Meiri Megillah 2b – מאירי מגילה ב:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וּמוֹקֵים לַהּ לְבָרַיְיתָא כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה. וּמִי אָמַר ר״ירַבִּי יְהוּדָה בִּזְמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וּמִסְתַּכְּלִין בָּהּ, אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ? וּרְמִינְהִי: א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה: ^אאֵימָתַי? מָקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, אֲבָל מָקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. מְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִין בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי מִיהָא קָרֵינַן, וַאֲפִילּוּ בִּזְמַן הַזֶּה, וּמוֹקֵים לַהּ לְבָרַיְיתָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה! וּמִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אדר׳אַדְּרַבִּי יְהוּדָה, מוֹקֵים לָהּ לְבָרַיְיתָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה? רַב אָשֵׁי שְׁמִיעַ לֵיהּ דְּאִיכָּא דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְאִיכָּא דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה, וּמִדְּקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה, אָמַר: מַאן דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה לָאו דַּוְוקָא, מַאן דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה דַּוְוקָא.: כְּרַכִּים הַמּוּקָּפִים חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר וְכוּ׳.: מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָבָא, דְּאָמַר קְרָא: ״עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת״ וְגוֹ׳ (אסתר ט׳:י״ט), מִדִּפְרָזִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, מוּקָּפִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְאֵימָא: פְּרָזִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, מוּקָּפִין כְּלָל כְּלָל לָא? וְלָאו יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ? וְעוֹד, ״מֵהוֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ״ כְּתִיב! וְאֵימָא: פְּרָזִים בְּאַרְבֵּיסַר, מוּקָּפִין בְּאַרְבֵּיסַר וּבַחֲמֵיסַר, כְּדִכְתִיב: ״לִהְיוֹת עוֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר [בּוֹ] בְּכׇל שָׁנָה״ (אסתר ט׳:כ״א)? אִי הֲוָה כְּתִב ״אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר״, כִּדְקָאָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר״, אֲתָא ״אֵת״ וּפָסֵיק: הָנֵי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְהָנֵי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְאֵימָא: פְּרָזִים בְּאַרְבֵּיסַר, מוּקָּפִין אִי בָּעוּ בְּאַרְבֵּיסַר אִי בָּעוּ בַּחֲמֵיסַר? אָמַר קְרָא ״בִּזְמַנֵּיהֶם״ – זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה. וְאֵימָא בִּתְלֵיסַר?! כְּשׁוּשָׁן. אַשְׁכְּחַן עֲשִׂיָּיה, זְכִירָה מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים״ (אסתר ט׳:כ״ח), אִיתַּקַּשׁ זְכִירָה לַעֲשִׂיָּיה. מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר, כְּרַכִּין הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. מ״טמַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה? כִּי שׁוּשָׁן. ^במָה שׁוּשָׁן מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְקוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אַף כֹּל שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. וְתַנָּא דִּידַן, מ״טמַאי טַעְמָא? יָלֵיף פְּרָזִי פְּרָזִי: כְּתִיב הָכָא ״עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים״ (אסתר ט׳:י״ט), וּכְתִיב הָתָם ״לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד״ (דברים ג׳:ה׳). מָה לְהַלָּן מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אַף כָּאן מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. בִּשְׁלָמָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה לָא אָמַר כְּתַנָּא דִּידַן, דְּלֵית לֵיהּ פְּרָזִי פְּרָזִי, אֶלָּא תַּנָּא דִּידַן, מ״טמַאי טַעְמָא לָא אָמַר כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה? מ״טמַאי טַעְמָא? דְּהָא אִית לֵיהּ פְּרָזִי פְּרָזִי. הָכִי קָאָמַר: אֶלָּא שׁוּשָׁן דעבד׳דְּעָבְדָא כְּמַאן? לָא כִּפְרָזִים וְלָא כְּמוּקָּפִין! אָמַר רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי: ^גשָׁאנֵי שׁוּשָׁן הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה בָּהּ נֵס. בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא דִּידַן, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר״ (אסתר ט׳:כ״ח) – מְדִינָה וּמְדִינָה לְחַלֵּק בֵּין מוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן לְמוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. עִיר וְעִיר נָמֵי לְחַלֵּק בֵּין שׁוּשָׁן לִשְׁאָר עֲיָירוֹת. אֶלָּא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, בִּשְׁלָמָא מְדִינָה וּמְדִינָה לְחַלֵּק בֵּין שׁוּשָׁן לִשְׁאָר עֲיָירוֹת, אֶלָּא עִיר וְעִיר לְמַאי אֲתָא? אָמַר לְךָ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: וּלְתַנָּא דִּידַן מִי נִיחָא? כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ פְּרָזִי פְּרָזִי, מְדִינָה וּמְדִינָה לְמָה לִי? אֶלָּא קְרָא לִדְרָשָׁה הוּא דַּאֲתָא, וְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא דַּאֲתָא, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: ^דכְּרַךְ וְכׇל הַסָּמוּךְ לוֹ וְכׇל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ נִידּוֹן כִּכְרַךְ. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: כְּמֵחַמָּתָן לִטְבֶרְיָא מִיל. וְלֵימָא מִיל! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּשִׁיעוּרָא דְמִיל כַּמָּה הָוֵי – ^הכְּמֵחַמָּתָן לִטְבֶרְיָא. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: מנצפ״ךמַנְצְפַךְ צוֹפִים אֲמָרוּם. וְתִסְבְּרָא? וְהָכְתִיב ״אֵלֶּה הַמִּצְוֹת״ (ויקרא כ״ז:ל״ד), שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה! וְעוֹד, הָאָמַר רַב חִסְדָּא: מ״םמֵם וסמ״ךוְסָמֶךְ שֶׁבַּלּוּחוֹתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מגילה וחנוכה א׳:ו׳

^ב רמב״ם הלכות מגילה וחנוכה א׳:ד׳-ו׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ד׳
טור אורח חיים תרפ״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תרפ״ח:ב׳

^ג רמב״ם הלכות מגילה וחנוכה א׳:ד׳-ו׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ד׳
טור אורח חיים תרפ״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תרפ״ח:ב׳

^ד רמב״ם הלכות מגילה וחנוכה א׳:ד׳-ו׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ד׳
טור אורח חיים תרפ״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תרפ״ח:ב׳

^ה רמב״ם הלכות מגילה וחנוכה א׳:ד׳-ו׳
סמ״ג מצוות עשה מדרבנן ד׳
טור אורח חיים תרפ״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תרפ״ח:ב׳

ושושן אע״פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע קורין בה בחמשה עשר מפני שנעשה בו הנס ר״ל ביום ט״ו ר״ל שיום הנס שבה היה ביום חמשה עשר ששאר עיירות הרגו בי״ג ונחו בי״ד ושושן נאמר בה ינתן גם מחר וגו׳ הרי שהרגו אף בי״ד ולא נחו עד יום ט״ו ויום המנוחה הוא הנקרא יום הנס: עיר שנסתפק לנו בה אם היא מוקפת חומה מימות יהושע אם לאו מגדולי המחברים כתבו שקורין בה ביום י״ד וביום ט״ו ובלילותם אלא שאין מברכין על קריאתה אלא בי״ד וכך מפורש ברוב חבורי הקדמונים ולכאורה כך נראה מסוגיית הגמרא להדיא למטה (מגילה ה׳:) בשמועת חזקיה קרא בארביסר וחמיסר אלא שמקצת אחרונים פרשו שכל כיוצא בזו אין קורין אלא בי״ד שכל הספקות מוטלות אחר רובן ולא נאמר בגמרא על עיר מסופקת שקורין בה בשני ימים אלא בעיר שנודע לנו בודאי שמימות יהושע הוקפה אלא שנולד לנו ספק בחומתה אם נקראת חומה אם לא כגון טבריא שצדה אחד חומה שמימות יהושע וצדה אחר ים ואנן מסופקים אם הקף הים נקרא חומה לענין זה אם לאו הואיל ולענין בתי ערי חומה אינו נקרא חומה ואע״פ שהדברים נראים כן כבר הכרענו בפירושנו כדעת הראשון ממה שנאמר על הוצל שקרא בה אחד מן החכמים בשני הימים ופירש הטעם בהדיא מפני שנסתפק לו אם מוקפת חומה מימות יהושע אם לאו ומ״מ בתלמוד המערב בראשון של שקלים ובפרק זה אמרו בשם ר׳ חייא רבא הכל יוצאין בארבעה עשר שהוא זמן קריאתה: ולקצת הגאונים ראיתי שכל שנודע לו שנבנית בימי יהושע אלא שנסתפק בהקף חומתה אם היה מימות יהושע קורא בשניהם אבל כל שנסתפק אף בבנין אין קורין אלא בי״ד והדברים נראין: אע״פ שביארנו שהכרכי׳ קורין בט״ו והעיירות בי״ד והכפרים מקדימין יש כרך שהוא כעיר ויש שהוא ככפר ויש עיר שהוא ככפר ויש כפר שהוא כעיר ויש עיר וכפר שהן ככרך כיצד כל הסמוך לכרך כשעור מיל הן עיר הן כפר אע״פ שאינו נראה עמו כגון שיושב בנחל וכל הנראה עמו אע״פ שאינו סמוך לו כגון שעומד במקום גבוה אע״פ שלענין בתי ערי חומה כל שהוא חוץ לחומה נדון כבתי ערי החצרים לענין מגלה נדון ככרך וקורין בחמשה עשר ונראין הדברים בנראה עמו שהוא מאותו מחוז וטפל לאותו כרך על דרך מה שאמרו בחשבון ובבנותיה בית שאן ובנותיה ויש לפרש בששטח כל אותו כפר הנראה עמו נראה להדיא וגדולי המחברים כתבו שעור תחום שבת אף לנראה עמו ואין הסוגיא מוכחת כן ומ״מ לאיזה פי׳ שתרצה הרי עיר וכפר שהן ככרך: כרך שנתיישב תחלה בבנין הבתים ולבסוף הוקף בחומה אע״פ שבימי יהושע הוקף הרי הוא כעיר וכפר לענין קריאת י״ד אבל אינו ככפר לענין קדימת יום הכניסה דלא גרע מעיר והרי לך מ״מ כרך שהוא כעיר וכן כרך זה נדון כעיר וכפר לדין בתי ערי חומה ר״ל שאין נותנין לה דין בתי ערי חומה לומר שאין גאולתו אלא שנה אלא דין ערי החצרים וא״ת היאך ידעו בימי יהושע איזו נתישבה תחלה ואיזו הוקפה תחלה אפשר על פי הדבור או שמא סתם ערים לפי מנהגם מוקפות חומה תחלה: כרך שאין בו עשרה בטלנין אע״פ שהוקף מימות יהושע וכן עיר שאין בה עשרה בטלנין הרי הן ככפר ומקדימין ליום הכניסה ואפי׳ יש שם בטלנין הבאים משאר מקומות כגון סוחרים שהם פנוים ממלאכה הואיל ואינן קבועין בעיר והרי לך כרך ועיר שהם ככפר ועשרה אלו בטלים ממלאכה ועומדין מזומנין לבית הכנסת ובשאלתות פירשו שכלם נחלקין שלשה לדיינים ושליח שלהם ושני גבאי צדקה ואחד לחלוק עמהם את הצדקה וסופר וחזן ומלמד תינוקות: ולקצת חכמי הדורות ראיתי שכל כרך או עיר שנמצאים שם עשרה מזומנים לבית הכנסת שחרית וערבית בשעת תפלה עד שאין תפלה בעונתה נפקעת מהם הרי הם כעשרה בטלנין ואין סוגית התלמוד מוכחת כן בשום מקום וכן כתבו בתוספות שכל המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בט״ו אף בלא בטלנין וזו שבכאן פירושה כרך גדול אלא שאינו מוקף חומה מימות יהושע וללמד שאע״פ ששיירות מצויות שם ואיכא עשרה בטלנין מעלמא אינו כלום ואין הדברים כלום שכל דבר למד לפי עניינו ומקומו וכל כרך האמור כאן פירושו במוקף מימות יהושע וכן י״מ אותה לענין בתי ערי חומה ואין זה כלום דבטלנין לדין ערי חומה מה טיבן ועוד שכל שנאמרה כאן בסתם לענין מגלה נאמר אלא שאותן שבאו מכח מקראות של בתי ערי חומה נדונות כן אף לדין בתי ערי חומה כפר שאין בו עשרה בני אדם הואיל ואין מתכנסין בבתי כנסיותיהם שאין קריאת התורה בפחות מעשרה אין קורין אלא בארבעה עשר וכן כתבוה גדולי המחברים והרי כפר שהוא כעיר כרך שהיה מוקף חומה מימות יהושע וחרבה חומתו ואינו מוקף עכשו הואיל וכבר הוקף מימות יהושע קורין בט״ו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון