כל המחוייב שבועה מן התורה אם היה חשוד נשבע שכנגדו ונוטל וזו אחת משבועת המשנה שכלן נשבעין ונוטלין ודוקא כל שיתבענו בבריא הא שבועת השומרין שאין הטענה בבריא אינו נשבע ונוטל אא״כ טען שבפניו שלח יד היה מחוייב שבועה משבועת המשנה וכדי ליטול כגון שכיר ונחבל ונגזל ודומיהם והיה חשוד ישבע שכנגדו היסת ויפטר היה מחוייב שבועת היסת כגון כופר בכל והוא חשוד פטור ואין משביעין את שכנגדו ששבועת היסת עצמה תקנה היא ולא עשו בה תקנה אחרת שנהפך שבועתו לתובע כדי ליטול אלא פוטרין אותו בלא שבועה:
כבר ביארנו במשנה בשנים אוחזין בטלית ששבועה זו אינה מן הדין אלא מן התקנה שמא תאמר הואיל ואתה משביעו מפני שאתה חושדו שמא הלך ותקף בטליתו של חברו הרי אתה חושדו בגזלן א״כ היאך אי אתה חושדו על השבועה תדע שכל שאנו חושדין אותו בממון מן הספק אין נמנעין מלהשביעו שהרי מתוך השבועה אני מוציאו מן החשד הא כל שהוא ודאי חשוד על הממון הוא הדין שהוא חשוד על השבועה כל זמן שאין לומר בו טענת השמטה כמו שביארנו בכפירת מלוה ופקדון וזהו שאמרו בשבועות כל שכנגדו חשוד על השבועה כיצד אחד שבועת שוא וכו׳ או שהיה מלוה ברבית וכו׳:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)