גמרא
פירוש
אאַמַּאי שְׁמִירָה בִּבְעָלִים הִיא אָמַר רַב פָּפָּא בדְּאָמַר לֵיהּ שְׁמוֹר לִי הַיּוֹם וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר לְךָ לְמָחָר.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
השתפין נעשין שומרי שכר זה לזה וכל שיש ביד אחד מממון השתוף חייב עליו בגנבה ואבדה ושמא תאמר והלא שמירה בבעלים הוא שהממון יש ממנו ביד זה ויש ממנו ביד חברו והרי כל אחד נעשה שומר לחברו ואפילו היה הכל ביד זה מ״מ אף הוא ברשות חברו שלא מסרה הוא לו בתורת שאלה או שכירות עד שיסלק הוא את עצמו ממנה לגמרי אלא אף היא ברשותו בכל מקום שהיא ולא עוד אלא שדעת זה שיהא חברו שומרה גם כן ונעשה כשמור לי ואשמור לך מ״מ דנו בה שכל שהיא ביד האחד חברו מסלק עצמו ממנה להיות חברו נעשה שומר עליה ושאף הוא יהא נעשה שומר עליו גם כן כשתהא ברשותו וזהו כעין שמור לי היום ואשמור לך למחר שבשעת שמירתו של זה חבירו מסולק הימנה לגמרי ויש מפרשים דוקא בשאומר לו כן בפירוש ר״ל שמור אתה היום ואשמור אני למחר ואין אומרים נעשה כאומר אלא באומר וכו׳ מעתה שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך השאילני ואשמור לך שמור לי ואשאילך כלם נעשים שומרי שכר זה לזה ואע״פ שהשואל חייב באונסין דוקא כשכל הנאה שלו אבל בזו שאף הוא מהנה את האחר שומר שכר הוא ומ״מ בשמור לי ואשמור לך אתה צריך לפרשה בשמור לי היום ואשמור לך למחר שאם לא כן אתה פוטרו מצד שמירה בבעלים אבל שאר הלשונות אי אתה צריך לפרש בהם כן שהשאילני ואשאילך אין אחד מהם עושה במלאכת חברו ושאר הלשונות אין בעל הכלי עושה מלאכה בשל חברו ומ״מ גדולי המחברים פירשו את כלם באתה היום ואני למחר וכבר כתבנוה בפרק השוכר את האומנין: ראובן גזל שדה לשמעון ומכרה ללוי ובא יהודה וערער על לוי בטענת אבות הרי שמעון יכול להעיד שהיא של לוי שמכיון שהוא מעיד כך סלק את זכותו ממנה ואינו רשאי להוציאה מיד לוי שהרי העיד שהיא שלו ומ״מ אם בא להעיד שאינה של יהודה כגון שבא לפסול עדיו אין שומעין לו הואיל וידוע שיש לו תביעה עליו שמא נוח לו להעמידה ביד לוי שיהודה קשה הימנו ואע״פ שבעורר על השדה והוא חתום עליה בעד אנו אומרים השני נוח לי והראשון קשה מ״מ בזו יש בה מעשה אבל כל שאין בה מעשה יש בו טענה מזה נוח לי וזה קשה וכמו שביארנו למעלה בשמועת הא אית לי סהדי דאתאי לאימלוכי בך ואמרת לי זבון או שמא רואה שיהודה מביא עדי אבות וכשיעמידנה בידו מחמת עדות זו דן בעצמו שכשיביא הוא עדי אבות כנגד יהודה הואיל ויש עדים לזה ולזה ידונו בו היכא דקיימא ארעא תיקום ומתוך כך נוח לו להעמידה ביד לוי שאינו בא אלא מטענת מקח ויוציאוה ממנו בעדות אבות של נגזל וכן אפשר לימצא דרכים אחרים שהוא מרויח בעדותו אלא שדי לך באלו שהזכרנו וכן הדין בראובן שגזל שדה לשמעון והורישה ללוי ובא יהודה וערער על לוי:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
הערות
Gemara
Peirush