גמרא
פירוש
אֶחָד מִכׇּל קׇרְבָּן אאֶחָד שֶׁלֹּא יִטּוֹל פָּרוּס וְהָכָא כְּמַאן דִּפְרִיסָא דָּמְיָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תוס׳ בד״ה ות״ק מ״ש כו׳ (ואמר)[צ״ל וא״א] שלא יתבשל מעט ממנו וחסר ליה משיעוריה עכ״ל דאי הוו פליגי בתתאי גבר ועילאה גבר ע״כ דהוי תליא מלתא בנתבשל קודם האפיה באלפס או בתנור אלא דלא אכפת לן כלל בבישול מקודם כלל אם נאפה אח״כ למר במעיסה ולמר בחליטה דמקרי לחם ודו״ק: בד״ה א״ל ר״י תנאי כו׳ אבל ללישנא דזה וזה לחיוב איכא תנאי כו׳ א״כ ר״י ב״ר יוסי כו׳ עכ״ל ומהני תנאי דרישא דקאמר ת״ק דב״ה מחייבין בזה ובזה ותנא בתרא קאמר דב״ש מחייבין בזה ובזה לא ה״מ לדקדק כן דע״כ דמחייבין אפילו באלפס דאי באלפס פטור א״כ היינו חכמים די״ל דבהא חכמים פליגי אתנאי דרישא ואמרי דלא נחלקו ב״ש וב״ה בדבר זה אלא לכ״ע באלפס פטור ובתנור חייב ותדע דהא ר׳ ישמעאל ב״י בין ללישנא דזה וזה לפטור ובין ללישנא דזה וזה לחיוב היינו או כב״ה או כב״ש לתנאי דרישא אלא דקאמר לא נחלקו ב״ש וב״ה בדבר זה אבל מר״י בר יוסי דקדקו שפיר ללישנא דזה וזה לחיוב אי הוה פוטר באלפס א״כ היינו חכמים וללישנא דזה וזה לפטור ע״כ צ״ל נמי היינו אפילו אם אפאו אח״כ בתנור דאל״כ היינו חכמים דהכי קאמרי׳ לר׳ יהודה לקמן ודו״ק: בד״ה דכ״ע מעשה כו׳ אבל בלילתו עבה כ״ע מודו דחייב בחלה כו׳ עכ״ל ולעיל דפריך לר״ל מההיא דקתני יוצאין במצה הינא ובמצה העשויה באלפס הא דלא אוקמא בעבה משום דא״כ לא הוי לחם עוני כמ״ש התוס׳ לעיל אההיא דפרט לחלוט כו׳ וק״ל: בא״ד ואע״ג דטריתא כו׳ דחייב בחלה ומברכין עליו במ״מ כו׳ עכ״ל האי ואע״ג כו׳ קאי אדלעיל שכתב ר״ת בתחלתה עיסה וסופה סופגנין דה״נ מברכין עליו המוציא כו׳ כיון דחייב בחלה דלא תקשה ליה מטריתא כו׳ וק״ל: בד״ה לחם שאין כו׳ וא״ת מנלן לחלק בין בלילה רכה ובין בלילה קשה כו׳ עכ״ל דמסתמא הך מתני׳ דמחלק בין תחלתה סופגנין ובין תחלתה עיסה אתיא נמי כר׳ יהודה ולמ״ד מעשה אלפס פטורין ויליף ליה נמי מהאי קרא אין לחם אלא האפוי בתנור כפרש״י לעיל ניחא דבענין מעשה תנור קאמר דהיינו בלילתו עבה אפילו במים ובלילתו רכה בחזר ואפאו בתנור אבל לר׳ יהודה ע״כ לאו כעין מעשה תנור קאמר כיון דבלילתו רכה בחזר ואפאו בתנור לא מקרי לחם אלא באפאו בתנור א׳ ודו״ק: בד״ה הדביק כו׳ דפליגי ר״י ור״ל כו׳ ע״כ בהדביק מבפנים והרתיח מבפנים א״כ מאי כו׳ עכ״ל דהדביק מבפנים והרתיח מבפנים הוי טפי מעשה תנור כדאמרינן לעיל דתנור הסיקו מבפנים משא״כ מעשה אלפס הוא כל שהאור מהלך תחתיו כמ״ש התוס׳ בשם הירושלמי והשתא קשיא להו מאי קא מבעיא ליה לרב יוסף בהדביק מבפנים ואבוקה כו׳ דאפי׳ אם נפרש כמ״ש התוס׳ לקמן דלא הסיקו אלא מתבשל מהיסק שכנגדו כו׳ מ״מ הא ודאי לא עדיף מהדביק מבפנים והרתיח מבפנים דהוה טפי כעין מעשה תנור ואפ״ה הוה סבר רבה דפליגי ביה ולמאי דמסיק ר׳ זירא נמי בהדביק מבפנים והרתיח מבחוץ דהיינו מעשה אלפס דפליגי ביה מסתמא דסברת רבה נמי קאי דפליגי נמי בהדביק מבפנים והרתיח מבפנים ודו״ק: בא״ד ומיבעי ליה כיון דתנור הוא לא חשיב מעשה אלפס כו׳ ולרב יוסף מבעיא כו׳ עכ״ל ר״ל כיון דתנור הוא לא חשיב מעשה אלפס אע״ג דדרך התנור להיות היסקו מבפנים וזה הוה היסקו מבחוץ א״ד ל״ש וחשיב מעשה אלפס אף בתנור כיון שהיה היסקו מבחוץ כעין אלפס ורב יוסף מבעי ליה בהדביק בתנור ולא היסקו כו׳ דאי היסקו מבפנים היינו ממש מעשה תנור דמשום דאבוקה כנגדו ודאי דלא גרע ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush