גמרא
פירוש
{שמות י״ב:י״ז} וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה אֶלָּא לְשׁוּם זֶבַח. רַב יוֹסֵף אָמַר אָמַר קְרָא {שמות י״ב:ט״ו} שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת לְשִׁבְעַת יָמִים יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת לְשִׁבְעַת יָמִים אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבָּה וְתַנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבָּה יָכוֹל יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר תַּלְמוּד לוֹמַר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה אֶלָּא לְשׁוּם זֶבַח. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף יָכוֹל יֵצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר תַּלְמוּד לוֹמַר שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת לְשִׁבְעָה יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת לְשִׁבְעָה אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִלֶּחֶם עוֹנִי מִי שֶׁנֶּאֱכָל בַּאֲנִינוּת יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל בַּאֲנִינוּת אֶלָּא בְּשִׂמְחָה. סָבַר לַהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
גמ׳ רביעית היא ומתחלקת לכמה חלות כו׳ ואין להקשות כיון דלא היה בכמה חלות רק רביעית שמן ע״כ גם מים היו בו וא״כ ה״ל מי פירות עם מים דממהר יותר להחמיץ ואמאי יוצא בהן בפסח אם עשאן למכור די״ל דשאני התם דכהנים זריזין הן כדאמרי׳ לעיל גבי פושרין ועי״ל כיון דלא הוי רק רביעית לכמה חלות אינו ממהר להחמיץ בשביל דבר מועט כזה יותר מאילו היה הכל מים דמשום ה״ט קאמר דלא הוה מצה עשירה ודו״ק: תוס׳ בד״ה זאת אומרת כו׳ דהא ר״מ דקתני בהאי לישנא כו׳ דאמר התם מ״ט דר״מ כו׳ ומנחה ונזירות ישרות כו׳ עכ״ל מדבריהם נראה דלא הוה גרסי בברייתא מנחה ונזירות קרבין אבל בנוסחת גמרות שלפנינו גרסינן בהדיא בברייתא הכי מנחה ונזירות קרבין דר״מ ע״ש וק״ל: בד״ה נאכלין בנוב כו׳ היכי ממעט ביכורים מבכל מושבות והא ביכורים הוה חובה כו׳ עכ״ל יש לדקדק דהך קושיא גופה שהקשו הכא בשם הר״נ גאון הקשו התוס׳ כבר לעיל בפשיטות אמעשר שני דקתני התם בהדיא דנאכל בנוב וגבעון בכל ערי ישראל ול״ל לתלמודא למימר כדר״א וכן הקשו קושיא זו גופה לעיל בפשיטות גבי ביכורים וי״ל דהא דאמרי׳ התם מעשר שני בזמן נוב וגבעון נאכל בכל ערי ישראל היינו לר״ש דאמר חובות שאין קבוע להם זמן כגון מעשר בהמה לא קרבו בנוב וגבעון ואתקש מעשר דגן למעשר בהמה אבל לר׳ יהודה מסיק התם דבעי לאוכלן בנוב וגבעון והשתא לא קשיא לר״נ גאון לעיל במעשר שני כיון דלר״י אינו נאכל בכל מושבות אפילו בזמן נוב וגבעון ניחא ליה למימר לכ״ע דיש לו היתר במושבות כדר״א ולא קשיא ליה אלא גבי ביכורים דממעט ליה לכ״ע בין לר״י הגלילי בין לר״ע מבכל מושבות הא אפילו לר״ש דאין קרב בנוב וגבעון אלא חובות הקבוע להן זמן הא ביכורים נמי חובות הקבוע להן זמן הן כמו פסח קרבו שם ונאכל בכל ערי ישראל כמו פסח שהוא קדשים קלים ועוד נראה לפי גירסת ספרים שלנו דל״ג במתניתא התם ומעשר שני נאכל בכל ערי ישראל וכ״כ התוס׳ שם דיש ספרים דל״ג ליה ומסיק התם דמתני׳ אתיא כר״ש דמעשר בהמה שהוא חובות שאין קבוע להן זמן לא קרבו התם ואתקיש ליה מעשר דגן והשתא מה״ט דאתקש למעשר בהמה לא יהא נאכל כלל ומעשר שני אין לו תקנה אלא בפדיון כמו מעשר בהמה דלא קרבו ואין נאכלין אלא במומן לבעלים כמ״ש התוס׳ שם והשתא לר״ש לא תקשי ליה לר״נ כלל במעשר שני שהרי אינו נאכל כלל בזמן נוב וגבעון אלא מביכורים הוא דקשיא ליה דה״ל חובות הקבוע להם זמן כמו פסח דקרבו ונאכל בכל ערי ישראל ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush