×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא י״ט.גמרא
;?!
אָ
לָא מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ אִי בְּטַרְפָּא הָדַר פָּארֵי.: וְלֹא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין וְכוּ׳.: אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אלֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִן הַמַּחְמְצָן באֲבָל מִן הַנַּדְיָין ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת וְהָא אֲנַן תְּנַן ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אֶלָּא לָאו ש״משְׁמַע מִינַּהּ כִּדְרַב נַחְמָן. וְאִיכָּא דְּרָמֵי לְהוּ מִירְמֵי תְּנַן נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְהָתַנְיָא אַרְבַּע אַמּוֹת אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לָא קַשְׁיָא כָּאן מִן הַמַּחְמְצָן כָּאן מִן הַנַּדְיָין רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִשְּׂפַת מַחְמְצָן וְלַכּוֹתֶל ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.: וְסָד בְּסִיד.: אִיבַּעְיָא לְהוּ וְסָד בְּסִיד תְּנַן אוֹ דִילְמָא אוֹ סָד בְּסִיד תְּנַן. גפְּשִׁיטָא דִּוְסָד בְּסִיד תְּנַן דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאוֹ סָד בְּסִיד תְּנַן אִם כֵּן לִיעָרְבִינְהוּ וְלִיתְנִינְהוּ. דִּילְמָא מִשּׁוּם דְּלָא דָּמֵי הַאי הֶיזֵּיקָא לְהַאי הֶיזֵּיקָא רֵישָׁא הֶיזֵּיקָא דִמְתוּנָא סֵיפָא הֶיזֵּיקָא דְהַבְלָא. ת״שתָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סֶלַע הַבָּא בְּיָדַיִם זֶה חוֹפֵר בּוֹרוֹ מִכָּאן וְזֶה חוֹפֵר בּוֹרוֹ מִכָּאן זֶה מַרְחִיק ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד וָזֶה מַרְחִיק ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד טַעְמָא דְּבָא בְּיָדַיִם הָא לֹא בָּא בְּיָדַיִם לֹא. ה״ההוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא בָּא בְּיָדַיִם נָמֵי סָד בְּסִיד וּבָא בְּיָדַיִם אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּבָא בְּיָדַיִם לִיבְעֵי רַוְוחָא טְפֵי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסְּלָעִים וְכוּ׳.: תְּנַן הָתָם דבַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין. אֵין טוֹמְנִין לֹא בַּגֶּפֶת וְלֹא בַּזֶּבֶל וְלֹא בַּמֶּלַח וְלֹא בַּסִּיד וְלֹא בַּחוֹל בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין מַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָתָנֵי סְלָעִים וְלָא קָתָנֵי חוֹל וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּקָתָנֵי חוֹל וְלָא קָתָנֵי סְלָעִים. אָמַר רַב יוֹסֵף לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהַטְמִין בִּסְלָעִים אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְכִי דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהַטְמִין בְּגִיזֵּי צֶמֶר וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן דְּתַנְיָא הטוֹמְנִין בְּגִיזֵּי צֶמֶר וּבְצִיפֵּי צֶמֶר וּבִלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן וּבְמוֹכִין וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי {איוב ל״ו:ל״ג} יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ תְּנָא הָכָא סְלָעִים וה״הוְהוּא הַדִּין לְחוֹל תְּנָא הָתָם חוֹל וְהוּא הַדִּין לִסְלָעִים א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא אִי יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ לִיתְנִינְהוּ לְכוּלְּהוּ בַּחֲדָא וְלִיתְנֵי חֲדָא מִנַּיְיהוּ בְּאִידַּךְ וה״הוְהוּא הַדִּין לְאִידַּךְ. אֶלָּא אָמַר רָבָא הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא קָתָנֵי סְלָעִים מִשּׁוּם דִּמְשַׁתְּכִי לַהּ לִקְדֵרָה הָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא קָתָנֵי חוֹל מִשּׁוּם דְּמֵחַמִּימֵי חָיֵים וּמִקָּרִירֵי קָרֵיר. וְהָא תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא חוֹל הָתָם בִּמְתוּנָא תַּנָּא דִּידַן נָמֵי לִיתְנֵי וְלוֹקְמֵיהּ בִּמְתוּנָא הָא תְּנָא לֵיהּ אַמַּת הַמַּיִם. אַטּוּ מִי לָא קָתָנֵי אַמַּת הַמַּיִם וְקָתָנֵי נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין. הָנְהוּ צְרִיכִי דְּאִי תְּנָא אַמַּת הַמַּיִם מִשּׁוּם דִּקְבִיעָא אֲבָל נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין דְּלָא קְבִיעָא אֵימָא לָא וְאִי תְּנָא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין מִשּׁוּם דִּקְווּ וְקָיְימִי אֲבָל אַמַּת הַמַּיִם לָא צְרִיכָא.: מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְכוּ׳.: זְרָעִים תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם מַחֲרֵישָׁה בְּמַפּוֹלֶת יָד. מַחֲרֵישָׁה וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם זְרָעִים בְּחוֹרֵשׁ לְאִילָנוֹת וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם מַיָּא תַּנָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי דִּכְתִיב {דברים י״א:י״א} לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. לְמֵימְרָא דִּזְרָעִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
נברכת הכובסים שביארנו במשנה שאינו צריך להרחיק אלא שלשה טפחים כבר ביארנו שאינה עשויה אלא לשרות בה את הבגדים והיא הקרויה מחמיצן מתוך שעשויה כגומא שנותנין בה את העורות עם צואת הכלבים וקמח עד שמחמיצין ואחר שהבגדים שרויין לשם מוציאין אותן וחובטין אותן בברכה אחרת שחובטין ומשפשפין באבן שעליה נקראת נדיין ומתוך שזו מתזת צנורות אילך ואילך צריכה הרחקה יותר ומעתה לא נאמרו שלשה אלא מן המחמצן אבל מן המנדיין צריך ארבע אמות:
במסכת שבת (ל״ד:) התבאר שאין טומנין את התבשיל בדבר המוסיף הבל שכל שמוסיף הבל מוסיף בבשול ובכלל דברים אלו הגפת והזבל והמלח והסיד והחול בין לחים בין יבשים ולא שנו לשם סלעים מפני שאין דרך להטמין בהם כלל שאף הם משברים את הקדרה ומ״מ טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל אלא שמעמיד את התבשיל בחמימותו ומונעו שלא יצטנן ובכלל אלו גיזי צמר והם הגיזות קודם שנסרקו וכן ציפי צמר והם אחר שנסרקו ונפצו במסרק וכן לשונות של ארגמן והם לשונות של צמר צבוע שחזרו וסרקוהו ועשאוהו לשונות לשונות וכן במוכין והם סירוקין שהסורק מוציא מבגדי הצמר בקוצים של סורק ואין מטלטלין אותם בשבת מפני שהם מוקצים למלאכת נשים:
צריכים אנו לידע במשנתנו שהצריכו להרחיק בגפת וזבל וכל אותם הנזכרים אם נאמר כן בחול הואיל ולענין שבת היא נדונת במוסיף הבל ופסק הדברים שהחול אין צריך להרחיקו שאינו מוסיף חום אלא בשפוגעת בחום אבל בזו שאינה מוציאה אלא קרירות אינה מולידה שום חום ואדרבה מוספת בקרירות כך אמרו עליה דחמימי חיים דקרירי קריר אבל חול הלח ודאי צריך להרחיק מצד הלחות:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×