×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא קל״ו:גמרא
;?!
אָ
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא קָנָה לוֹקֵחַ וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אקָנָה לוֹקֵחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא קָנָה לוֹקֵחַ קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר קָנָה לוֹקֵחַ בקִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. וְהָא אִיפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא דְּאִיתְּמַר הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְפֵירוֹת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵבִיא וְקוֹרֵא וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵבִיא וְקוֹרֵא קָסָבַר קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר גמֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. אָמַר לָךְ ר׳רַבִּי יוֹחָנָן אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי הָכָא אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא אַבָּא לְגַבֵּי בְּרֵיהּ אַחוֹלֵי אַחֵיל קָא מַשְׁמַע לַן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי הָכָא אִצְטְרִיךְ סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא כֹּל לְגַבֵּי נַפְשֵׁיהּ אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם בְּרֵיהּ נַפְשֵׁיהּ עֲדִיפָא לֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ דנְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ יִירַשׁ פְּלוֹנִי וְאַחֲרָיו יִירַשׁ פְּלוֹנִי מֵת רִאשׁוֹן קָנָה שֵׁנִי מֵת שֵׁנִי קָנָה שְׁלִישִׁי. מֵת שֵׁנִי בְּחַיֵּי רִאשׁוֹן היַחְזְרוּ נְכָסִים לְיוֹרְשֵׁי רִאשׁוֹן. וְאִם אִיתָא לְיוֹרְשֵׁי נוֹתֵן מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ כְּבָר תַּרְגְּמַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא בְּבָבֶל אַחֲרֶיךָ שָׁאנֵי וְכֵן רָמֵי רַבָּה בַּר רַב הוּנָא קַמֵּיהּ דְּרַב וְאָמַר אַחֲרֶיךָ שָׁאנֵי. וְהָתַנְיָא יַחְזְרוּ לְיוֹרְשֵׁי נוֹתֵןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
זה שביארנו במכר הבן שהלוקח זוכה בהם לאחר מיתת האב לא סוף דבר שמת האב בחיי הבן וזכה הבן בנכסים ובשעה שזכה הוא זכו לוקחיו שבזו אף לדעת האומר קנין פירות כקנין הגוף כן שאין קנין פירות של אב יותר מקנין הגוף של בן וכמו שהאריכו גאוני ספרד בזו דרך פירוש בפירושיהם אלא אף במת הבן בחיי האב שלא הגיעו הנכסים ליד הבן מעולם קנה לוקח לאחר מיתת האב מפני שהוא במקום הבן לזכות תחתיו וטעם הדבר מפני שקנין פירות שהיה לאב בשעת מכירת הבן אינו כקנין הגוף שאלו היה כקנין הגוף היינו אומרים שבשעה שמכר הבן לא היה לו שום זכות אפילו בגוף וכשמת בחיי האב נמצא שלא הגיע לו מעולם שום זכות בנכסים אלו והיאך הלוקח זוכה במה שהמוכר לא זכה בו מעולם ולא עוד אלא שלדעת קצת אם היה בן לבן אינו יורש לדעת האומר קנין פירות כקנין הגוף אלא שאין נראה כן אלא הבן יורש והלה תובע דמיו ממנו ומחזיר לו כדין מה שאירש מאבא מכור לך שלא אמר כלום וצריך להחזיר הדמים ומ״מ אנו אין לנו בה שהרי אף הלוקח זכה בה מפני שקנין פירות אינו כקנין הגוף כמו שביארנו ואף לענין בכורים אמרו שהמוכר שדהו לפירות מביא ואינו קורא שקנין פירות אינו כקנין הגוף ואין יכול לומר מן האדמה אשר נתת לי: ושמא תאמר נכסי לך ואחריך לפלני בשאין ראשון ראוי לירשו ומת שני בחיי ראשון שאמרו יחזרו ליורשי ראשון לדעת רשב״ג שהלכה כמותו היה לנו לומר כדברי ר׳ שיחזרו ליורשיו נותן שהרי לראשון אין בהם אלא קנין הפירות ומשמת השני הוחלט הגוף למקומו ואע״פ שהיה לנו לומר יחזרו ליורשי שני על הדרך שאמרנו במכר הבן ומת בחיי האב שקנה לוקח אינו דומה שבנו זה שקנה לוקח הוא שהרי אמר לו מהיום ומאחר שקנין פירות אינו כקנין הגוף ממילא נתרוקן הקנין לבן אבל אחריך לא קנה השני כלום עד שימות הראשון ומשמת הוא קודם הראשון פקע זכותו לגמרי והיה לנו לומר לחזור ליורשי נותן שלא נסתלק זכותו מהם אחר שלא הגיעו ליד האחריך אחר שקנין פירות אינו כקנין הגוף וכן שאמרו נכסי לך ואחריך לפלני וירד הראשון ואכל ומכר אפילו גוף קרקע מה שמכר מכר ואין לשני אלא מה ששייר ראשון ואם קנין פירות אינו כקנין הגוף היאך הראשון מוכר מה שאין הגוף קנוי לו מכירה מוחלטת תירצו בגמ׳ אחריך שאני כלומר אף לדעת האומר שקנין הפירות אינו כקנין הגוף מודה הוא במקום אחריך שלשון אחריך משמעו שלא הקנה לשני כלום עד שימות הראשון לא גוף ולא פירות ומעתה כל שמת שני בחיי ראשון אין ליורשיו בהם כלום אלא שיש מפרשים אותה דוקא כשיש שם שלישי כמו שכתבנו למעלה ואף לדעת זה אמה יכול לפרש קושיות הסוגיא יפה וכן משמעו שהקנה לראשון גוף ופירות ואע״פ שבעלמא קנין פירות אינו כקנין הגוף בזו הרי הוא כמי שהקנה הגוף והפירות בפירוש ומתוך כך אין לשני אלא מה ששייר ראשון וכן הנותן נסתלק מהם לגמרי ויראה לי הוא הדין אם אמר נכסי לפלני ואם ימות יחזרו לפלני ולא בא למעט אלא שאם אמר נכסי לך מהיום ולאחר מיתת ראשון או מעכשו ולאחר מיתת ראשון לא שייר לראשון אלא פירות ויחזרו ליורשי שני וכן בזו אין הראשון מוכר כלום ואם מכר השני מוציא מידם וכן מצאתיו לגאוני ספרד בפירושיהם וכן כתבו גדולי הפוסקים ויש חולקין לומר שאף באם ימות כן כמו שביארנו למעלה בשמועת סבתא:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144