גמרא
פירוש
הָתָם הָא קָמַשְׁמַע לַן דְּדַרְכֵּיהּ דְּאֶתְרוֹג כְּיָרָק מָה יָרָק דַּרְכּוֹ לִיגְדַּל עַל כׇּל מַיִם וּבִשְׁעַת לְקִיטָתוֹ עִישּׂוּרוֹ אַף אֶתְרוֹג דַּרְכּוֹ לִיגְדַּל עַל כׇּל מַיִם וּבִשְׁעַת לְקִיטָתוֹ עִישּׂוּרוֹ.
וְהָא דִּתְנַן אכּוֹי יֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַחַיָּה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַבְּהֵמָה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שָׁוֶה לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָכִים שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לֹא לַחַיָּה וְלֹא לַבְּהֵמָה נִיתְנֵי דְּבָרִים וְתוּ הָא דִּתְנַן זוֹ אַחַת מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִּיטֵּי נָשִׁים לְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים נִיתְנֵי דְּבָרִים.
אֶלָּא כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא פְּלוּגְתָּא תָּנֵי דְּרָכִים וְכֹל הֵיכָא דְּלֵיכָּא פְּלוּגְתָּא תָּנֵי דְּבָרִים דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי סֵיפָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
בא״ד דהא מינכרא מילתא ומה שגדלו אמהות הרי הוא של שביעית ואסור ומה שלא כו׳ עכ״ל לכאורה דקאי אספיחי כרוב וקשה דהא אי אתה יכול לעמוד עליהן בין חדש ובין ישן ושמא יקח מן האמהות ויאמר מן העלין לקחתי היפך דלעיל גבי שנכנסו בשביעית ודוחק הוא לפרש דקאי אשאר ספיחין דלכך האמהות אסורין שיתלו שגדלו בשביעית ומה שלא הגיע שרי בהו אבל בספיחי כרוב כיון שגדלו בזמן מועט אף האמהות שרי במוצאי שביעית ולזה נתכוונו התוספות בפ׳ מקום שנהגו שכתבו וז״ל שאר ספיחין אסורין במ״ש דכשיראו אותן גדולים יסברו שלקטו בשביעית אבל ספיחי כרוב דכשיראו אותן גדולים לא יסברו שלקטו בשביעית דדרכן ליגדל הרבה בזמן מועט כו׳ עכ״ל וקרוב לזה לשון הר״ש פ״ט דשביעית ע״ש אבל לפי לשון זה שפיר אזלינן בתר לקיטה והתוס׳ דהכא כוונו להוכיח מתירוצו של הר״ן דאזלינן בתר רוב גידולין ודו״ק: גמ׳ והא דתנן זו אחת מן הדרכים ששוו כו׳ ק״ק כיון דמס׳ גיטין היא נשנית קודם מס׳ קדושין הך קושיא דפריך הכא מעיקרא אמתני׳ דהכא דקתני שלש ממתני׳ דזב בשבעה דרכים כו׳ אמאי לא פריך הכי מקמיה אמתני׳ דגיטין דקתני בה אחת ומיהו למאי דמשני לעיל הכא דלגבי אשה קאי קתני לה בלשון נקבה ה״נ איכא למימר להך דגיטין והכא ה״נ הכי פריך מאי אריא דקתני אחת משום דרכים ניתני דברים וניתני אחד ודו״ק: תוס׳ בד״ה מה ירק דרכו כו׳ ככל דבר שהוא מאכל כו׳ כדתנן במס׳ שביעית כו׳ לענין שביעית כיון דלערלה ורבעי לא חלקתו כו׳ כצ״ל: בא״ד היינו דוקא לחומרא כגון אם חנט בשביעית ונלקט בשמינית כו׳ עכ״ל נראה דר״ל אבל לקולא כגון אם חנט האתרוג בששית ונלקט בשביעית לא נידון כאילן להיתר אלא כירק ואסור משום שגדל על כל מים אע״ג דספיחין נמי מותרים בכה״ג כמ״ש התוספות לעיל היינו דוקא בגדלו בששית וק״ק אמאי קאמר דהוי אתרוג כאילן לענין שביעית דהיינו לחומרא בחנט בשביעית הא הוי נמי כירק לחומרא בחנט בששית וי״ל דלחומרא כאילן ניחא דאזלינן ממש בתר חנטה אבל כירק לחומרא לא הוי בתר לקיטה אלא הגדל באיסור אסור כמ״ש התוס׳ לעיל ולא חשיב הכא אתרוג כירק אלא במאי דאזיל בתר לקיטה כמו שכתבו התוס׳ לקמן וק״ל: בא״ד ומה״ט נמי לא קאמר שוה לירק לענין בכורים כו׳ עכ״ל בהאי טעמא שכתבו לעיל דלא תני הכא אלא דשוה לאילן לילך בתר חנטה ולירק בתר לקיטה נמי ניחא הכא אלא דניחא להו הכא טפי בפשיטות בהאי טעמא שאין בכורים אלא מז׳ כו׳ ודו״ק: בד״ה לא לחיה כו׳ משום דמספקא לן כו׳ הקשה הרר״א למ״ד כוי בריה בפני עצמו כו׳ עכ״ל דבריהם צריכין קצת ביאור דודאי איכא לפרושי לענין הרבעה ולמ״ד כוי בריה בפני עצמו קושטא היא אפילו ידעינן דחיה הוא או בהמה הוא דאסור בחיה או בבהמה אחרת כיון דבריה בפני עצמו הוא וכן למאן דאמר כוי זה הבא מן התייש ומן הצבייה אסור בחיה ובבהמה משום דודאי חוששין לזרע אב דאיכא למאן דס״ל הכי בפרק אותו ואת בנו ולא אסיק אדעתיה למימר דמספקא לן אי חוששין לזרע אב או לא ולכך לפירש״י שפירש משום דמספקא ליה ניזיל ביה לחומרא קא קשיא ליה מאי מספקא ליה למ״ד כוי בריה בפני עצמו הוא דאפילו ידעינן כו׳ ותירץ די״ל דרש״י פי׳ כן למ״ד כוי היינו תייש הבא על הצבייה אלא דלאו בודאי חוששין לזרע אב אלא כדבעי למימר התם דאיכא למ״ד דמספקא לן אי חוששין לזרע אב או לא דאי הוה אמר בודאי אין חוששין כו׳ והדברים ברורין למבין בלי גמגום ומהר״י אב״ן לב האריך בזה בקושיות לאין צורך וק״ל: בד״ה ואשה בפחות כו׳ ועוד דלקמן בעי תלמודא בשטר מנלן כו׳ ליגמר משדה כו׳ עכ״ל ק״ק דאימא דלקמן דבעי הכי היינו למאי דמסיק הכא דאשה בפחות מש״פ לא מקניא כו׳ ויש ליישב ודו״ק: בא״ד שלא לכתוב וקנינא מיניה כו׳ ולשון ת״י שלא לכתוב וקנינא מיניה דקנינא מיניה משמע שהעדים שלוחים לקבל הקנין ואין שליחות כו׳ עכ״ל ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush