גמרא
פירוש
תָּלוּשׁ וּלְבַסּוֹף חִבְּרוֹ לְעִנְיַן שְׁחִיטָה מַאי.
תָּא שְׁמַע הָיָה צוֹר יוֹצֵא מִן הַכּוֹתֶל אוֹ שֶׁהָיָה קָנֶה עוֹלֶה מֵאֵלָיו וְשָׁחַט בּוֹ שְׁחִיטָתוֹ פְּסוּלָה.
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּכוֹתֶל מְעָרָה דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי דּוּמְיָא דְּקָנֶה עוֹלֶה מֵאֵלָיו כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
תוספות בד״ה תלוש ולבסוף חברו כו׳ יש להוכיח ממתניתין דתלוש ולבסוף חברו בדיעבד כו׳ עכ״ל כתב מהרש״ל הקשה אחד כו׳ דלמא סבר דמתניתין איירי בתלוש כו׳ כי לא ידע הברייתא דקתני בכל שוחטין כו׳ עכ״ל ועוד האריך עיין שם ולאו קושיא היא כלל דהא רבא דקמבעיא ליה הכא בתלוש ולבסוף חברו איהו גופיה מוקי לקמן בכל דמתניתין לאתויי בין בצור בין בזכוכית כו׳ דאפילו לכתחלה שוחטין בתלוש וא״כ ע״כ רישא דקתני דיעבד גבי צור וקנה לא איירי בתלוש ומינה גם תירוצו אינו מבורר שכתב דלרווחא דמלתא פריך לעיל מברייתא דבכל שוחטין דמאיזה טעם נימא דצור וקנה לכתחלה לא בתלוש זה אינו דהא כיון דאצטריך לי׳ למתני בכל שוחטין ולאתויי כל הני בתלוש ע״כ הסברא פשוטה בהן דומיא דכל הני דקתני הכל שוחטין ולעולם שוחטין דאתי לאתויי דברים שאינן פשוטין מסברא כדלקמן ודו״ק:
בא״ד וי״ל דאליבא דרבי מבעיא כו׳ וכתב מהרש״ל ותימה בעיני אמאי צריכה לכל אלו נימא דבתלוש ולבסוף חברו ובטלו קמבעיא ליה כו׳ עכ״ל אף שהרא״ש והרשב״א פירשו כן אין כאן מקום תימה לדברי התוס׳ כמ״ש בעל המלחמות לדעת הרי״ף תדע שהרי על כרחינו רבא לית ליה הנהו אוקמתא דאוקמינהו גמרא לעיל מתני׳ דהא מתני׳ קתני צור וצור בכותל דבר שאדם מבטל ליה ואינו דומה לסכין ואף על פי כן שחיטתו כשרה כו׳ עכ״ל ע״ש באורך:
בא״ד וקא בעי למפשט מברייתא דהיה צור כו׳ דשחיטתה פסולה וע״כ רבי הוא עכ״ל ר״ל דקבעי למפשט מהך רישא דברייתא נעץ סכין כו׳ דשחיטתו כשירה ולא ניחא ליה לאוקמי׳ דרבי חייא משום דשחיטה פסולה דקתני בסיפא ע״כ רבי היא ודו״ק:
בד״ה אמר שמואל לא שנו כו׳ משמע דאפי׳ בכה״ג לא מכשר אלא בדיעבד כו׳ עכ״ל והא לא תקשי להו דמאי קא משני לצדדין קתני דמ״מ הכא לא מכשר בסכין למעלה וצוואר למטה אלא בדיעבד ובברייתא מכשר לכתחלה הא לאו קושיא הוא דהא אוקמינן לעיל הך ברייתא דנעץ סכין כו׳ דעלה קאי רב ענן כרבי דלא מכשר בתלוש ולבסוף חברו אלא בדיעבד ואידך דמכשר לכתחלה בין בתלוש ובין במחובר בין שהסכין למעלה כו׳ אתא כרבי חייא והא דפריך מהך ברייתא דאתיא כרבי חייא לרב ענן דאמר מלתא דר׳ דלא מכשר תלוש ולבסוף חברו אלא בדיעבד היינו משום דבהך מלתא מיהת דסכין למטה וצואר למעלה דפסול לרב ענן בתלוש ולבסוף חברו אפילו בדיעבד משום דחיישינן שמא ידרוס לא פליגי רבי ורבי חייא אלא רב ענן משמיה דשמואל מסברא קאמר לה לכ״ע ודו״ק:
גמ׳ רב פפא אמר בעופא דקליל וליכא לאקשויי להך תירוצא אמאי קא משני לעיל דהך ברייתא דבכל שוחטין בין בצור כו׳ דמכשיר לכתחלה אתיא כר׳ חייא הא כר׳ נמי מצי אתיא ושאני עופות דקליל די״ל דכיון דרבי פוסל מחובר מעיקרו מקרא דויקח את המאכלת אית לן למגזר לכתחלה בתלוש ולבסוף חברו אטו מחובר מעיקרו להאי טעמא והשתא לית לן לפלוגי בין בהמה לעופות אך קשה אמאי קא משני מכח הך ברייתא דרבי חייא מכשיר לכתחלה במחובר ודיעבד קתני משום להודיעך כחו דרבי ומתניתין לא אתיא כרבי חייא אימא דרבי נמי לא מכשיר אלא בדיעבד ומשום דשמא ידרוס ומתניתין נמי אתיא כוותיה והכא שאני עופות דקליל וי״ל כיון דמתניתין קתני דיעבד אין לכתחלה לא מצי אתיא שפיר דהוא סתם לה כרבי ומשום גזירה תלוש ולבסוף חברו אטו מחובר מעיקרו לא ניחא ליה למימר דאתיא מתניתין נמי כרבי חייא ואסור לכתחלה מטעמא אחרינא דשמא ידרוס אלא ניחא ליה למימר דקתני דיעבד להודיעך כחו דרבי מיהו קשה דהדרא קושיית התוס׳ לעיל לדוכתא לאשמועי׳ כח דהיתרא דרבי חייא דאפי׳ לכתחלה מכשיר דמהך ברייתא דבכל שוחטין בין כו׳ לא שמעינן לה דאימא שאני עופות דקליל ועל כרחך הנכון דסוגיא דלעיל אזלא לתירוצא דרב זביד אבל לרב פפא קושטא דאיכא למימר הכי כמ״ש ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בא״ד וי״ל דאליבא דרבי מבעיא כו׳ וכתב מהרש״ל ותימה בעיני אמאי צריכה לכל אלו נימא דבתלוש ולבסוף חברו ובטלו קמבעיא ליה כו׳ עכ״ל אף שהרא״ש והרשב״א פירשו כן אין כאן מקום תימה לדברי התוס׳ כמ״ש בעל המלחמות לדעת הרי״ף תדע שהרי על כרחינו רבא לית ליה הנהו אוקמתא דאוקמינהו גמרא לעיל מתני׳ דהא מתני׳ קתני צור וצור בכותל דבר שאדם מבטל ליה ואינו דומה לסכין ואף על פי כן שחיטתו כשרה כו׳ עכ״ל ע״ש באורך:
בא״ד וקא בעי למפשט מברייתא דהיה צור כו׳ דשחיטתה פסולה וע״כ רבי הוא עכ״ל ר״ל דקבעי למפשט מהך רישא דברייתא נעץ סכין כו׳ דשחיטתו כשירה ולא ניחא ליה לאוקמי׳ דרבי חייא משום דשחיטה פסולה דקתני בסיפא ע״כ רבי היא ודו״ק:
בד״ה אמר שמואל לא שנו כו׳ משמע דאפי׳ בכה״ג לא מכשר אלא בדיעבד כו׳ עכ״ל והא לא תקשי להו דמאי קא משני לצדדין קתני דמ״מ הכא לא מכשר בסכין למעלה וצוואר למטה אלא בדיעבד ובברייתא מכשר לכתחלה הא לאו קושיא הוא דהא אוקמינן לעיל הך ברייתא דנעץ סכין כו׳ דעלה קאי רב ענן כרבי דלא מכשר בתלוש ולבסוף חברו אלא בדיעבד ואידך דמכשר לכתחלה בין בתלוש ובין במחובר בין שהסכין למעלה כו׳ אתא כרבי חייא והא דפריך מהך ברייתא דאתיא כרבי חייא לרב ענן דאמר מלתא דר׳ דלא מכשר תלוש ולבסוף חברו אלא בדיעבד היינו משום דבהך מלתא מיהת דסכין למטה וצואר למעלה דפסול לרב ענן בתלוש ולבסוף חברו אפילו בדיעבד משום דחיישינן שמא ידרוס לא פליגי רבי ורבי חייא אלא רב ענן משמיה דשמואל מסברא קאמר לה לכ״ע ודו״ק:
גמ׳ רב פפא אמר בעופא דקליל וליכא לאקשויי להך תירוצא אמאי קא משני לעיל דהך ברייתא דבכל שוחטין בין בצור כו׳ דמכשיר לכתחלה אתיא כר׳ חייא הא כר׳ נמי מצי אתיא ושאני עופות דקליל די״ל דכיון דרבי פוסל מחובר מעיקרו מקרא דויקח את המאכלת אית לן למגזר לכתחלה בתלוש ולבסוף חברו אטו מחובר מעיקרו להאי טעמא והשתא לית לן לפלוגי בין בהמה לעופות אך קשה אמאי קא משני מכח הך ברייתא דרבי חייא מכשיר לכתחלה במחובר ודיעבד קתני משום להודיעך כחו דרבי ומתניתין לא אתיא כרבי חייא אימא דרבי נמי לא מכשיר אלא בדיעבד ומשום דשמא ידרוס ומתניתין נמי אתיא כוותיה והכא שאני עופות דקליל וי״ל כיון דמתניתין קתני דיעבד אין לכתחלה לא מצי אתיא שפיר דהוא סתם לה כרבי ומשום גזירה תלוש ולבסוף חברו אטו מחובר מעיקרו לא ניחא ליה למימר דאתיא מתניתין נמי כרבי חייא ואסור לכתחלה מטעמא אחרינא דשמא ידרוס אלא ניחא ליה למימר דקתני דיעבד להודיעך כחו דרבי מיהו קשה דהדרא קושיית התוס׳ לעיל לדוכתא לאשמועי׳ כח דהיתרא דרבי חייא דאפי׳ לכתחלה מכשיר דמהך ברייתא דבכל שוחטין בין כו׳ לא שמעינן לה דאימא שאני עופות דקליל ועל כרחך הנכון דסוגיא דלעיל אזלא לתירוצא דרב זביד אבל לרב פפא קושטא דאיכא למימר הכי כמ״ש ודו״ק:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush