גמרא
פירוש
תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִּקַּנְתֶּם לִישָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל בַּת חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל.
לִיבְטֵּיל וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר {ישעיהו מ״ה:י״ח} לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ אאֶלָּא מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין וְכוֹתֵב לוֹ שְׁטָר עַל חֲצִי דָּמָיו וְחָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
בד״ה תקנתם את רבו במה שהיה לו מעיקרא כו׳ ואי משום עבדות הא לא איכפת כו׳ והר״ר משולם גריס כו׳ עכ״ל ביאור דבריהם דאי משום עבדות ודאי לית לן לתקוני לכוף רבו לעשותו בן חורין דהא לא איכפת ליה שהרי עכשיו גם כן נשתכר דמעיקרא קודם שנשתחרר כולו לרב ועכשיו לפי תקנת ב״ה ביומו לעצמו ומשום זה הר״ר משולם גרס תקנתם את עצמו דעכשיו ביומו לעצמו אבל לרבו לית ליה תקנה כלל שהרי הוא לא נשתכר בעבדות וגם מפסיד הולדות לתקנת ב״ה דלישא שפחה אינו כו׳ וכיון דלית כאן תקנת הרב כלל אלא תקנת העבד ניחא לן לתקוני לכוף רבו לעשותו בן חורין משום קיום פריה ורביה ודו״ק: בד״ה לישא שפחה כו׳ אין למדין תורה מן התקוע עכ״ל מלשון תוקע עצמו לדבר הלכה דפרק מצות חליצה וכן פירש הר״ש במס׳ כלאים ע״ש: בד״ה לישא שפחה כו׳ מוזהר בלאו דלא יהיה קדש וא״ת וליתי עשה דלשבת יצרה ולדחי לא תעשה דלא יהיה קדש וי״ל דהכא אפשר לקיים כו׳ עכ״ל וכצ״ל מתוספות דפרק השולח וק״ל: בד״ה לא תהו בראה האי עשה אלים טפי כו׳ אבל י״מ משום דעבד לא מיפקיד אפריה ורביה כו׳ ולאו מלתא הוו דאמר בירושלמי דמו״ק עבד מהו כו׳ עכ״ל אבל בתוספות פרק השולח אדרבה דקדקו מהך ירושלמי דמשמע דלא שייך בו בעבד אלא לשבת יצרה כדעת הי״מ גם מה שכתבו התוספות הכא ועוד פרו ורבו אכולהו בני נח כתיב אף לכנען עכ״ל הוא דבר תמוה [א] דהא מצות פריה ורביה לישראל נאמרה ולא לבני נח כדאמרינן בהדיא בפרק ארבע מיתות והרי פריה ורביה שנאמרה לבני נח דכתיב פרו ורבו ונשנית בסיני לישראל נאמר ולא לבני נח וצ״ע: בד״ה המדבר ואינו שומע זהו חרש בב״ר מפיק ליה אינו מדבר ואינו שומע דכתיב מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש מי שם פה קאי לתרווייהו עכ״ל כצ״ל ור״ל דבשמעתין לא מייתי קרא לאינו מדבר ואינו שומע דזהו חרש אבל בב״ר מפיק ליה מדכתיב מי שם פה גו׳ דקאי לתרווייהו בין אאלם בין אחרש שהקב״ה שם להם פה וכח הדיבור שלא היה לו כבר וא״כ ע״כ האי חרש אינו מדבר הוא וק״ל: בד״ה שומע ואינו מדבר כו׳ זה וזה כפקחין לכל דבריהן להתחייב בשמחה ובחגיגה קאמר עכ״ל כצ״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush