גמרא
פירוש
אוֹ דִילְמָא בַּר מֵאַמָּה יְסוֹד וְאַמָּה סוֹבֵב תֵּיקוּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
אסור למנות את ישראל כו׳. והא דלא מייתי ליה איסורא ממנין דמשה בחצאי שקלים ולא מנה אותן להדיא כמפורש ביה ולא יהיה בהם נגף גו׳ דמשמע שהמנין שולט בו עין הרע להביא נגף י״ל דאיכא לפרושי דלקח מהם חצאי שקלים לכפרה על שחטאו בעגל כמ״ש לכפר על נפשותיכם ולהגין בכך עליהם שלא יהיה בהם נגף אבל במנין בזק לא שייך לכפרה אלא משום איסור מנין וכן המנין בטלאים ליכא למימר משום כפרה באו לקרבן דהא כולהו מדשאול הוו כדלקמן ואין אדם מתכפר בדבר שאינו שלו ועוד דלא הוזכר בהן לכפרה ודו״ק: עובר בלאו שנאמר והיה מספר גו׳. ויש לדקדק אמאי לא מייתי בכה״ג מקרא דבדאורייתא דכתיב ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרוב וי״ל דההוא קרא לאו משום איסורא נגעו בו אלא דקאמר שלא יספר מרוב דהיינו מחמת ריבוי כ״כ שילאה הסופר למנותם אבל בהאי קרא דהושע לא מסיים ביה מרוב דמשמע דאיסורא קאמר שלא ימד ולא יספר וק״ל: כחול הים וכו׳. פרש״י אלמא אית להו מנין עכ״ל ויש לדקדק לכאורה דהאי קרא דתורה סותר זה דכתיב כחול הים אשר לא יספר וגו׳ דמשמע דלית מנין לחול וי״ל כדלעיל דההוא קרא אינו מוכח דלית ליה מנין לחול אלא דמחמת ריבוי נמנע הסופר למנותו כדמסיים ביה מרוב ועד״ז מסיק כאן בידי אדם שלא יוכל למנותן משום שהוא נלאה מרוב המנין ונראה לפום הך דרשה יהיה לא ימד ולא יספר כפשטיה ולאו משום איסורא נגעו בו כדלעיל ודו״ק: בבזק כו׳. השתא לא חש להך קושיא דלעיל דלמא שמא דמתא הוא דלבתר דמיותי ויפקדם בטלאים משמע ליה נמי דומיא דהכא ויפקדם בבזק היינו בדבר שמנה אותן ולא שמא דמתא הוא וק״ל: א״כ מאי רבותא כו׳. ר״ל א״כ מאי רבותא דמלתא שלא מנה אותן עתה ג״כ בבזק ולמה שינה לבסוף למנותן בטלאים אי לאו משום דלבסוף נתעשר וק״ל: על עסקי כו׳. ור״נ שעשה מריבה עם קונו והכי מפורש בפ׳ במה בהמה נצא בר נצא כו׳ והיינו שצוה לו לך והכית את עמלק וגו׳ מעולל ועד יונק משור וגו׳ והוא אמר ומה נפש אחת וכו׳ כל הנפשות הללו עאכ״ו וכו׳ ובפ׳ במה בהמה הביא רש״י זה הדרש ולא נקט במלתיה בהמה מה חטאה והיינו דעיקר מלתיה דכל הנפשות הללו כו׳ לא משמע אלא נפש אדם דמביאין עליו עגלה ערופה ובפרש״י בספר שמואל לא נקט במלתיה קטנים מה חטאו אלא בהמה מה חטאה ונראה דהיינו משום דלא מצינו בקרא שחמל שאול על הקטנים כלל אלא על מיטב הצאן והבקר וגו׳ ויש ליישב תלמודינו כיון דכתיב דחמל על אגג מסתמא דחמל נמי על הקטנים שלא חטאו כלל והוציאו קרא דוירב בנחל מפשוטו שעשה מלחמה ומריבה עם עמלק בנחל משום דמשמע בקרא דעמלק יושב בהר דכתיב וירד העמלקי והכנעני היושב בהר וגו׳ ודו״ק: אל תהי צדיק הרבה. דהיינו לרחם גם על הרשעים וקאמר כשאמר ליה שאול לדואג כו׳ א״ל בת קול אל תרשע הרבה כו׳ דכתיב בשאול ובכל אשר יפנה ירשיע דהיינו שהיה מרשיע להיות אכזרי באומות שזכר שם בהאי קרא וקא״ל בת קול אל תרשע הרבה להיות אכזרי גם בכהנים וק״ל: כמה לא חלי כו׳. כבר נתקשו בזה המפרשים וכי משוא פנים יש בדבר ותירצו בזה דחטא שאול הוא גדול ביותר לפי שהוא דבר הנוגע במלוכה כמ״ש לך והכית וגו׳ מעולל ועד יונק וגו׳ משא״כ בחטא דוד שהוא חטא הכולל בכל ישראל אבל לישנא גברא דמריה סייעיה לא משמע כן ונראה לפרש בזה על פי מה שאמרו הבא לטהר מסייעין אותו מן השמים והיינו גברא דמריה סייעיה לפי שהוא בא לטהר והודה על חטאיו וקבל עליו יסורים כדלקמן ולכך מן שמים סייעוהו לשוב בתשובה שלמה כמפורש בכמה מקראות בספר תהלים משא״כ בשאול דלא מצינו בו שהודה על חטא זה לפניו יתברך ב״ה ולא קבל עליו יסורין ולכך עלתה לו ודו״ק: במעשה דאגג כתיב נחמתי וגו׳. וא״ת אכתי אמאי קאמר שאול באחת במעשה דאגג הא כבר כתיב מקודם זה במעשה דעולה שהקריב שאול קודם בוא שמואל שא״ל נסכלת וגו׳ ועתה ממלכתך לא תקום וגו׳ וי״ל דשמואל אמר לו כן שאם לא תקיים עוד מצות ה׳ לא תקום ממלכתך אבל לא היה חטא זה דעולה כדאי שינטל ממנו המלכות משא״כ במעשה דאגג שהקב״ה אמר לשמואל כן נחמתי כי המלכתי את שאול: איפרעו מיניה כו׳. ומסיק דאיפרעו נמי מגופיה שנצטרע כו׳ נראה בזה שאמר ישלם ארבעתים כדין הגונב צאן של חבירו וטבחו דישלם חמשה דהיינו הא׳ שהוא הקרן ועוד ארבעתים נוסף וה״נ בת שבע שנלקחה מבעלה הוי כעין גניבת הכבשה ולזה נפרע דוד מגופיה שנצטרע דוגמת הקרן ועוד ד׳ ילדיו נוסף ובזה יתיישבו כל מה שדקדקו התוס׳ בזה ואין להאריך ובענין זה לפי שדימה את אוריה לעני שיש לו כבשה אחת ודוד לעשיר אמר דוד על עצמו בתפלה שגם הוא עני כמ״ש כי עני ואביון אני וע״ש שבבנין בהמ״ק אמר ואני בעניי הכינותי לבית ה׳ וגו׳ שעשירותי אינו שלי רק כולו לה׳ וק״ל: ששה חדשים נצערע כו׳ דכתיב ישובו לי וגו׳. מפורש פרק חלק: קבל דוד לשון הרע כו׳ ולא קבל. מפורש פרק במה בהמה ע״ש: הא איפרעו מיניה כו׳. יש לדקדק דהא לאו מיניה איפרעו וא״כ הדרא קושיא לדוכתיה דכה״ג לאו מיניה איפרעו בהסתה ויש ליישב דחלוקת המלכות כאלו איפרעו מיניה חשוב ודו״ק: כבן שנה שלא טעם טעם חטא כו׳. דאחר שמלך חטא בא׳ במעשה דאגג אבל במלכו היינו קודם שמלך לא היה בו שום חטא: נעניתי לכם עצמות כו׳. נראה דנקט עצמות משום דיש לחשוב בו חטא גדול במה שרדף אחר דוד מצד הקנאה בו לפי ענינו ואמרי׳ פ׳ שואל כל מי שיש בידו קנאה עצמותיו נרקבין ע״כ אמר נעניתי לכם עצמות שאול דכמו שנקבר בעצמות כדכתיב ויקחו את עצמותיהם וגו׳ כן הן עדיין קיימין ולא נרקבין מצד קנאה לדוד ודו״ק: תלויה לו מאחוריו כו׳. נראה דנקט מאחוריו דלא הוה איצטריך ליה אלא לאשמועינן דלא איירי אלא בדופי שאינו נגלה ומפורסם כ״כ דוגמת אחוריו וכמו דופי ממשפחת האם דומיא שפרש״י דופי של מלכות בית דוד שהיה מצד אם אבל דופי שמצד אב שהוא מפורסם במשפחה הוא גנאי למלכות גם לדין של ד״נ דבעי אב מישראל ופסול ברק אמו מישראל ולזה נמי אפשר דנקט נמי קופה של שרצים שהשרצים אינן מגולין כ״כ בה כמו מצד משפחת אם והיינו נמי שא״ל חזור לאחוריך בפסול שאינו נגלה כ״כ ודו״ק: מפני שמחל על כבודו שנאמר ובני וגו׳. ואמרי׳ פ״ק דקדושין דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ושם מפורש דאסור למחול כבודו לפי שהוא כבוד המקום: כל ת״ח שאינו נוקם ונוטר כנחש כו׳. הדמיון כנחש שהאדם ישופך ראש במקום עיקר חיותו ואתה לא תשופנו רק בעקב המקום היותר שפל כן יהיה נקימה ונטירה של ת״ח גם אם עשה אדם כנגדו דבר גדול לא ינקם בו רק בדבר קטן וזהו שאמר כל שאינו עושה כן דהיינו שאינו נוקם כלל או נוקם ג״כ בדבר גדול ה״ז אינו ת״ח שהיה לו ללמוד ממעשה נחש:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush