גמרא
פירוש
אשְׁמוֹנָה פּוּנְדְּיוֹנוֹת שְׁנֵי פונדיונים לְדִינָר. עַד מָתַי מוּתָּר לְהַחְזִיר בבִּכְרַכִּים עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה לַשּׁוּלְחָנִי בִּכְפָרִים עַד עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת גאִם הָיָה מַכִּירָהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות מכירה י״ב:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ע
טור חושן משפט רכ״ז:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט רכ״ז:ט״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ע
טור חושן משפט רכ״ז:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט רכ״ז:ט״ז
גדולי המחברים כתבו שלא נאמר שיעור זה במטבע אלא שהוציאו דרך מנין אבל אם הוציאו דרך משקל אף בפחות מכדי אונאה חוזר שהמשקל אצל מטבע כמדה ומנין בשאר סחורות וכל המוכר במדה או במשקל או במנין אף בטעות כל שהוא חוזר ואפילו קנו מידו שהקנין בטעות חוזר: לעולם אסור לרמות בני אדם במקחו וממכרו ואפילו בפחות מכדי אונאה הן ישראל הן שאר אומות וכל שכן בעניני המטבעות שהבקיאות אינה מצויה בו לרוב בני אדם לפיכך כל שיש בידו מטבע שהדבר קרוב לטעות בו אל יקיימהו מכאן אמרו שכל סלע שנפגמה ביתר מכדי אונאתה מוכרה בשוויה להתיך ומ״מ לא ימכרנה לרוצחים ולא לאנסים והם הנקראים בסוגיא זו הרגין וחרמין אפילו על דעת להתיך מפני שאין נאמנין בכך ומרמין בה אחרים ומתוך היראה אין אדם מדקדק עמהם בכך אבל רשאי הוא לנקבה ולתלותה בצואר בנו ובתו וכן מוכרה לאחרים בשוויה להתיך וכשהוא נוקבה נוקבה באמצע ולא מן הצד שהרי יש לחוש שמא יגלח אותו הסדק או הפגם ויוציאנה או הוא או הלוקחה ממנו ומתוך כך לא ימכרנה להם כמות שהיא ולא יעשנה משקל בין משקלותיו ולא יזרקנה בין גרוטאותיו ר״ל שברי כספים שלו אלא ישחק או יחתוך או יוליך לים המלח או יקבנה באמצע כמו שביארנו וכן כל כיוצא בזה: הסלע הוא המטבע הגדול שבמטבעות הכסף והוא שוה ארבעה דינרין והמעה הוא המטבע הקטן שבמטבעות הכסף ושש מהם בדינר ולא היה עוד אצלם מטבע של כסף מעיקרו והשקל והדינר פעמים היו עושין אותם מטבע לבדו ומעיקרו ופעמים היו חולקין את הסלע לשנים וכל פלח ממנו הוא שקל והשקל עוד לשנים וכל פלח ממנו דינר חסר הסלע ועמד על מחצה יקיים שהרי בחזקת סלע אינו יכול להוציאו ואם יוציאנה בחזקת שקל וכן הדין עמד על פחות ממחצה יקוץ שמא יוציאנה בחזקת שקל וכן אם עמד על יתר ממחצה שמא יוציאנו בחזקת שלם ואם לא חסרה אלא פחות משתות יקיים אע״פ שלכתחלה לא יוציאנה אלא בשוויה כמו שאמרו יתרה על כן מוכרה בשוויה ר״ל יתרה על כן שלא פחתה בכדי אונאה ויש אומרים שאף לכתחלה יוציאנה כיפה ומפרשים מוכרה בשוויה בשווי היפה ולדברי הכל אם הוציא נמחל חסר בשתות יש אומרים שאף זה מקיים הואיל וישנו בחזקת אונאה כאביי שאמר פחתה מסלע איסר יתר על האונאה אסור הא אם פחתה באונאתה יקיים ומ״מ לענין איסור לדברי הכל לא יוציאנה אלא בשווייה ויש חולקים בזו לומר שלא יקיים כרבא שאמר פחתה סלע איסר לדינר שהוא אונאה לדעת ר׳ מאיר אסור ואע״פ שאין הלכה כר׳ מאיר מ״מ מדבריו אנו למדין לר׳ שמעון וגדולי המפרשים כתבו שכל כדי אונאתה יקיים ויוציא ולא נאמרו דברי רבא אלא בדינר הבא משקל שטעותו מצויה אבל מטבע מעיקרו כל כדי אונאתו יקיים ויוציא ואין הדברים נראין אלא שהם מביאים קצת ראיה ממה שאמרו למטה האי מאן דמוקים אזוזי מתקרי נפש רעה: דינר הבא משקל ר״ל שפחת השקל ונעשה דינר מותר לקיימו ולהוציאו בתורת דינר אבל דינר הבא מסלע ר״ל שפיחת הסלע עד שעמד על רביעו אסור להוציאו אף בתורת דינר שמא מתוך שבא ממטבע עב וגס יטעו בו בשקל וכן כל כיוצא בדברים אלו לפי המטבעות ולפי דעתם של בני אדם: כל המשקלות של מתכת מקבלות טומאה ככלים גמורים ואם נשברו טהרו ואם חזר ותיקן שבריהם למשקל קטן הרי חזרו לדינן לקבל טומאה סלע שנפסלה והתקינה להיות שוקל בה משקולת הרי זו מקבל טומאה כשאר כלי מתכות הפשוטים שמקבלין טומאה אע״פ שאין להם בית קבול הואיל ויש להם שם כלי בפני עצמו כמו שיתבאר במקומו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush