גמרא
פירוש
הֲרֵי שֶׁנִּתְעָרֵב לוֹ קַב חִטִּין בַּעֲשָׂרָה קַבִּין חִטִּין שֶׁל חֲבֵירוֹ יֹאכַל הַלָּה וְחָדֵי אַחִיכוּ עֲלֵיהּ אֲמַר לְהוּ גּוּלְּתַיְכוּ שְׁקַלִי הֲדוּר אַחִיכוּ עֲלֵיהּ. אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא שַׁפִּיר עֲבוּד דְּאַחִיכוּ עֲלֵיהּ מַאי שְׁנָא חִטִּין בִּשְׂעוֹרִים דְּלָא קָאָמַר לְהוּ דְּהָוֵה לֵיהּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בָּטֵיל חִטִּין בְּחִיטִּין נָמֵי נְהִי דִּלְרַבִּי יְהוּדָה לֹא בָּטֵיל לְרַבָּנַן אמִבְטָל בָּטֵיל. אֲמַר לֵיהּ רַב סָפְרָא מֹשֶׁה שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ וְלָא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא קְטוֹסְפָאָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב בהַבּוֹרֵר צְרוֹרוֹת מִגׇּרְנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ חַיָּיב לְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי חִטִּים. אַלְמָא כַּיְלָא חַסְּרֵיהּ הָכָא נָמֵי כַּיְלָא חַסְּרֵיהּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
שם מ״ש חטין בשעורין דלא קאמר להו דה״ל מין כו׳ יש לדקדק דהא דקאמרי׳ מין בשאינו מינו בטל לכ״ע לענין איסורא אתאמרא בעלמא וא״כ ר׳ אבא ע״כ דמדמה מלתא דהכא לממונא דאל״כ תקשי ליה אמאי לא תקשי ליה הכי בכל דוכתי דאמרי׳ חד בתרי בטל כמ״ש התוס׳ וא״כ אכתי תקשי ליה אמאי לא קאמר להו מחיטין בשעורין דא״נ דמין בשאינו מינו בטל באיסורא הכא דממונא הוא לא פקע שם בעלים מיניה וי״ל דודאי איכא סברא לדמות הך מלתא לממונא דמש״ה לא תקשי ליה לר׳ אבא הכי בעלמא דאמרי׳ חד בתרי בטל כמ״ש התוס׳ מיהו כיון דאיסור תחומין הוא איכא לדמויי נמי לאיסורא והשתא ה״ק מ״ש חיטין בשעורין דלא קאמר ליה דהא הך דהכא מים ומלח בעיסה מין בשאינו מינו הוא אלא דע״כ היינו משום דמספקא ליה לר׳ אבהו דאפשר לדמויי מלתא דהכא לאיסורא ומין בשאינו מינו בטל באיסורא לכ״ע ומש״ה קא״ל מחיטין בחיטין דבאיסורא נמי לא בטיל וכיון דאפי׳ באיסורא ממש לא בטיל מין במינו הכא דקצת ממונא הוא אף בשאינו מינו לא תיבטל מסברא ואהא קאמר ר׳ אושעיא נהי דלר״י באיסורא לא בטיל לרבנן הא בטיל אף במין במינו ולרבנן איכא למימר דקשיא להו ובזה יתיישב גם קושיית מהרש״ל בזה ודו״ק: שם א״ל ולטעמיך הא דאמר רב חסדא נבילה בטלה בשחוטה כו׳ ה״נ דכי אית לה בעלים לא בטלה כו׳ ותימה אמאי לא דקדק הכי אהך פלוגתא גופה דר״י ורבנן דבין לר״י בשאינו מינו ובין לרבנן אף במינו דבטל ה״נ דכי אית ליה בעלים לא בטיל וי״ל דודאי מסתמא כל איסורין לית להו בעלים [א] דמסתמא בעלים מפקירים להו ובהכי ודאי מצינן לאוקמא מלתא דר״י ורבנן אבל מלתא דרב חסדא לא משמע ליה הכי דהא קאמר שחוטה אינה בטילה לפי שאפשר כו׳ ושחוטה מסתמא אית לה בעלים ואפ״ה אי לאו לפי שאפשר כו׳ היה בטילה ודומיא דהכי נבילה דבטילה אפי׳ באית לה בעלים וקאמר וכ״ת דא״ה אי בעית לדחוקי במלתא דרב חסדא נמי למימר דכי אית לה בעלים לא בטלה והתניא אר״י כו׳: תוס׳ בד״ה ה״נ דכי אית לה בעלים כו׳ פרש״י כו׳ וא״ת והא רב ספרא אתא לקיים תירוץ כו׳ עכ״ל ועיין בבעל המאור שכתב לפי גירסתו דכל זה מדברי אביי לדחות דברי ר׳ אבא וע״ש באורך:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush