×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מגילה כ״ב.גמרא
;?!
אָ
אאֵין מַתְחִילִין בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים לִיקְרֵי תְּרֵי מֵהָא וּתְלָתָא מֵהָךְ פָּשׁוּ לְהוּ תְּרֵי. אָמַר לוֹ זוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי כַּיּוֹצֵא בָּהּ שָׁמַעְתִּי דִּתְנַן בבַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן בְּרֵאשִׁית וִיהִי רָקִיעַ וְתָנֵי עֲלַהּ בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם יְהִי רָקִיעַ בְּאֶחָד. וְהָוֵינַן בַּהּ בִּשְׁלָמָא יְהִי רָקִיעַ בְּאֶחָד דִּתְלָתָא פְּסוּקֵי הָווּ אֶלָּא בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם חַמְשָׁה פְּסוּקֵי הָווּ וְתַנְיָא גהַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. וְאִיתְּמַר עֲלַהּ רַב אָמַר דּוֹלֵג וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק. רַב אָמַר דּוֹלֵג מַאי טַעְמָא לָא אָמַר פּוֹסֵק קָסָבַר כֹּל פְּסוּקָא דְּלָא פַּסְקֵיהּ מֹשֶׁה אֲנַן לָא פָּסְקִינַן לֵיהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּסְקִינַן לֵיהּ וְהָא אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא קָרָא צַעַר גָּדוֹל הָיָה לִי אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל וְלֹא הִתִּיר לִי לִפְסוֹק אֶלָּא לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הוֹאִיל וּלְהִתְלַמֵּד עֲשׂוּיִין. הָתָם טַעְמָא מַאי מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הָכָא נָמֵי לָא אֶפְשָׁר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פּוֹסֵק מַאי טַעְמָא לָא אָמַר דּוֹלֵג גְּזֵירָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִין וּמִשּׁוּם הַיּוֹצְאִין. מֵיתִיבִי פָּרָשָׁה שֶׁל שִׁשָּׁה פְּסוּקִים קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם וְשֶׁל חֲמִשָּׁה פְּסוּקִים בְּיָחִיד קָרָא רִאשׁוֹן שְׁלֹשָׁה הַשֵּׁנִי קוֹרֵא שְׁנַיִם מִפָּרָשָׁה זוֹ וְאֶחָד מִפָּרָשָׁה אַחֶרֶת וְיֵשׁ אוֹמְרִים שְׁלֹשָׁה לְפִי שֶׁאֵין מַתְחִילִין בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. וְאִם אִיתָא לְמַאן דְּאָמַר דּוֹלֵג נִדְלוֹג וּלְמַאן דְּאָמַר פּוֹסֵק נִפְסוֹק. שָׁאנֵי הָתָם דְּאֶפְשָׁר בְּהָכִי. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר ריב״לרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְּיֵשׁ אוֹמְרִים וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר ריב״לרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַתְחִילִין בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מג׳מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים כָּךְ אֵין מְשַׁיְּירִין בַּפָּרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. פְּשִׁיטָא הַשְׁתָּא וּמָה אַתְחַלְתָּא דְּקָא מַקֵּיל תַּנָּא קַמָּא מַחְמְירִי יֵשׁ אוֹמְרִים שִׁיּוּר דְּמַחְמִיר ת״קתַּנָּא קַמָּא לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן דְּמַחְמְירִי יֵשׁ אוֹמְרִים. מַהוּ דְּתֵימָא נִכְנָסִין שְׁכִיחִי יוֹצְאִין לָא שְׁכִיחִי דְּמַנְּחִי סֵפֶר תּוֹרָה וְנָפְקִי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. ות״קוְתַנָּא קַמָּא מ״שמַאי שְׁנָא שַׁיּוֹרֵי דְּלָא מִשּׁוּם יוֹצְאִין אַתְחוֹלֵי נָמֵי גְּזֵירָה מִשּׁוּם הַנִּכְנָסִין אָמְרִי מַאן דְּעָיֵיל שַׁיּוֹלֵי שייל. שְׁלַח לֵיהּ רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב יוֹסֵף הִלְכְתָא מַאי שְׁלַח לֵיהּ הִלְכְתָא דדּוֹלֵג וְאֶמְצָעִי דּוֹלְגָן.: זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּסָף וְכוּ׳.: אִיבַּעְיָא לְהוּ תַּעֲנִית צִבּוּר בְּכַמָּה רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּמוֹעֵד דְּאִיכָּא קׇרְבַּן מוּסַף אַרְבָּעָה אֲבָל הָכָא דְּלֵיכָּא קׇרְבַּן מוּסַף לָא אוֹ דִלְמָא הָכָא נָמֵי אִיכָּא מוּסַף תְּפִלָּה. ת״שתָּא שְׁמַע בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד קוֹרִין אַרְבָּעָה הָא בְּתַעֲנִית צִבּוּר ג׳שְׁלֹשָׁה אֵימָא רֵישָׁא בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבַשַּׁבָּת בַּמִּנְחָה קוֹרִין ג׳שְׁלֹשָׁה הָא תַּעֲנִית צִבּוּר אַרְבָּעָה אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִישְׁמַע מִינַּהּ. ת״שתָּא שְׁמַע דְּרַב אִיקְּלַע לְבָבֶל בְּתַעֲנִית צִבּוּר קָם קְרָא בְּסִיפְרָא פְּתַח בָּרֵיךְ חֲתַים וְלָא בָּרֵיךְ נְפוּל כּוּלֵּי עָלְמָא אַאַנְפַּיְיהוּ וְרַב לָא נְפַל עַל אַפֵּיהּ. מִכְּדֵי רַב בְּיִשְׂרָאֵל קְרָא מַאי טַעְמָא חֲתַם וְלָא בָּרֵיךְ לָאו מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִיקְרֵי אַחֲרִינָא בָּתְרֵיהּ. לָא רַב בְּכָהֲנֵי קְרָא דְּהָא רַב הוּנָא קָרֵי בְּכָהֲנֵי. בִּשְׁלָמָא רַב הוּנָא קָרֵי בְּכָהֲנֵי דְּהָא אֲפִילּוּ רַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי דְּכָהֲנֵי חֲשִׁיבִי דְּאַרְעָא יִשְׂרָאֵל מִיכָּף כייפו לֵיהּ לְרַב הוּנָא אֶלָּא רַב הָא אִיכָּא שְׁמוּאֵל דְּכָהֲנָא הֲוָה וְדָבַר עֲלֵיהּ. שְׁמוּאֵל נָמֵי מִיכָּף הֲוָה כַּיִיף לֵיהּ לְרַב וְרַב הוּא דַּעֲבַד לֵיהּ כָּבוֹד וְכִי עָבֵיד לֵיהּ בְּפָנָיו שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא עָבֵיד לֵיהּ. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּרַב בְּכָהֲנֵי קְרָא דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּיִשְׂרָאֵל קְרָא לְפָנֶיהָ מַאי טַעְמָא בָּרֵיךְ לְאַחַר תַּקָּנָה. אִי הָכִי לְאַחֲרֶיהָ נָמֵי לְבָרֵיךְ שָׁאנֵי הֵיכָא דְּיָתֵיב רַב דְּמֵיעָל עָיְילִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
לעולם אין מתחילין בפרשה על דעת שיקרא ממנה פחות משלשה פסוקים שמא יכנסו הנכנסין בסיומו של זה או בסוף קריאתו ויחשבו שמתחלת הפרשה הוא שקרא ולא קרא אלא שני פסוקים ויבא לחשוב שאין קריא׳ אלא בשני פסוקים וכן אין משיירין בפרשה פחות מג׳ פסוקים שמא היוצאין בסיומו של זה שהרי אין נוהגין לצאת אלא בין גברא לגברא ויראו שלא נשתייר בפרשה זו אלא שני פסוקים יאמרו שהבא אחר זה יקרא אותם הב׳ פסוקים לבד ויבא לחשוב שדי לקריאה בשני פסוקים ומ״מ בשעת הדחק אין מקפידין בכך אלא שמיפין בענין כמה שאפשר ליפות כמו שבארנו באחרון של תענית (כ״ו.) בענין פרשת בראשית ויהי רקיע שבקריאת אנשי משמר שהזכרנו כאן על הדרך שבארנו שם הלכך פרשת ראש חדש שהיא שלש פרשיות צו את קרבני וביום השבת ובראשי חדשיכם והם ט״ו פסוקים ח׳ בראשונה וב׳ בשנייה וה׳ בשלישית ויש שם ארבעה קוראים ונמצא שאם יקראו שני׳ שלשה שלשה בפרשת צו ישתיירו שנים ואין משיירין וכו׳ ואם יקראו שנים את כלה ואחד מן השנים האחרים וביום השבת שהם שני פסוקים ואחד מפרשת ר״ח הרי אין מתחילין וכו׳ ואין לומר שיקרא למעלה מפרשת צו שאינו מענין הקרבנות וכן לא למטה מפרשת ראש חודש שקרבנות המועדות הם ואין להם מקום בקריאת ראש חדש שאף קרבן של שבת לא היה בדין לקראה אלא שהיא באמצע הפרש׳ ואין לדלגה א״כ היאך קורין אותה ונחלקו בה רב ושמואל שלדעת רב דולג ר״ל שקורא ראשון שלשה בפרשת צו ושני חוזר וקורא אחד מן השלשה ושנים שאחריהם וזה נקרא דלוג ושלישי השלשה הנשארים ופרשת שבת ורביעי בשל ראש חדש או רביעי בשל שבת וראש חדש ואע״פ שמ״מ יש כאן חשש נכנסין והוא מאותן שנכנסו בתחלת קריאת השני שיחשבו על הראשון שלא קרא אלא שנים שאף זו גזירת נכנסין היא שכמו שאין מתחילין בפרשה על דעת שלא לקרוא שלשה פסוקים כך אין הקורא מתחיל לקרות בפרשה שלא נשתיירו ממנו שלשה פסוקים וכמו שאמרו על זה בגמרא ושמואל מאי טעמא לא אמר דולג גזירה משום הנכנסין אלמא שאף זו גזירת הנכנסין היא אעפ״כ שעת הדחק שאני ומ״מ במקום הריוח אין מתחילין ולא משיירין בפחות משלשה אלא שבשעת הדחק נוח לנו להקל בגזרת הנכנסין והיוצאין אם ביוצאין משום דיוצאין לא שכיחי ואם בנכנסין משום דשיולי משיילי ולא נקל בפסוק המקראות ולשמואל נוח לנו להקל בפסוק המקראות הואיל והותר מקצתו לתינוקו׳ של בית רבן ולא להקל בגזירת נכנסין שרוב פעמים נשענין על בינתם ואין שואלין ובגזירת יוצאין שהוא מצוי לכמה סבות: ופסקו בגמרא כרב והעלו בה שאמצעי דולג וי״מ אותה בקריאת אנשי מעמד שיש בה אמצעי גמור שאינן אלא שלשה ואע״ג דהלכתא למשיחא היא מ״מ למדנו ממנה שאף בראש חדש דולג ולדעתנו השני דולג ונקרא אמצעי שכל אחד מהשנים האמצעיים נקרא אמצעי או שמא אמצעי של פרשת צו שהוא אמצעי גמור שהרי שלשה קורין אותה על הדרך שכתבנו וי״מ אמצעי בשלישי והוא שהשנים קורין שלשה שלשה והג׳ דולג פסוק ששי והשנים הנשארים ואין כאן משום נכנסין שיאמרו שאחד מן הראשונים לא קרא אלא שנים שאין הכל משגיחין כמה עלו וכך היא שנויה במסכת סופרים פרק י״ז ומ״מ לא הועלנו שמ״מ עדיין יש לגזור משום היוצאין שכשסיים השני לא שייר אלא שני׳ אלא שעל כל פנים צריכין אנו לפרש שלדעת רב במקום הדחק אין חוששין לנכנסין ויוצאין ובמקום הריוח חוששין כדרך שאמרו בפתיחה וחתימה של תורה לכל אחד מן העולים ורב חתם ולא בריך משום דבאתרי׳ ליכא יוצאין הא איכא חיישינן ומ״מ אע״פ שיש כאן דחק לא ראו לחלק פרשת ראש חדש ולתקן בה את הדילוג מפני שהכל נותנין לב באותו היום עליה יותר משאר הפרשיות ומ״מ ראיתי לקצת חכמי הדורות שפרשו שלא נחלקו רב ושמואל אלא בפרשת בראשית שאין שם אלא חמשה פסוקים לשנים דלרב דולג ואינו חושש לנכנסי׳ ויוצאים ושמואל חושש ולפיכך פוסק הא לענין ראש חדש הואיל ורב אינו חושש לנכנסין ויוצאין ויש שם הרבה פסוקים קורא כדרכו אם שנים ראשונים שלשה שלשה והשלישי שני׳ הנשארי׳ ושנים של שבת ורביעי בר״ח אם שנים ראשונים ארבעה ארבעה ושלישי של שבת וקצת ראש חדש ורביעי הנשאר מפרשת ראש חדש ומה שאמרו הלכה אמצעי דולג לענין מעמדות איתמר:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144