×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מגילה כ״ג:גמרא
;?!
אָ
כְּנֶגְדּוֹ נָמֵי לָא בָּעֵי. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא וַהֲרֵי {ירמיהו ז׳:כ״א} עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ דְּלָא הָוְיִין עֶשְׂרִין וְחַד וְקָרֵינַן אשָׁאנֵי הָתָם דִּסְלֵיק עִנְיָינָא. וְהֵיכָא דְּלָא סָלֵיק עִנְיָינָא לָא וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא זִמְנִין סַגִּיאִין הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְכִי הֲוָה קָרֵינַן עֲשָׂרָה פְּסוּקֵי אֲמַר לַן אַפְּסִיקוֹ מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תּוּרְגְּמָן שָׁאנֵי דְּתָנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין תּוּרְגְּמָן באֲבָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תּוּרְגְּמָן פּוֹסֵק.: מתני׳מַתְנִיתִין: גאֵין פּוֹרְסִין עַל שְׁמַע דוְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה הוְאֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם ווְאֵין קוֹרִין בְּתוֹרָה זוְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא. חוְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים טוְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים יוּבִרְכַּת חֲתָנִים כוְאֵין מְזַמְּנִין בַּשֵּׁם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה לוּבְקַרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן מוְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.: גמ׳גְּמָרָא: מה״ממְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר קְרָא {ויקרא כ״ב:ל״ב} וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נכׇּל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה לֹא יְהֵא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. מַאי מַשְׁמַע דְּתָנֵי ר׳רַבִּי חִיָּיא אָתְיָא תּוֹךְ תּוֹךְ כְּתִיב הָכָא וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּכְתִיב הָתָם {במדבר ט״ז:כ״א} הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה. וְאָתְיָא עֵדָה עֵדָה דִּכְתִיב הָתָם {במדבר י״ד:כ״ז} עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת מָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה.: וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.: כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֵימַר עִמְדוּ יְקָרִים עֲמוֹדוּ שְׁבוּ יְקָרִים שֵׁבוּ בְּצִיר מֵעֲשָׂרָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא.: וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וּבִרְכַּת חֲתָנִים (וְכוּ׳).: מַאי בִּרְכַּת אֲבֵלִים בִּרְכַּת רְחָבָה דא״רדְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּעֲשָׂרָה סוְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן בִּרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה עוַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן.: וְאֵין מְזַמְּנִין עַל הַמָּזוֹן בַּשֵּׁם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה (וְכוּ׳).: כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֵימַר נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ בְּצִיר מֵעֲשָׂרָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא.: וְהַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן (וְכוּ׳).: מנה״מ. אָמַר שְׁמוּאֵל עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים כְּתוּבִים בַּפָּרָשָׁה חַד לְגוּפֵיהּ (וְחַד לְמַעוֹטֵי) וְאִידַּךְ הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת תִּשְׁעָה יִשְׂרְאֵלִים וְחַד כֹּהֵן. וְאֵימָא חֲמִשָּׁה כֹּהֲנִים וַחֲמִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִים קַשְׁיָא.: וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.: אָדָם מִי קָדוֹשׁ. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ בְּאוֹמֵר דְּמֵי עָלַי דְּתַנְיָא פהָאוֹמֵר דְּמֵי עָלַי שָׁמִין אוֹתוֹ כְּעֶבֶד וְעֶבֶד אִיתַּקַּשׁ לְקַרְקָעוֹת דִּכְתִיב {ויקרא כ״ה:מ״ו} וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה.: מתני׳מַתְנִיתִין: צהַקּוֹרֵא בְּתוֹרָה לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים קוְלֹא יִקְרָא לִמְתוּרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָדמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
ואם נשלם הענין בפחות מכ״א פסוקים כגון הפטרת עולותיכם ספו על זבחיכם אין בכך כלום ומ״מ מקום שקורין אותה בתרגום די לו בעשרה פסוקים שהתרגום משלימו לעשרים וחוזר פסוק אחרון בלשון הקדש ונשלם מנין הכ״א ועל זו אמרו מקום שיש בו תורגמן פוסק וי״מ שכל מקום שיש שם תורגמן לקריאת התורה אין מקפידין על קריאת נביא אם אין שם כ״א פסוקים מפני טורח צבור ואפי׳ בעשרה פסוקים דיו ויש אומרים בפחות מעשרה והעיקר כדעת ראשון: המשנה השלישית אין פורסין על שמע וכו׳ כונת המשנה בענין החלק השלישי לבאר אותם הדברים שאינם נעשים בפחות מעשרה ואמר שאין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה בפחות מעשרה וענין פריסת שמע יש מי שפירש בו על עשרה שבאו לבית הכנסת שמצאו צבור שכבר התפללו וגם הם התפללו בינם לבין עצמן אלא שהיו עושין כן לשמוע קדיש וברכו שלא שמעוה אחד מהם וי״מ אף בששמעו קצת מהם הואיל ולא שמעוה רובם והוא שאמרו במס׳ סופרי׳ אין אומרים קדיש וברכו בפחות מעשרה רבותינו שבמערב אמרו שבעה ויש אומרים ששה והם מפרשים שאי אפשר לומר שבעה לבד או ששה לבד אלא שבזו נחלקו שלדעת תנא קמא אין עושין כן אלא בעשרה ר״ל שלא שמעוה אחד מהם ולדעת רבותי׳ שבעה כלומר הואיל והיו שם שבעה שלא שמעוה שהם רוב ורוב הניכר וי״א ששה כלומר רובא בעינן רובא דמינכר לא בעינן וגדולי הרבנים פירשו אפילו בששמעו רובם כל זמן שיש שם אחד מהם שלא שמעה אע״פ שכל התשעה שמעוה:
וענין פריסת שמע הוא שעומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה של ק״ש עד יוצר המאורות שיש בה קדושה ומדלג אהבת עולם וק״ש שאין מתפללין אותה בתורת נדבה ומדלגין משם לי״ח שאפשר לחזור בהם מתורת נדבה ואומר קדושה ואף לדעת הפוסקים שאין נדבה בצבור כמו שביארנו בפר׳ מי שמתו קדיש וקדושה מיהא כעין חובה הוא וי״מ בשיטה זו שלא נאמרו הדברים אלא כשהיו שם באותם עשרה קצת שלא התפללו כלל אפי׳ לא היה שם בענין זה אלא אחד ולשון פורסין מענין פרוסה כלומר מחלקין את הברכות של שמע כלומר שמברכין חצי הברכות שעל שמע והוא אותה שיש בה קדושה שכשהתפללו ביחיד לא אמרוה בקדושה כך פירשו רבים אלא שאנו פסקנו במס׳ ברכות שהיחיד אומרה בקדושתה וכך היא שנויה במס׳ סופרים וענין עובר לפני התיבה הוא שליח צבור המתפלל תפלה שלימה ואמרו ששני אלו דבר שבקדושה הם ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה ויש חולקין בענין פריסת שמע במה שביארנו שאי אפשר לעשות כך ופי׳ פריסת שמע בברכות סדורות ובקריאת שמע ובתפלת י״ח ולשון פורסין מברכין מלשון כי הוא יברך על הזבח שמתרגמין ארי הוא יפרוס על דיבחא וענין עובר לפני התיבה הוא לתפלת י״ח והענין הוא שהיה מנהגם ששליח צבור היה עומד רחוק מן התיבה בעוד שהיה קורא את שמע וברכותיה וכשמגיע לי״ח היה עובר לפני התיבה ומתקרב לשם להודיע ששני ענינים הם ואמר על שניהם שאין נעשים בפחות מעשרה ובתלמוד המערב פירשו על כל אלו הנזכרות במשנה שאם התחילו בעשרה והלכו להם מקצתם גומר מעתה יש מי שאומר הואיל וק״ש וברכותיה ענין אחד ותפלת י״ח הוא ענין אחר אם התחיל קריאת שמע וברכותיה והלכו להם גומר קריאת שמע וברכותיה אבל אינו מתפלל י״ח שאינו גומר אלא מתחיל ואם התחיל בי״ח בעשרה והלכו להם גומר ויש מי שאומר הואיל והתחיל בברכות ק״ש גומר עד סוף שמונה עשרה:
ונשוב לביאור המשנה והוא שאין הכהנים נושאין את כפיהם אלא בעשרה אף זו דבר שבקדושה היא וכן בקריאת התורה שהרי צריך לומר ברכו ואין מפטירין וכו׳ שהרי אף המפטיר צריך לומר ברכו ואין עושין מעמד ומושב וי״מ שכשהיו מוליכין את המת לקברו היו יושבין עם המטה שבעה פעמים להספיד ולקונן שם מי שירצה ומכיון שצריך לומר שם שבו יקרים שבו עמדו יקרים עמודו בבציר מעשרה לאו אורח ארעא ועיקר הפי׳ בענין מעמדות ומושבות שבשעה שחוזרין מבית הקברות הוא וכן פירשנוהו בחבור התשובה וכבר בארנו ענין זה בבתרא פרק פירות (ב״ב ק׳:) ברכת אבלים פי׳ בגמ׳ ברכת רחבה והוא שהיו עושין סעודה לאבלים ברחובה של עיר ואומרי׳ שם ברכת המזון בנוסח מחודש מעניני אבלות ואמרו עליה שאינה אלא בעשרה ואין אבלים מן המנין שהרי כלם באים לנחם ואין אבלים בכלל מנחמין וי״מ שלא ברכת המזון היתה אלא ברכה בפני עצמה וקודם ההבראה היו מברכין אותה תנחומי אבלים וכו׳ כשהיו חוזרין מן הקבורה היו מקיפין את האבלים בשורה של עשרה ומנחמין ואין דבר זה בפחות מעשרה ברכת חתנים וכו׳ והוא שבע ברכות ליום ראשון ובכל יום שיש בו פנים חדשות או ברכת אשר ברא מיום ראשון ואילך אם אין שם פנים חדשות ואמרו עליה שהיא צריכה עשרה אלא שחתנים מן המנין שהרי הכל לשמחה נתקן והרי הוא בכלל השמחה ומ״מ שהשמחה במעונו אינו בכלל ברכת המזון וכל שיש ברכת זמון אומרה כמו שיתבאר במקומו ולדעת השאלתות שמצריכין עשרה אף בברכת אירוסין נפרש כאן ברכת אירוסין בכלל ברכת חתנים אלא שיש חולקין שלא להצריך עשרה בברכת אירוסין כמו שביארנו בראשון של כתובות ואין מזמנין על המזון בשם ר״ל נברך לאלהינו אלא בעשרה והקרקעות תשעה וכהן פירושו אם הקדיש קרקע ובא לפדותו מיד גזבר ובשדה מקנה שהוא נפדה בשוויו וצריך שומא צריכין להיות בשומא שלו עשרה ושיהיה אחד מהם כהן ובגמ׳ מביא כן מכח המקראות ומ״מ פדיון שדה אחוזה הואיל ואינו נפדה בשוויו אלא לפי חשבון זרע חומר שעורים אין צריך שמאין כלל ואדם כיוצא בהן פירוש במי שאמר דמי עלי ששמין אותו כעבד הנמכר בשוק אבל אם אמר ערכי עלי אין צריך שומא אלא לחשבון ערכין הקצובים בתורה לפי שניו והוא הדין אם הקדיש עבד ורוצה לפדותו כמו שיתבאר במסכת סנהדרין:
זהו ביאור המשנה וכולה הלכה פסוקה היא ולא נתחדש עליה בגמרא דבר:
המשנה הרביעית והיא חוזרת לענין החלק השני הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים וכו׳ כוונת המשנה לבאר חשבון הפסוקי׳ שאנו צריכין לקרות בתורה ובנביאים ועל איזה סדר הם נקראים ומתורגמין ואמר שהקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים כנגד תורה נביאים וכתובים ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד פירושו שהיה מנהגם לתרגם את הפסוקים כדי להבין לעם ואמר שלא יקרא הקורא שנים ושלשה פסוקים כאחד ויתרגם אותם המתרגם כאחד שמא יטעה המתורגמן שהוא מתרגם על פה ויכשלו השומעים אלא קורא פסוק אחד ומתרגמו המתרגם:
ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144