גמרא
פירוש
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ טְרֵפָה הַיְינוּ מְסוּכֶּנֶת לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חֵלֶב נְבֵלָה יֵעָשֶׂה לְכׇל מְלָאכָה וְחֵלֶב טְרֵפָה לֹא תֹאכְלוּהוּ וַאֲנָא אָמֵינָא וּמָה מֵחַיִּים אָתֵי אִיסּוּר טְרֵפָה חָיֵיל אַאִיסּוּר חֵלֶב לְאַחַר מִיתָה מִיבַּעְיָא. אֶלָּא מִדִּכְתַב רַחֲמָנָא {ויקרא ז׳:כ״ד} נְבֵלָה מִכְּלָל דִּטְרֵפָה לָאו הַיְינוּ מְסוּכֶּנֶת. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי וְדִלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ הַיְינוּ טְרֵפָה הַיְינוּ מְסוּכֶּנֶת וּדְקָאָמְרַתְּ נְבֵלָה דִּכְתַב רַחֲמָנָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות איסורי ביאה כ״א:כ״א
סמ״ג מצוות לא תעשה קכ״ז
טור אבן העזר כ״ג:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ג:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קכ״ז
טור אבן העזר כ״ג:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ג:ג׳
ב רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ד׳:י״ב
סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ב
טור יורה דעה י״ז:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה י״ז:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קל״ב
טור יורה דעה י״ז:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה י״ז:ג׳
מסוכנת אע״פ שלא נאסרה שאין לנו לדונה לא בנבלה ולא בטרפה מ״מ ראוי לחסידים להרחיק ממנה ואף מקצת גאונים אמרו שלא התירו בה מה שהתירו אלא בבהמה של ישראל וכדי לחוס על ממונו אבל ליקחה לכתחלה אסור וגדולי המפרשים נוטים לאסרה אף בדיעבד ומחשש נפולה אלא שהיא חומרא יתירה ובקצת מקומות נוהגין לקנוס ולנדות הלוקחה למכרה וכבר שבח הנביא את עצמו באמרו הנה נפשי לא מטומאה שלא הרהרתי ביום עד שאבא לידי טומאה בלילה ואע״פ שהכתוב רמזה כדכתיב ונשמרת מכל דבר רע ההיא בשהוא עצמו מכין מחשבותיו לכך או שירגיל עצמו בדברים המביאים לידי כך אבל הוא היה משבח את עצמו שלא היה מניח מחשבותיו לפנות לשום דבר המוני עד שתטריד מחשבתו פעולת שכלו בשום פנים ונבלה וטרפה לא אכלתי שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם ר״ל שממהרין לשחטה מתוך סכנתה ולא בא בפי בשר פגול שלא אכלתי בהמה שהורה בה חכם ר״ל דבר שצריך להוראה מחמת ספק איסור ואף המסוכנת בכלל זו שצריך לידע על פי הסימנין אם מתה קודם שחיטה אם לאו שאף אם מתה בשחיטה הדבר בזוי ומכוער וכן שלא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה אע״פ שהיא מותרת שהרי אין המתנות טובלות כתרומה ומעשר כמו שיתבאר במסכתא זו ואיזו היא מסוכנת שאנו אומרין עליה כל זה כל שמעמידין אותה על רגליה בידים ואינה יכולה לעמוד וגדולי המפרשים כתבו אף אם היתה עומדת אינו כלום ומעשה עץ בעלמא הוא אלא שמעמידין אותה בגערה או במקל ואינה יכולה להתעכב בעמידתה הא כל שעמדה מעצמה בלא סיוע וכל שכן אם הלכה בלא הולכת אדם אינה בכלל זה וכל שאינה יכולה לעמוד בלא עזר אין לו לשחטה אפי׳ היה בה כח לאכול קורות ר״ל הקור הגדל בדקלים שמאכילין אותם לבהמה והם נקראין קורה בפרק כיצד מברכין והם קשים הרבה וכן בשאר דברים הקשים שכח האכילה הרבה פעמים לא מצד הבריאות הוא בא ומ״מ מי שאינו יכול לעטר עצמו במדות הללו ורוצה לשחטה רשאי שלא נאסרה אלא הנבלה או הטרפה שידוע בה שאי אפשר לה לחיות ומ״מ צריכים אנו בה לפרכוס המורה עליה שלא מתה קודם גמר שחיטה וכיצד הוא דין זה אם היתה בהמה דקה ופשטה ידה ולא החזירה לצד עצמה אין זה פרכוס אף המתה קודם שחיטה עושה כן שאין זה אלא הוצאת נפש:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush