גמרא
פירוש
מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא הֲוָה לַהּ הָךְ שִׁיבָבְתָא בִּישְׁתָּא אֲמַרָה מִכְּדֵי יָדַעְנָא דְּלֵית לְהוּ וְלָא מִידֵּי מַאי כּוּלֵּי הַאי אֲזַלָא וּטְרַפָא אַבָּבָא אִיכַּסְפָא וַעֲיַילָא לְאִינְדְּרוֹנָא.
אִיתְעֲבִיד לַהּ נִיסָּא דְּחָזְיָא לְתַנּוּרָא מְלֵא לַחְמָא וְאַגָּנָא מְלֵא לֵישָׁא אֲמַרָה לַהּ פְּלָנִיתָא פְּלָנִיתָא אַיְיתַי מָסָא דְּקָא חֲרִיךְ לַחְמִיךְ אֲמַרָה לָהּ אַף אֲנָא לְהָכִי עֲיַילִי תָּנָא אַף הִיא לְהָבִיא מַרְדֶּה נִכְנְסָה מִפְּנֵי שֶׁמְּלוּמֶּדֶת בְּנִסִּים.
אֲמַרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ עַד אֵימַת נֵיזִיל וְנִצְטַעַר כּוּלֵּי הַאי אֲמַר לַהּ מַאי נַעֲבֵיד בְּעִי רַחֲמֵי דְּנִיתְּבוּ לָךְ מִידֵּי בְּעָא רַחֲמֵי יָצְתָה כְּמִין פִּיסַּת יָד וִיהַבוּ לֵיהּ חַד כַּרְעָא דְּפָתוּרָא דְּדַהֲבָא (חזאי) בְּחֶלְמָא עֲתִידִי צַדִּיקֵי דְּאָכְלִי אַפָּתוּרָא דְּדַהֲבָא דְּאִית לֵיהּ תְּלָת כַּרְעֵי (ואת) [וְאִיהוּ] אוכלת אפתורא דתרי כַּרְעֵי.
(אמרה ליה) נִיחָא לָךְ דְּמֵיכָל אָכְלִי כּוּלֵּי עָלְמָא אַפָּתוּרָא דְּמַשְׁלַם וַאֲנַן אַפָּתוּרָא דִּמְחַסַּר אֲמַרָה לֵיהּ וּמַאי נַעֲבֵיד בְּעִי רַחֲמֵי דְּנִשְׁקְלִינְהוּ מִינָּךְ בָּעֵי רַחֲמֵי וְשַׁקְלוּהוּ תָּנָא גָּדוֹל הָיָה נֵס אַחֲרוֹן יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן דִּגְמִירִי דְּמֵיהָב יָהֲבִי מִישְׁקָל לָא שָׁקְלִי.
חַד בֵּי שִׁמְשֵׁי חַזְיַיהּ לְבַרְתֵּיהּ דַּהֲוָות עֲצִיבָא אֲמַר לַהּ בִּתִּי למאי עֲצִיבַתְּ אֲמַרָה לֵיהּ כְּלִי שֶׁל חוֹמֶץ נִתְחַלֵּף לִי בִּכְלִי שֶׁל שֶׁמֶן וְהִדְלַקְתִּי מִמֶּנּוּ אוּר לְשַׁבָּת אֲמַר לַהּ בִּתִּי מַאי אִיכְפַּת לִךְ מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן וְיִדְלוֹק הוּא יֹאמַר לַחוֹמֶץ וְיִדְלוֹק תָּנָא הָיָה דּוֹלֵק וְהוֹלֵךְ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ עַד שֶׁהֵבִיאוּ מִמֶּנּוּ אוּר לְהַבְדָּלָה.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
להביא מרדה נכנסה מפני כו׳. עיין פי׳ רש״י נראה פירוש לפירושו דר״ל דמפני שמלומדת בנסים הוא הטעם למה לה כלל מרדה בבית כיון שלא היה לה כלום לאפות וקאמר מפני שמלומדת בנסים ולכך היה לה אגנא שלא תצטרך לשאול משכנותיה ודקאמר דחזא אגנא מלא לישה כו׳ אפשר שלא היה לה אגנא בבית אלא דכל זה בנס היה שלא תרגיש חברתה שאין כאן אגנא ולישה אבל במרדאה גופא משמע דבלאו הנס היה אלא שהיה לה בחדרה: חד כרעא דפתורא כו׳. נראה הרמז בזה כמ״ש בג׳ עמודי עולם על התורה ועל העבודה ועל גמ״ח העולם עומד דבשביל אלו ג׳ עמודים נברא העולם כדי שיזכה בהן לעוה״ב ואלו הן ג׳ כרעי ורגלא דפתורא שיהיה לצדיקים לעתיד בשכרן הטוב ואמר דבעי רחמי ליתן לו משכרו בעולם הזה ויהבו ליה חד כרעא דהיינו שכר התפלה שהיא העבודה שהיה מתפלל עכשיו והיה רגיל להתפלל כן על כל צרה שלא תבא כמפורש במה דוכתין ואחזו ליה בחלמו שיהיה חסר בעולם הבא מזה הכרעא שהוא שכר התפלה והעבודה: בעי רחמי כו׳. ושקלוהו שיהיה לו שכרו משלם בעוה״ב ואמר דגדול נס כו׳ דמשקל לא שקלי כו׳ והוא כענין שאמרו פרק במה בהמה מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקב״ה וחזר בו כו׳ ע״ש: חד בי שמשי. פרש״י היינו ע״ש ולא שמעתי טעם עכ״ל ונראה דבי שמשי דהכא ודפרק הנושא לגביה רבי דכל בי שמשי אתא לביתיה היינו שעה דהכנסת שבת והיינו בעוד יום ושמש קיים דצריך להוסיף מחול על הקדש ולכך מיקרי אותה שעה בי שמשי וכמ״ש שמש בשבת צדקה לעניים כמפורש לעיל ונראה דה״נ הא דקרינן ליום ששי ערב שבת היינו נמי משום אותה שעה דהכנסת שבת דערב של יום הוא נחשב לשבת משום התוספת חול על הקדש: היה דולק כל היום כו׳. לא היה צריך לה לדלוק אלא בליל שבת משום שלום בית אבל היה דולק כל היום לפרסם הנס לרבים ביום גם שבאו להדליק ממנו נר למצות הבדלה: אי קא מפסדן כו׳. הוא ידע האמת דלא קא מפסדן דאל״כ לא הוי מפקיר העזים לדובים כיון שלא היו שלו כדלקמן אלא ה״ל לנטרן שלא יזיקו כיון ששומר אבידה הוה: עד שיצאו אמה לכאן כו׳. גם זה לפרסם הנס דגם מי שלא ידע ולא שמע מזה הנס כשיראה בבית זה שנשתנה מבתים אחרים להיות בו אמה מכאן כו׳ ישאל עליו ויגידו לו הנס והכי משמע דמייתי עלה הא דפלימו אני ראיתי וכו׳ וא״ל בית זה שקירה כו׳: ור״ח בן דוסא מהיכן היו לו עזים כו׳. כל זה עד והן הן עיזי דמייתי כו׳ מדברי ע״י נראה שאינו מלשון התלמוד אלא מפרושים נכתבו בנוסחת הגמרות גם תקשה דקאמר דמכר התרנגולין והביצים וקנה בדמיהן עזים כו׳ אכתי תקשי איך קנה עזים בדמיהן והלא אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל ויותר נכון דברי התוספות שכתוב בע״י דעזים גופייהו מציאה הוו והיה הוא שומר אבידה כו׳ ע״ש בע״י: דחזאי שכינה ואמרי כו׳ והא דכתיב כי לא יראני האדם וחי מוקמינן לה ס״פ החולץ היינו באספקלריא המאירה: דאחריב לעלמא כו׳. לכאורה אינו דומה להחריב כל העולם משום שישתנה שעתו של ר״א ונוסחות הישנות יותר מדוקדק ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא כו׳ דאיכא לפרושי על ר״א קאמר להפוך עולמו ולבראו שנית ואולי שכוונו בכאן על גלגול הנשמות: אפשר דמתיליד בשעתא דמזוני כו׳. כמ״ש מזל שעה גורם דהיינו שעת הלידה וכמ״ש חיי ובני ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא גם שאפשר לבטל המזל כמ״ש פ׳ בתרא דשבת מכל מקום מנכין לאדם מזכיותיו וזה שאמר בהאי אגרא דאמרת לא בעינא ר״ל דלא בעינא ליטול משכר בהאי עלמא יהיבנא לך שכרך משלם לעלמא דאתי י״ג נהרות דאפרסמון כו׳ מדמי תענוגי עוה״ב בעולם הנשמות לאפרסמון שהוא מלתא דריחני שהוא החוש הקרוב לדבר רוחני כמ״ש כל הנשמה תהלל יה איזה דבר שהנשמה נהנה בו הוי אומר זה הריח ומספר י״ג דנקט על שם מדות טובות שהם י״ג וראיתי בספר ישן דגרס שנים עשר נהרוותא כו׳ וכתב בזה ע״ש י״ב גבולי אלכסון שהם גבולות עמים למספר שבטי בני ישראל הקבועים בי״ב מזלות וכנגד י״ב מעיינות מים הנמשכים ויוצאים משם של י״ב אותיות כו׳ עכ״ל: דלית ליה בעינא כו׳. ופרש״י בגמרא ל״ג בספר רבי ובספר שלי כתוב עכ״ל ונראה לפרשו שאמר לו הקב״ה מה שאתה מבקש יותר וכי מחלק עולם הבא של חברך אתן גם לך ואמר ליה דודאי מה שמוכן לחברי הצדיקים אינו מבקש כמה שאמרו דאין אדם נוגע במה שמוכן לחברו אבל אנא מבקש מגברא דלית ליה ר״ל דלית ליה זכות ליתן לו חלק בעוה״ב שתתן לי חלקו וכמה שאמרו בפרק אין דורשין דהצדיק נוטל חלקו ושל הרשע שבגן עדן והרשע נוטל חלקו של צדיק שבגיהנם ומייתי ליה שם מקראי וק״ל: אגרי בך גירי כו׳. עיין פרש״י ובערוך פירש גרי בך גירי כך שונה הגאון ופירוש ברכה היא וכך אמר ליה לעתיד לבא גרים עתידין שיגורו בך כמ״ש יגורו בך נדחי עכ״ל: אמרו ליה והא ריב״ל גזר כו׳. נראה לפרש במעשה הזה דבתחילה גזר תענית והיו היחידים מתענין בו כמו ששנינו פ״ק דבג׳ ראשונות מתענין היחידים ולא אתא מטרא ואמרי ליה אותן היחידים הא ריב״ל גזר תענית עם היחידים ונענה דאתא מטרא וא״ל הא אנא והא בר ליואי. ר״ל אפשר דשוין ושקולין אנן הגוזרים התענית אבל היחידים המתענין עמי אינן שקולין כיחידים שהתענו עם ריב״ל וא״ל דא״כ שאינן ראוין לכך נראה לכוין דעתו בתפלה ונצרף צבורא עמנו בתעניות האחרונות ששנינו שם בעא רחמי עם צבורא ועדיין לא אתא מטרא וא״ל רבי חמא לאותן היחידים דא״כ כיון שאנו רואין דעצירת הגשמים בשביל צבורא הוא אם ניחא לכו שיבא מטר בשבילנו כפרש״י שאתם מסכימים עמי דהיינו שיבא מטר גם בלא זכות צבורא אלא בשבילנו ע״ד שאמר הכתוב ותגזר אומר ויקם לך שהצדיקים גוזרים והקב״ה מקיים וא״ל הן להסכים על כך. ואמר דרך גזירה רקיע כסי כו׳ דעצירת הגשמים תולין בגרם השמים כמ״ש ועצר את השמים ולא יהיה מטר וגו׳ ועדיין לא השגיחו בגזירה זו עד שהוסיף לגעור בהן כמה עזין הן כו׳ שלא להשגיח בגזירת הצדיקים: עלית וישבת במרום ואי אתה מרחם כו׳. מצינו במדרש בזמן שישראל עושין רצונו של מקום שוכן בערבות ואינו מתרחק מהם שנא׳ מבין שני הכרובים וידבר אליו ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מתעלה ויושב בשמי מרום והכל צועקין ואין קולם נשמע כו׳ ואין נענין ע״כ יש לנו להתפלל שלא יתרחק מאתנו וישמע צעקתנו אבל לוי שאמר עלית וישבת במרום הוא כמתרעם וכן אי אתה מרחם על בניך האי לישנא הוא כמתרעם נגדו ית׳ ברוך הוא אבל ה״ל להתפלל רחמים כרחם אב על בנים: שהרי אדם גדול הטיח כו׳. מזה המעשה גופיה מוכח שאדם גדול היה שהרי נענה דאתא מטרא אלא דנענש ואיטלע משום דא״ל בלשון תרעומות: שמעינהו להנך ענני דקאמרי כו׳. יש לפרש דשמעינהו דקאמרי היינו שר ומלאך הממונה על הגשם ושמו אף ברי כמ״ש בפרק קמא וכה״ג כתבו התוספות ברפ״ק דחולין גבי גינאי נהרא חלוק לי מימיך כו׳ ע״ש: מ״ד צדיק כתמר וגו׳ כארז בלבנון וגו׳ אם כתמר כו׳. וי׳ מיני ארזים הם כו׳ הכל מפורש פרק הספינה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush