גמרא
פירוש
כֵּיוָן דְּעַל אֲכִילָה לָא לָקֵי אַבִּישּׁוּל נָמֵי לָא לָקֵי. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אַבִּישּׁוּל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָקֵי כִּי פְּלִיגִי אַאֲכִילָה מַאן דְּאָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה דְּהָא אֵין אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר וּמַאן דְּאָמַר לוֹקֶה לְהָכִי אַפְּקַהּ רַחֲמָנָא לַאֲכִילָה בִּלְשׁוֹן בִּישּׁוּל כֵּיוָן דְּאַבִּישּׁוּל לָקֵי אַאֲכִילָה נָמֵי לָקֵי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מָר אֲמַר חֲדָא וּמָר אֲמַר חֲדָא וְלָא פְּלִיגִי. מֵיתִיבִי הַמְבַשֵּׁל אבְּמֵי חָלָב פָּטוּר בדָּם שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְּחָלָב פָּטוּר גהַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם שֶׁבִּשְּׁלָן בְּחָלָב פָּטוּר. הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא שֶׁבִּשְּׁלָן בְּחָלָב חַיָּיב. הַאי תַּנָּא סָבַר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר. הַמְבַשֵּׁל בְּמֵי חָלָב פָּטוּר מְסַיַּיע לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ דִּתְנַן דמֵי חָלָב הֲרֵי הֵן כְּחָלָב הוְהַמּוֹחַל הֲרֵי הוּא כְּשֶׁמֶן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְהַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים אֲבָל לְעִנְיַן בִּישּׁוּל בָּשָׂר בְּחָלָב מֵי חָלָב אֵינוֹ כְּחָלָב. תָּנוּ רַבָּנַן בַּחֲלֵב אִמּוֹ אֵין לִי אֶלָּא בַּחֲלֵב אִמּוֹ בַּחֲלֵב פָּרָה וְרָחֵל מִנַּיִן. אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר וּמָה אִמּוֹ שֶׁלֹּא נֶאֶסְרָה עִמּוֹ בְּהַרְבָּעָה נֶאֶסְרָה עִמּוֹ בְּבִשּׁוּלוֹ פָּרָה וְרָחֵל שֶׁנֶּאֶסְרוּ עִמּוֹ בְּהַרְבָּעָה אֵינוֹ דִּין שֶׁנֶּאֶסְרוּ עִמּוֹ בְּבִשּׁוּלוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֲלֵב אִמּוֹ. וְהָא לְמָה לִי קְרָא הָא אָתְיָא לֵיהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מֵעִיקָּרָא דְּדִינָא פִּירְכָא מֵהֵיכָא קָא מַיְיתֵית לַהּ מֵאִמּוֹ מָה לְאִמּוֹ שֶׁכֵּן נֶאֶסְרָה עִמּוֹ בִּשְׁחִיטָה תֹּאמַר בְּפָרָה שֶׁלֹּא נֶאֶסְרָה עִמּוֹ בִּשְׁחִיטָה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּחֲלֵב אִמּוֹ. תַּנְיָא אִידַּךְ בַּחֲלֵב אִמּוֹ אֵין לִי אֶלָּא בַּחֲלֵב אִמּוֹ בַּחֲלֵב אֲחוֹתוֹ גְּדוֹלָה מִנַּיִן. אָמַרְתָּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ט׳:ו׳-ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״א
טור יורה דעה פ״ז:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה פ״ז:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״א
טור יורה דעה פ״ז:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה פ״ז:ו׳
ב רמב״ם הלכות מאכלות אסורות ט׳:ו׳-ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״א
טור יורה דעה פ״ז:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה פ״ז:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קמ״א
טור יורה דעה פ״ז:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה פ״ז:ו׳
המבשל בשר בפסולת הנשאר מן החלב אחר שנתחבץ והוא שנקרא בלשון תלמוד קום של חלב או מי חלב פטור בין על הבשול בין על האכילה ומ״מ כתבו חכמי הצרפתים שמדברי סופרים אסור לאכלו ואע״פ שלא נתבאר דבר זה בכאן כבר התבאר בפסחים שאסור לטבל בשר בכתח הבבלי ואין שם אלא קום החלב והוא שאמרו שם משום נסיובי דאית ביה: עצמות וגידין וקרנים וטלפים אינן בדין בשר ואם בשלן בחלב פטור בין על האכילה בין על הבשול: הפגול והנותר והטמא שבשלו בחלב לוקה על הבשול אבל אינו לוקה על האכילה משום בשר בחלב: אע״פ שביארנו במי החלב שאינן כחלב מ״מ לא פקע שם משקה ממנו לענין הכשר זרעים וכשם שהחלב והשמן קרויים משקה לענין הכשר זרעים שהרי כתוב בחלב ותפתח את נאד החלב ותשקהו שמן כתוב משקה שמנים כך הקום היוצא מן החלב והמיחל היוצא מן הזיתים יש להם דין משקה לענין זה ומכשירים את הזרעים: אע״פ שאמרה תורה באיסור בשול בחלב אמו לא סוף דבר אמו אלא בין בחלב אמו בין של אחותו בין בשאינו מינו כפרה והיא הנקראת כאן אחותו הגדולה וכיוצא בה בין במינו כגון רחל והיא הנקראת כאן אחותו הקטנה ואין צריך לומר בעז בין שבשל בשר גדייה או פרה בחלב של עצמה הכל אסור מן התורה: המעשן או המבשל בחמי טבריה וכיוצא בהן כתבו גדולי המחברים שאין לוקין עליו: ענין מעשר בהמה הוא שהיו מכניסין את הגדיים או את הטלאים או את העגלים לדיר והוא רחבה המוקפת ועושין פתח קטן לדיר שלא יצאו שנים כאחד ומעמידין האמהות מבחוץ שיהיו גועות ויצאו הוולדות לקראתם אחד אחד כמו שיתבאר במקום אחר וכשיוצאין מונה עד שיגיע לעשירי וסוקרו בסיקרא כמו שיתבאר במקומו ואין עגלים נכנסים לדיר עם הטלאים מפני שאין מעשרין מן הבקר על הצאן ומן הצאן על הבקר אבל הטלאים עם הגדיים נכנסים לדיר כאחד ומתעשרין זה על זה שכלם ר״ל בין רחל בין עז נקראין שה: כבר ידעת שאין מעשרין מן הנולדים בשנה זו על הנולדים בשנה האחרת ושאחד באלול הוא ראש השנה לענין זה כמו שביארנו במסכת ראש השנה מעתה אם ילדו הוולדות בתוך שנתן שהרי הגדייה יולדת בתוך שנתה כמו שהתבאר בבכורות הרי היא נכנסת עם בנה לדיר להתעשר למדת שיש שהבהמה מתעשרת עם אמה ויש שאין מתעשרת עמה וכן יש שמותרת עמה בהרבעה ויש נאסרת כמו שיתבאר בסמוך בפרד בן חמור וסוסיא וכל שהיא טהורה אסורה עם אמה בשחיטת יום אחד ופרי עם פרי מותר בשחיטה כגון שני בני פרה וכן פרי עם פרי אסור בבשול כגון בשר בחלב אחותו וכל שכן פרי עם האם כגון בחלב אמו סוס שהוא בן סוס וסוסיא ויש לאמו בת מן החמור גם כן שמותר באחותו כמו שהתבאר ואסור באמו ויש חולקים בקצת דברים בענין זה כמו שהתבאר בפרק אותו ואת בנו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush