שיד מוכיח הוא ואף במודרני הימך יראה שאסור במסרבין דלא גרע מנזיר עובר לפניו ואמר אהא שהם ידים מוכיחות כמו שביארנו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
יש למדים מסוגיא זו במי שאמר שאני אוכל לך אע״פ שלא הזכיר לשון קנם אסור שהרי הקשו לשמואל ממה שאמרו בבריתא שאני אוכל לך אסור מודרני הימך אסור אלמא שאני אוכל לך לחודיה אסור ואע״פ שתירצוה דקאמר שאני אוכל לך וכבר אמר מודרני הימך הא לא קמה ואע״ג דדעתיה דמקשה דמודרני הימך לחודיה נמי אסור ומדאידחי במודרני הימך אידחי ליה נמי בשאני אוכל לך מכל מקום דאידחי אידחי דלא אידחי לא אידחי וכן כתבו בתוספות ודוקא באמר שאני אוכל בשי״ן שזהו לשון המצורף לקנם אבל אמר אני אוכל לך אינו כלום ואפילו לא היו מסרבין בו לאכל כל שאמר שאוכל לך אסור שזה לשון נדר הוא ומשמע קנם שאני אוכל לך ואי אפשר לומר דאכילנא משמע שהרוצה לאכל אינו אומר שאני אוכל לך אלא שאוכל לך שהוא לשון שבועה שאין עשיית דבר נופלת בלשון נדר ואף בתלמוד המערב אמרו שאני אוכל לך יד לקרבן ר״ל שאסור כאלו אמר קנם עלי שאני אוכל לך ואף גדולי הראשונים כתבוה בסוגיא זו ואין נראה לי כן שכבר ביארנו שהיד תחלת דבור הוא ולא סוף דבור ושאני אוכל לך סוף דבור הוא כמו שבארנו במשנה ודברי תלמוד המערב כבר נדחו בסופם שהיו סבורים לומר לא אוכל לך יד לשבועה ואמר רבי יוסף ארחא דבר נשא וכו׳ כמו שכתבנוה למעלה אלמא סוף דבור אינו יד ונמצאו דברי רבי יוסי דוחים כל שלמעלה מהן וסוגיא זו הואיל ונדחה מודרני הימך כל שכן שנדחה שאני אוכל לך אלא שאם היו מסרבין בו לאכל יראה שאסור שיד מוכיח הוא ואף במודרני הימך יראה שאסור במסרבין דלא גרע מנזיר עובר לפניו ואמר אהא שהם ידים מוכיחות כמו שביארנו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush