גמרא
פירוש
אִי דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי עֲלֵיהּ דִּידֵיהּ הָדַר אִי דְּלֵית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינָּה.
לְעוֹלָם דְּלֵית לֵיהּ אַרְעָא אַחֲרִיתִי דְּאָמַר לָא נִיחָא דְּלֶיהְוֵי {תהלים ל״ז:כ״א} לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם.
סוֹף סוֹף לְגַבֵּי אִידַּךְ נָמֵי לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם הוּא דְּאָמַר לְהָכִי זַבֵּינִי לָךְ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת.
מַכְרֵיז רָבָא וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא דְּסָלְקִין לְעֵילָּא וּדְנָחֲתִין לְתַתָּא הַאי בַּר יִשְׂרָאֵל דְּזָבֵין לֵיהּ חֲמָרָא לְיִשְׂרָאֵל חַבְרֵיהּ וְקָא אָתֵי גּוֹי1 וְאָנֵיס לֵיהּ מִינֵּיהּ דִּינָא הוּא דִּמְפַצֵּי לֵיהּ מִינֵּיהּ.
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא בַּת חֲמוֹרוֹ אֲבָל מַכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא בַּת חֲמוֹרוֹ לָא וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא אָנֵיס לֵיהּ לְדִידֵיהּ וּלְאוּכָּפָא אֲבָל אָנֵיס לֵיהּ לְדִידֵיהּ וּלְאוּכָּפָא לָא.
אַמֵּימָר אָמַר אכולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובד כוכבים״.
כבר ביארנו למעלה שהמוכר שדהו לחברו שלא באחריות אינו מעיד עליה וביארנו שאין בה חלוק בין יש לו שאר נכסים לאין לו שאר נכסים שאם יש לו שאר נכסים שמא חובותיו יתרים עליהם א״כ מהו ששאלו כאן היכי דמי אי דאית ליה ארעא אחריתי סוף סוף עליה דידיה הדר ואינו מרויח כלום שהרי על כל פנים מן המשוחררים הוא גובה מקצת מפרשים פירשוה אי דאית ליה ארעא אחריתי אחר שחקרו בית דין את חובותיו חקירה הראויה להם וכל שהוא כן יכול אח״כ להעיד עליה הא קודם חקירה אינו מעיד ומ״מ גדולי המפרשים כתבו שאין פוסלין בעדות זו אלא בחוב הידוע ולא מן הסתם ואף קודם חקירה שכל מעשה שטר קול יש לו וכל שלא נשמע קולו אין חוששין לו ומתוך כך היה לו לשאול אי אית ליה ארעא אחריתי ולהכשירו בכיוצא בה לעדות והוצרך להעמידה בשאין לו עוד קרקע ומטעם שלא יהא נקרא לוה רשע ומ״מ אין באין בפיסולו שנדונהו כנוגע בדבר שנחוש שמא יעיד להעמידה בפני בעל חובו שאם ירויח נכסים מכאן ואילך לא יהא בעל חובו חוזר עליו שאין חוששין לדבר הרחוק כל כך משלשה צדדין להעיד עדות שקר ולהצלת מה שלא בא לידו עדין ובכונת הצלה שלא כדין ומ״מ ענין מה ששאלו אי אית ליה ארעא אחריתי עליה דידיה הדר ומטעם שהם בני חורין יש לך עוד לחקור ונחוש שמא אפותיקי מפורש עשאו שאינו חוזר עוד על שאר הנכסים אף בבני חורין ורוצה להעמיד את זו לפני בעל חובו כדי להציל נכסים שבידו ותדע שמקצת מפרשים למדים מכאן שאף באפותיקי מפורש אין נפרעין ממשועבדים במקום שיש בני חורין ומ״מ במסכת גיטין יתבאר שבאפותיקי מפורש נפרע מן המשועבדים אף במקום בני חורין אלא שמסכימים לומר שבזו מיהא הואיל ולוקח זה לקח שלא באחריות כופין את המלוה לגבות מבני חורין שלא להפסיד את הלוקח שלקח בלא אחריות ואין זה כלום שאף בזו אינו גובה אלא מאפותיקי שלו ומ״מ לדעתי עיקר הקושיא אינה שהרי להצלת נכסים שבידו אינו צריך לכך שהרי אינו חוזר עליהן ואם להעמידה לפני בעל חובו שלא ליקרא לוה רשע אין זה כלום שהרי נכסים בידו לפרעו ולצאת מכלל רשע: כבר ביארנו שהמטלטלין אע״פ שאין בסתם מכירתם אחריות דוקא באחריות הבא מחמת חובותיו אבל נמצאת שאינה שלו על הדרכים שביארנו חוזר עליו וכן הדין אף מחמת חובותיו אם התנה עליהם אחריות בפירוש ומ״מ בכלם דוקא שהוציאוהו ממנו בבית דין ישראל ועל ידי עדות ישראל אבל אם הוציאו ממנו אחד מן האמות הקדומות שבעובדי האלילים ואין מתיראין מעונש הדתות על ידי ערכאותיהם ועל ידי עדותם אין זה חוזר על זה שמכרם לו אפילו לא היה מודה שהוא הכיר בה שמשל מוכר היתה ואפילו אנס את הבהמה ולא אנס אכף שעליה שהיה הדבר מוכיח שלא מתורת אונס הוא בא אלא מן הדין שאלו כן היה אונס אף את האכף וכן אפילו הביא עדי ישראל שמשלו היתה מתחלה שאני אומר מכרן לאחר ולקחם זה הימנו שסתמן של אלו אנסים הם וכן בכל כיוצא בהם שהמקבל אחריות אינו מקבלו מן האונס אא״כ התנה עליו בפירוש ומ״מ כל שהתנה על האונס חייב בכל אונס המצוי כגון זה שהזכרנו ומ״מ אם הביא עדי ישראל שזה גזלה הימנו מוציא מידו: מה שכתבנו בענין נוגע בעדות אפשר לימצא דברים הרבה מלבד אלו שיש לחקור עליהם למקבל העדות ומתוך כך הזהירו גדולי המחברים על דעת הדיין ועוצם בינתו להתבונן ולידע הדבר הגורם לדבר אחד עד שיהא נקרא בשבילו נוגע בעדות ויעמיק לראות אם ימצא לזה העד שום צד של הנאה בעדות זו וכל שהוא פסול לעדות מסבת נוגע בעדות פסול גם כן לדון וכן בשאר מיני הפסלויות כמו שיתבאר במקומו: כבר ביארנו במשנה שכל המטלטלין בחזקת מי שהם תחת ידו בדברים שאין עשויים להשאיל ולהשכיר ושהאומן בדברים הראויים לאומנותו אין לו חזקה ויעדנו שבגמ׳ יתרחבו הדברים בענינים אלו ותדע שדברים אלו מבולבלים ביד הפוסקים מתוך בלבול פירושים שיש להם בסוגיא זו ועיקר מה שראוי לברור בענינים אלו הוא שכל שיש לבעל הכלי עדים ונראה הכלי עכשו בשעת התביעה ביד הנתבע שאי אפשר לו לומר לא היו דברים מעולם ולא החזרתי בין אומן בין אחר בין דברים העשויים להשאיל ולהשכיר בין אין עשויים אין להם חזקה ועדים אלו פירושו באמן שראו שזה מסרו אצלו בתורת תקון ובאחר שראו שזה מסרו אצלו בתורת פקדון או שאלה אי שכירות ומכיון שכן הוא אינו יכול לומר לא היו דברים מעולם לא שלא היה כלל ולא שהיה אלא שבתורת מקח בא לידו וכן מאחר שנראה עכשו בידו אינו יכול לומר החזרתי ומעתה כשהוא אומר חזרתי ולקחתיו אינו נאמן לא היו שם עדים שמסר לו כלל ולא נראה עכשו ביד התובע אלא שזה תובעו כלי פלני יש לי בידך והרי שהיה יכול לומר לא היו דברים מעולם והוא משיבו באמת בא לידי ובתורת מקח או בתורת תקון או שאלה ופקדון ולקחתיו אח״כ בין אומן בין אחר אף בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר נאמן ושני אלו אין בהם חולק ומה שכתבו גדולי הפוסקים בין ראה בין לא ראה אע״ג דיכיל למימר לא היו דברים מעולם בדליכא סהדי או החזרתי בדאיכא סהדי כי אמר לקחתיו אינו נאמן תדע שדבריהם לצדדין נאמרו כלומר בין ראה היכא דליכא סהדי ובלא היו דברים שבאו בתורת אומנות בין לא ראה היכא דאיכא סהדי ובהחזרתי ובעדים ולא ראה האמור למטה אבל אין עדים ולא ראה אף הם מודים שאף באומן נאמן ומי שרצה לחלוק ולומר באחר ובשאין עשויים להשאיל ולהשכיר שיהא נאמן אף בראשונה לומר החזרתי ולקחתיו יקבל תשובתו ממה שאמרו בסוף סוגיא זו אי דאיכא עדים אחר אמאי יש לו חזקה: היו שם עדים שמידו של תובע בא הכלי ליד הנתבע אלא שלא שמעו אם בתורת מקח אם בתורת שאלה ושכירות או תקון והרי שאין זה יכול להשיב לא היו דברים מעולם באמן או באחר בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר סתמן לתקון או שאלה ושכירות בא לידם וכל שנראה עכשו בידם אין נאמנין לומר בתורת מקח בא לידינו או בתורת תקון ושאלה וחזרנו ולקחנום ומ״מ אם לא נראה נאמנין מתוך שהיו יכולין לומר החזרנו ואחר בדברים שאין עשויים להשאיל ולהשכיר נאמנין בכולם שהרי יכולין לומר בתורת מקח בא לידינו לא היו שם עדים כלל אבל ראה ובירר שמשלו היה באמן או אחר בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר אינו נאמן שהרי אין כאן מתוך לא מצד שלא היו דברים מעולם ולא מצד שהחזיר שהרי ראה וכן אינו יכול לומר בתורת מקח בא לידי שסתמן לתקון ולשאלה באו ומעתה אינו נאמן בלקחתיו אח״כ הא אחר בדברים שאין עשויין להשאיל ולהשכיר נאמן מטעם מגו דמצי אמר בתורת מקח בא לידי ומ״מ אם לא בירר זה שכלי זה היה שלו אין זה נקרא ראה כלל שהרי יכול לומר לא היה שלך מעולם היו שם עדים אפילו עדים גמורים ר״ל שראו באומן שבתורת אומנות בא לידו ובאחרים בתורת פקדון או שאלה ושכירות אבל בשעת התביעה לא ראה הכלי ביד האומן לפי שיטתנו נאמנין בין אמן בין אחר אף בעשויים להשאיל בין בלקוח בתחלה בין בשבא מתחלה בתורת פקדון ושאלה אלא שחזר ולקח שהרי יש כאן מתוך שהחזרתי וכן דעת הגאונים אבל גדולי הפוסקים כתבו בזו שהאמן אינו נאמן במגו של החזרתי ומה שאמרו ראה תניא אפשר בשאין עדים או על הדרך שפירשוה הם בהלכותיהם ולדעתם בעל שמועה זו והוא רבה הואיל ודבריו נשארו בתיובתא בטלו כל דבריו ולדעת הגאונים לא בטלו אלא במקצתם והוא במה שהוקשה בהם וזהו בשאין עדים וראה שכל שראה ובירר שלו היה הוה ליה אומן לגביה כאחר בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר ולדעת רבה היה האומן נאמן אבל יש עדים ולא ראה היה הלכה כדבריו שנאמן במגו של החזרתי ולפי דרכך למדת שהמפקיד אצל חברו בעדים אין צריך להחזיר בעדים: שמא תשאל לשטה זו והרי במשנתנו נצטרף אומן עם השותף ובברייתא נצטרף עם הגזלן כמו שאמרו (ב״ב מ״ז.) אמן אין לו חזקה בן אומן יש לו חזקה גזלן ובן גזלן [אין להן חזקה, בן בנו של גזלן] יש לו חזקה והיה לנו לפרש ענין אומן כענין שותף וגזלן והדבר ידוע שהשתף אע״פ שסתם שניהם להשתתף בהרבה דברים לא נאמר שאין להם חזקה אלא בשדה שנתברר שתופם עליו בפרט וכן גזלן אע״פ שהוחזק בהרבה גזלות וסתמו גזלן לא נאמר שאין לו חזקה אלא (בשלא) נתברר גזלו על אותו שדה ואף אומן היה לנו לומר שלא נאמר עליו שאין לו חזקה אלא בשנתברר שבתורת אומנות בא לידו אותו כלי בפרט אין זה כלום שהשותף והגזלן אפילו הוחזקו בכמה דברים מ״מ אין סתם הדברים אצלם בשתוף וגזלה אבל אומן כל דברים שבאומנותם חזקה עליהם שבתורת אומנות באו והרי הם אצלם כאחר בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר: וכלל הדברים שעליו מפתחות הלכה זו נמסרות בידך הוא שיש כאן טענת מגו משלשה צדדים אחד לא היו דברים מעולם והשני החזרתי והשלישי בתורת מקח בא לידי והשנים הראשונים הם שוים לכל אדם אבל השלישי ר״ל בתורת מקח בא לידי אינו לא באומן ולא באחר בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר ומעתה כל שהוא מודה באמת בא לידי ובתורת פקדון ועדין הוא בידי אלא שמ״מ אחר שבא לידי בתורת פקדון לקחתיו ועכשו הוא אצלי בתורת מקח כל שיש לו מגו נאמן בכך וכל שאפשר לו לבא בטענת מגו של לא היו דברים מעולם או במגו של החזרתי אף אמן בדבר הראוי לאומנותו ואחרים אף בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר נאמנים בו הא כל שאין שם אחד מאלו השלש והוא [טוען] בתורת מקח בא לידי אין אומן נאמן בו בדבר הראוי לאומנותו וכן לא אחרים בדברים העשויים להשאיל ולהשכיר וכלל זה יהא בידך ועל פיו אתה משיג יפה אפני ההלכה על מתכונתה: ולענין ביאור הסוגיא צריך שתדע לפי שיטתנו בדברי רבה הראשונים ר״ל מה שאמר לא שאנו אלא שמסר לו בעדים אבל מסר לו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לא היו דברים מעולם כי אמר לקוח הוא בידי נאמן פירושו בראה וזה שאמר מתוך שיכול לומר לא היו דברים מעולם פירושו לא היו דברים מעולם שבאו בתורת אמנות אלא בתורת מקח ואחר שכן אף כשהוא אומר בתורת אומנות באו ולקחתים נאמן ונמצא שהוא מאמין האומן במגו של בתורת מקח בא לידי והוקשה בהם בסוף השמועה ממה שאמרו במשנה אומן אין לו חזקה הא אחר יש לו חזקה ואי דאיכא עדים אחר אמאי יש לו חזקה פירוש הואיל וראה אלא דליכא עדים וקתני אומן אין לו חזקה וראה ומה שהקשהו אביי אי הכי אף בעדים נמי ובמתוך שהחזרתי לא שיחלוק אביי לומר בזו שלא יהא נאמן אלא ודאי אף לאביי נאמן ולדבריו דרבה קאמר והענין שהיה אביי יודע ברבה שביש עדים ולא ראה היה אומר שאין אמן נאמן ותמה עליו הואיל ובלא עדים וראה אתה פוטרו במתוך זה שהזכרנו כל שכן בעדים ולא ראה שראוי ליפטר במתוך שהחזרתי עד שמתחלה השיבו רבה שטענת החזרתי אינה כלום וכל שמסר בעדים אף בלא ראה חייב והקשהו ממה שאמרו ראה עבדו ביד אמן פירוש עבד קטן שאם בגדול אין לו אלא חזקת שלש אלא קטן והוא ביד אומן רופא לרפאו וכן טליתו ביד כובס וכן כל כיוצא בזה ואין כאן עדים אלא ראה והוא תובעו מה טבו אצלך אתה מכרתו לי לא אמר כלום שהאמן באין עדים וראה לא החזיק יצא מתחת ידי אחר שאינו אומן וזה תובעו ואומר שלאמן מסרו אם טען זה באמת מן האומן לקחתיו אלא שבפני לקחו הוא ממך נאמן שהרי היה יכול לטעון ממך לקחתיו ותירצה רבה ביש עדים הא אין עדים וראה החולק ועכשו הוצרך לחזור ולומר שטענת החזרתי טענה היא ולא יתחייב אלא ביש עדים וראה שאם לא כן עדים וראה למה לי ונמצא עכשו לדעתו אין עדים וראה ויש עדים ולא ראה פטור והוקשה באין עדים וראה אבל לא ביש עדים ולא ראה על הדרך שהזכרנו:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush