גמרא
פירוש
הֲוָה יָתֵיבְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן וּבְעַי לְאוֹתֹבֵיהּ אוֹנָאָה וְאוֹדֵיק חֲזִיתַן אַיְילוֹנִית וַהֲרֵי אוֹנָאָה דִּמְחִילָה בְּטָעוּת הִיא וְלָא הָוְיָא מְחִילָה וְאוֹדֵיק חֲזִיתַן אַיְילוֹנִית הֲרֵי אַיְילוֹנִית דִּמְחִילָה בְּטָעוּת הִיא וְהָוְיָא מְחִילָה. דִּתְנַן אהַמְמָאֶנֶת בוְהַשְּׁנִיָּיה גוְהָאַיְילוֹנִית אֵין לָהֶן לֹא כְּתוּבָּה וְלֹא פֵּירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְּלָאוֹת. וְלָא הִיא לָא אוֹנָאָה הָוְיָא תְּיוּבְתֵּיהּ וְלָא אַיְילוֹנִית מְסַיַּיע לֵיהּ. לָא אוֹנָאָה תְּיוּבְתֵּיהּ דְּלָא יָדַע דְּאִיתֵיהּ אוֹנָאָה דְּמָחֵיל גַּבֵּיהּ וְלָא אַיְילוֹנִית מְסַיַּיע לֵיהּ דְּנִיחָא לַהּ דְּתִיפּוֹק עֲלַהּ שְׁמָא דְאִישׁוּת. הָהִיא דאִיתְּתָא דַּאֲמַרָה לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא זִיל זְבֵין לִי אַרְעָא מִקָּרִיבַיי אֲזַל זְבַן לַהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ד רמב״ם הלכות מכירה י״א:י״ב
רמב״ם הלכות מלוה ולווה ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ג
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט קפ״ב:י״ב
טור חושן משפט ר״ז:ח׳
טור יורה דעה קע״ד:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט קפ״ב:י״ב
שולחן ערוך חושן משפט ר״ז:ח׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ד:ג׳
רמב״ם הלכות מלוה ולווה ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ג
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט קפ״ב:י״ב
טור חושן משפט ר״ז:ח׳
טור יורה דעה קע״ד:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט קפ״ב:י״ב
שולחן ערוך חושן משפט ר״ז:ח׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ד:ג׳
ה רמב״ם הלכות מכירה י״א:י״ב
רמב״ם הלכות מלוה ולווה ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ג
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט קפ״ב:י״ב
טור חושן משפט ר״ז:ח׳
טור יורה דעה קע״ד:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט קפ״ב:י״ב
שולחן ערוך חושן משפט ר״ז:ח׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ד:ג׳
רמב״ם הלכות מלוה ולווה ו׳:ד׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ג
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט קפ״ב:י״ב
טור חושן משפט ר״ז:ח׳
טור יורה דעה קע״ד:ג׳
שולחן ערוך חושן משפט קפ״ב:י״ב
שולחן ערוך חושן משפט ר״ז:ח׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ד:ג׳
ו רמב״ם הלכות מלוה ולווה ו׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ג
טור יורה דעה קע״ד:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ד:ג׳
סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ג
טור יורה דעה קע״ד:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה קע״ד:ג׳
קטנה שהשיאתה אמה ואחיה ומיאנה אין לה עקר כתבה ואין מוציאין מיד הבעל הפירות שאכל ואם הכניסה בגדים בנדוניתה ובלו אין הבעל משלם אלא נוטלן כמות שהן: נשא אחת מן השניות לעריות או שנשא אשה ונמצאת אילונית וגירש אין להם עקר כתבה ולא מזונות בביתו לאחר מותו או אף בחייו אם הלך הוא למדינת הים ולותה ואכלה ואם הוציא בגט אין מוציאין מידו פירות שאכל ואין להם בלאות על הדרך שביארנו ודברים אלו אין זה מקומן וכשנגיע להם נרחיב בהם את הדרך בע״ה ויש מפרשים בבלאות שאף בלאותיה קיימין לא תטול ולא יראה כן כמו שיתבאר במקומו: לא נאמר אף במכר שמחילה בטעות הויא מחילה אלא במה שיודע בו שחברו נטלו אבל לא ידע בו שכן אין כאן תורת מחילה והרי אונאה שכבר מחל בטעות ואינה מחילה הואיל ולא ידע באונאתו: כבר ביארנו למעלה שכל שהתנה מוכר לכשיהיו לי מעות תחזור לי קרקעי שהפירות של מוכר מעשה באשה אחת שנתנה מעות לאחד לקנות לה שדה מקרוב שלה והלך ולקח ואמר לו המוכר אם יהו לי מעות תהא מחזרת קרקעי במעותיה ואמר לו השליח את ונוולא אחי ולשון את ונוולא אתה והיא או אתה והוא כמו שאמרו במסכת נדה פרק המפלת אמר ר׳ זעירא זכה רב ביבי בשמעתיה דאנא ונוולא הוו יתבינן קמי דר׳ יוחנן וכו׳ ויש מפרשים שכך היה שם האשה וענין הדברים כלומר קרובים אתם והרי היא מתרצה בכל מה שתרצה ואמרו חכמים שאף זה אינו מכר סומך הוא על דבורו של שליח ואינו גומר ומקנה והרי הקרקע חוזרת והפירות שאכל מכל מקום אבק רבית הם ואין יוצאין בדיינין וכן לענין הדין אינו מחזיר מתורת גזל שאין הדין ברור כל כך אחר שלא השיבו תשובה ברורה: מי שהלוה לחברו וקבל קרקע שלו משכון ואכל פירותיה בלא נכיתה יש בענין זה הרבה צדדים חלוקים אצל המפרשים ומה שהביאם לכך הוא שראו כאן לרבינא שעשאן רבית קצוצה והוציאן בדיינין והוא עצמו הקשה למעלה והרי משכנתא בלא נכיתה שאין מוציאין בדיינין וכן ראינו למטה בסוגיא זו על רבינא עצמו שהיה אוכל בנכיתה ואם שלא בנכיתה רבית קצוצה דיה לנכיתה להורידה לאבק רבית והרי לך אצל רבינא שלשה דרכים שתים שלא בנכיתה ואחת בנכיתה שתים שלא בנכיתה אחת קצוצה ואחת אבק רבית ואחת בנכיתה ומותרת לכתחלה ומתוך כך פרשו גדולי הצרפתים שהמשכונה יש בה חלוק בין אתרא דמסלקי ובין אתרא דלא מסלקי וכמו שיתבאר בסמוך וענין אתרא דמסלקי פירושו שהלוה הממשכן פורע בכל עת שירצה ומסלקו ואתרא דלא מסלקי שנוהגין שאין יכול לפדותה עד זמן ידוע להם באותה העיר או שהתנה על זה ובכל מקום או ברוב מקומות בסתם משכונה שהיא מוחזקת שנה ר״ל שאין יכול לפדותה תוך שנה ואתרא דמסלקי כל זמן שירצה אף למחרתו היא הלואה גמורה ואתרא דלא מסלקי הן שנה לרוב מקומות הן כפי הידוע או כפי המותנה הואיל ויש שם זמן שאי אפשר לסלקו יש לה קצת דמיון למכירה מעתה אתרא דמסלקי ובלא נכיתא רבית קצוצה אתרא דלא מסלקי ובלא נכיתא אבק רבית וכן מסלקי ובנכיתה אתרא דלא מסלקי ובנכיתה מותרת לכתחלה מעתה כל משכונה שיש בה איזה זמן שלא לסלק מותרת לכתחלה בנכיתה וממה שאני מפקפק בשטה זו הוא מה שאמרו למטה האי משכנתא באתרא דמסלקי אין בעל חוב גובה הימנה ואם אין לזו צד היתר היאך הביאוה כן במוחלט כדבר המצוי תמיד וכן שתלוי במנהג העיר וכי מחזיקין עיר גדולה במנהג טעות: ויש מי שנוטה לדרך אחרת ואינו מחלק בענין זה בין מסלקי ללא מסלקי אלא כל שבנכיתה מותר לכתחלה וכל שלא בנכיתה אבק רבית והוא הוא שאמר למעלה שאין מוציאין ופי׳ אין מוציאין שאם פרעו הלוה וחזר קרקעו אצלו ואח״כ תובעו פירות שאכל אין מוציאין ומכל מקום אם קודם שפרעו היה מחשב עמו ושלא לפרעו אלא הנשאר אחר חשבון אכילת הפירות רשאי ומכל מקום אם אכל כשיעור הכל אין מוציאין וכמו שאמרו כל סלוקי בלא זוזי הוצאה בדיינין הוא אבל בשלא אכל כשיעור הכל מחשב וכולל בחשבון הפדיון אף באבק רבית וכענין זה הוא הוצאה האמורה בכאן ולאו אפיק דוקא אלא שכללן בפדיון ויראה לי סעד לזו מה שאמר עבד רבינא עובדא וחשיב ואפיק פירי כלומר שחשב כמה אכל וכללו בחשבון ואלו הוצאה דוקא אין לשון וחשיב נופל בו כהוגן: ויש נמשכין לשטה זו בדרך אחרת והוא אצלם שלא דן רבינא עכשו להוציא בדיינין אלא במכר ומאחר שנתגלה שאינו מכר כגון אסמכתא או צד אחר אכילת פירותיה חוזרת אבל משכונה אף בלא נכיתה אבק רבית והוא שאמר בהוראת רבינא דלא כרבה בר רב הונא ורבה בר רב הונא לגבי מכר אמרה ומכל מקום אנו שמפרשים אותה על משכונה זה שאמר דלא כרבה בר רב הונא הוא מפני שכבר העלו לדמות משכונה למכר ואף בזו נמשך רבה בר רב הונא לומר שאבק רבית היא ולא קצוצה: ויש מפרשים שכל משכונה שבשעת מתן מעות בנכיתה מותרת שהוא כלוקח פירות בזול באותה נכיתה שלא בנכיתה אבק רבית וכל שלא בשעת מתן מעות אלא שממשכן לו על חוב שקדם הואיל ואין נותן לו עכשו כלום שיקנה בו הפירות אף בנכיתה אבק רבית ושלא בנכיתה רבית קצוצה: גדולי המחברים מחלקים בין בית לשדה ומפרשים שלש חלוקות אלו שהוקשו לנו בדברי רבינא על דרך זה שנזכיר והוא שהממשכן בית או מרחץ או חנות שפירותיהם מצויים תמיד שלא בנכיתה רבית קצוצה ובנכיתה אבק רבית שדה וכרם שאין פירותיהם מצויים בשעת ההלואה ושאפשר שירויח או שיפסיד בזריעתה ועבודתה בלא נכיתה אבק רבית בנכיתה מותרת לכתחלה: הרבה גאונים נסתפקו במבוכת דברים אלו והחמירו בדבר עד שאמרו שכל שלא בנכיתה קצוצה וכל שבנכיתה אבק רבית ואף הביאם לזה מה שראו למטה רב כהנא ורב פפי ורב אשי לא אכלי בנכיתא ולא מצאו להם התר אלא במשכונה הנזכרת בתלמוד בלשון משכנתא דסורא וענינה שהיו כותבין במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף שזו היא מכירה גמורה שהוא מוציא מעות על פירות של עשר שנים כגון שהוציא מנה לעשר שנים י׳ דינרין לכל שנה ושנה ואפילו היה שכרה שוה אלף דינרין בכל שנה מותר: יש שואלין מה בין זו למשכונה בנכיתה והרי הנכיתה הוא שהוא מלוה לו ומנכה לו מעה או פשוט בכל שנה והרי מכל מקום לארך הזמן יוצאה בלא כלום ומה לי אם יוצאה לעשר שנים אם יוצאה לאלף והרי אף בעשר אתה אומר שאפילו היה שוה אלף אלפים בכל שנה מותר ויש משיבין בזו שמשכנתא דסורא היא בדרך מקח ולא נאמר אפילו שוה אלף אלא דרך גוזמא ומכל מקום ענינה שהיו לוקחים בזול גדול ובדרך ריוח מצוי וריוח יתר אבל מכל מקום בדרך שהיה שם מכר לזמן חל עליו אבל זה שמלוה בנכיתה פשוט אין כאן זמן אלא דרך שחוק ואין אדם עשוי למכור לזמן שיכלה הוא וכל זרעו ויחוסו קודם שיגיע ויש מפרשים שמשכנתא דסורא אין בעל הקרקע יכול לסלקו עד שישלמו שני המשכונה אבל משכונה שבנכיתה יכול לפדותה אם בכל יום ובאתרא דמסלקי אם לאחר זמן הידוע באתרא דלא מסלקי ואף גדולי המפרשים כך נראה דעתם בפרק השוכר את האמנין בסוגית יבש האילן או נקצץ במה שאמרו שם זימנין דמשלמי שני משכנתא מקמי יובל ויראה מדבריהם שאם התנה עמו שכל זמן שיפרענו יחשב לו עשר לכל שנה אין זה משכנתא דסורא ולא יראה כן: ומגדולי הנשיאים שבנרבונה נ״ע פרשו בזו דרך אחרת שנכיתה האמורה בגמרא הוא שמנכה דבר ידוע לעולם שכל זמן שיפדה ממנו הן בקרוב הן ברחוק אפילו לאלף שנים אינו מנכה אלא ה׳ דינרין או כפי מה שיתנו אבל נכיתת פשוט בכל שנה כמנהג שלנו הרי היא כמשכנתא דסורא הואיל ומכל מקום מיכליא קרנא ונמצאת נכיתה שלנו כדין משכנתא דסורא ואף לקצת גאונים שבספרד מצאתי נוטים לדעת זה והוא שראיתי להם שכתבו שלא הותרה בתלמוד משכונה בנכיתה אלא בשניכה לו הרביע (או) [הא] פחות מיכן אסור: אלו שלא מצאו להם היתר במשכונה אלא במשכנתא דסורא אוסרים הם אף במשכונה אחרת הנקראת בתלמוד קיצותא וענינה שמתנים להיות אוכל חמש שנים בנכיתא ומכאן ואילך יחשב מה שאוכל ויקבל בחשבון: כל צד שהתרנו במשכונה כל אחד ואחד לפי שטתו אין בו פקפוק לתלמיד חכם אלא אף הוא מותר בה לכתחלה כשאר בני אדם: גדולי הצרפתים מקילים במשכונה יותר מכלם ופרשו שבאתרא דמסלקי הואיל ולא קץ ליה ר״ל שיאמר לו הלוני ואכול פירות שדה זו אף בלא נכיתא אבק רבית ובנכיתה מותר לכתחלה ובאתרא דלא מסלקי אף בלא נכיתה מותר לכתחלה ומסלקי וקץ ליה מכל מקום רביה קצוצה היא: כל שאמרנו עליו שהוא אבק רבית ואינו יוצא בדיינין כתבו גדולי המפרשים שאם תפש הלה מכל מקום אין מוציאין מידו ומכל מקום דוקא במשכונה או במכר אבל מוקדמת ומאוחרת מה שנתן נתן ואפילו תפש אח״כ מוציאין מידו: כל שכתבנו במשכונה שהיא אבק רבית כגון אתרא דמסלקי ובנכיתא לגדולי המפרשים או באיזה מן הדרכים האחרים שביארנו בה כל אחד לשטתו אם אכל כשיעור מעותיו או יותר אין מוציאין שכל שאתה מסלקו בלא כלום הוצאה בדיינין היא ומכל מקום אם לא אכל כשיעור חובו מחשב עמו ופורע השאר שאין זה הוצאה בדיינין כמו שבארנו למעלה: ואין מחשבין עמו משטר לשטר ר״ל אם היתה שדה זו ממושכנת לו במאה דינרין וחזר לוה זה ומשכן לו אחרת במאה דינרין בשטר אחר ואכל מזו שוה חמשים ומזו שוה מאה וארבעים אין אומרים הרי אכלת שוה מאה ותשעים והסתלק משניהם אלא זה שאכל ממנו חמשים מחזיר לו חמשים וזה שאכל יותר משיעור חובו אינו מסתלק בלא כלום אלא כפי מה שיראו הדיינין ואפילו היתה קרקע הממושכנת של יתומים דנין בה כן כלשון אחרון האמור בגמרא ומכל מקום גדולי המחברים פסקו שאם היה הקרקע של יתומים באכל שיעור מעותיו מסלקין אותו ומחשבין לו משטר לשטר ואם אכל מזו שוה חמשים ומזו שוה מאה וחמשים מסתלק משתיהם ומכל מקום אם אכל יותר משיעורו אין מוציאין ממנו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush