גמרא
פירוש
אֲמַרָה לֵיהּ בְּרַתֵּיה שִׁבְקֵיהּ וַאֲנָא מַהְדַּרְנָא לֵיהּ שְׁנֵי יוֹצְרִים יֵשׁ בְּעִירֵנוּ אֶחָד יוֹצֵר מִן הַמַּיִם וְאֶחָד יוֹצֵר מִן הַטִּיט אֵיזֶה מֵהֶן מְשׁוּבָּח כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ק״ו מכלי זכוכית כו׳. עפירש״י דלא נראה לו לפרש דבי ר״י תנא ק״ו כו׳ הוא מלתא באנפי נפשיה משום דודאי אין לנו לדון ק״ו על תחיית המתים דכמה מקראות מפורשין בה כדאיתא בשמעתין ועוד מה צריך ראיה מק״ו שאפשר בתחייה מן העפר למאמין בתורת משה שכתוב בה אדם נברא מן האדמה אלא דהאי ק״ו הוא תשובה למנים שאינם מאמינים בתורה ובמקראותי׳ וק״ל:
מה כלי זכוכית כו׳ פירש״י והא דאמר בחגיגה ונוחין לאבדן ככלי זכוכית לא שאין כו׳ עכ״ל. לא ידענו מאי קשיא ליה דהא אהך דאמר התם ר׳ מאיר ונוחין לאבדם ככלי זכוכית קאמר התם ר׳ עקיבא רבך לא כך אמר אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אעפ״י שנשברה יש להם תקנה אף ת״ח כו׳ ע״ש ודו״ק: א״ל ווי לכון חייביא כו׳. נראה לפרש בזה כלפי מ״ש לקמן שיש רשעים שאין עומדין בתחיית המתים כגון דור המבול לא ידין רוחי לא דין ולא רוח ויש רשעים שיהיו עומדין בתחיית המתים ויהיו נדונין אז על רשעם כגון אנשי סדום שנאמר רעים וחטאים רעים לעולם הזה וחטאים לעה״ב וזה שאמר המין על ישראל וקראם חייביא ווי לכון לומר כן דאמריתו מיתי חיין והרי אתם נדונים אז על פשעיכם אבל נוח לכם לומר דחיי מתין דמיתי חיין שאין ת״ה ולא תהיו נדונים והשיב לו אדרבה ווי לכון חייביא שאתם מאותו כת של רשעים שאינן עומדין לעולם הבא שאתה כופר בתחיית המתים ששנינו שאין לו חלק לעולם הבא אבל נוח היה לכם לומר דלא הוי הוי דהוי לא כ״ש ואז הייתם זוכים לחלק עולם הבא אחר שתקבלו דין שלעתיד דגם הרשעים אחר שנדונים בעולם הבא יזכו לעולם הבא וק״ל: בני אפריקא וכו׳. הם הם הגרגשי שאמרו לקמן בפרקין פנה ונתן להם הקב״ה ארץ כא״י ולא כמ״ש בב״ר גומר ומגוג זו אפריקא דא״כ היה בני אפריקא מבני יפת והכא קאמר בני אפריקא וכנען אבוהון דהנהו אינשי הוה:
אמר ליה תורת משה כו׳. הוא מדרך הענוה כשהם ינצחוני תאמרו הדיוט שבנו נצחתם וכשאני אנצחם אל תתלו הנצחון בי אלא תורת משה נצחתכם ואולי עוד שאמר זה לפי שמדרך המתווכחים שלא להשיא לדבר את חברו לדבר אחר אלא תמיד הוא רואה לנצח חברו ממקום שבא ובאותו דבר עצמו שהביא חברו לראייה הוא מביא ראיה לנצחו ולזה מבואר שא״ל מהיכן אתם מביאין ראיה מן התורה אף אני כו׳ וז״ש אם אני אנצח אותם א״ל תורת משה נצחתכם לפי שאתם באים בנצחונה של תורה שנאמר בה ארץ כנען לגבולותיה והיא התורה בעצמה נצחתכם שנאמר ויאמר ארור כנען עבד עבדים וגו׳ ואיכא למידק בטענתם דכיון דבני אפריקא היו באים בראיה מן התורה מדכתיב בה ארץ כנען לגבולותיה ע״כ יאמינו במה שכתוב בתורה ואם כן אין להם פתחון פה כלל דכמה כתובים בתורה שהקב״ה נתן לישראל ארץ שבעה עממים וצוה שלא יחיו מהם כל נשמה וכמאמר ר״י מה טעם פתח בבראשית שאם יאמרו אומת העולם ליסטים אתם כו׳ אמרו להם הקב״ה בראה ונתנה להם וברצונו נטלה ונתנה לנו והיא תשובה נצחת למי שיאמין בתורה ועוד אף אם באמת תשובה זו דכתיב ארור כנען עבד וגו׳ היא תשובה נגד בני אפריקא שהם מזרע כנען הנה תשובה זו מוסיף שאלה נגד פני המלך אלכסנדרוס מוקדון שהיה מבני יפת דעבד עבדים יהיה לאחיו כתיב דהיינו שם ויפת ויהיה החצי לבני שם והחצי השני לבני יפת שמזה הטעם הוצרך ר״י שאמר להם הקב״ה בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו כי טענת מה שקנה עבד קנה רבו אינו מספיק כ״א נגד בני כנען ולא נגד בני יפת שהחצי אחר שלהם הוא כמ״ש הרא״ם בתחלת פרשת בראשית והנראה לפי זמן המעשה הזה שהיה בתחלת בית שני כי אלכסנדרוס היה בזמן שמעון הצדיק כדאיתא ביומא ותמיד מיום חורבן בית הראשון היה ידם תקיפה עלינו בתחלה יד כשדים ואחר כך יד מלכי פרס ומדי ואח״כ יד מלכות יון ומוקדן והיה טענת בני אפריקא על פי דברי התורה כי באמת ברשעתנו נטל הקב״ה הארץ מאתנו ונתנה לכם כמ״ש כי ברשעת הגוים האלה ה׳ אלהיך מורישם מפניך אבל הנה כבר אתם עשיתם כמונו כחטאת כל הגוים אשר סביבותיכם וקאה אתכם הארץ בחורבן בית ראשון והשליך אתכם לארץ אחרת בחטאתכם כאשר קאה אותנו בחטאתינו ועוד היום אתם בחטאתכם ובעונש הזה שיד אומות העולם תקיפה עליכם ולא טובים אתם מאתנו ואתם תשובו להאחז בארץ הזאת והנה אנחנו קודמים לזכות בה מצד ירושה דכתיב בה ארץ כנען לגבולותיה וכנען אבוהון דהנהו אנשי הוה והיה תשובת גביהה כי באמת הננו תחת יד אלכסנדרוס והננו לעבדים לו מכל מקום הקב״ה נתן אתכם להיות עבדים לעבדים דכתיב ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו שפירש הכתוב שאף אם אחד מאחיו שהם שם ויפת מושל בחברו ויהיה חברו עבד ונכנע לו יהיה כנען עבד לאותו עבד והנה אנחנו היום מבני שם עבדים נכנעים לבני יפת מ״מ אתם בני כנען עבדים לנו ועבד שקנה נכסים נכסים למי כו׳ וכה״ג פרש״י בחומש ויהי כנען עבד למו אף משיגלו בני שם ימכרו להם עבדים מבני כנען עכ״ל ותו לא מידי זהו הנראה לנו במאמר הזה: ואותה שנה שביעית כו׳. פירוש שדותיהן שבא״י שהיו מחזיקין בהן בזרוע ובחזקה בטענה זו עד שבא אלכסנדרוס ובאו לפניו לדון ע״ז אבל שדותיהן שבאפריקא אין שביעית נוהג בהן דחו״ל הוא ודו״ק: שוב פעם אחת באו בני מצרים כו׳. גם בכאן איכא למידק כיון דבני מצרים היו באים בראיה מן התורה וכמ״ש להם מהיכן אתם מביאים ראיה מן התורה כו׳. א״כ מענינא דהכא גופיה יש להם תשובה שהרי הקב״ה צוה להם שישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וזהב וי״ל שבני מצרים אמרו שהקב״ה צוה להם שישאלו אבל תחזירו שוב השאלה כדין כל שואל ויתר הדברים במאמר הזה נתבארו לך לעיל: של ת״ל שנה. לאו דוקא שהרי לא היו במצרים כ״א רד״ו שנה גם כל זמן שהיה יעקב ויוסף קיים לא היו משעבדים בהם אלא סירכיה דקרא נקט דכתיב ישבו במצרים ת״ל שנה: בני ישמעאל ובני קטורה כו׳. בדרך הזה שכתבנו לעיל גבי בני אפריקא יש לפרש גם כאן כי בני ישמעאל באו בראיה מן התורה וכמה פעמים כתיב בתורה שנתן הקב״ה ארץ שבעה עממין לישראל אלא שאמרו שכל זה על תנאי אם תזכו בזכות קיום התורה והמצות כמו שנזכר כמה פעמים בתורה אבל אחרי שחטאתם ועוד היום אתם בעונש הזה שיד מלכות האומות העולם תקיפה עליכם ואין אתם באים להאחז בארץ אלא מצד הירושה והבטחתו לאב הראשון אברהם גם אנו בני ישמעאל יש לנו זכות בה מצד הירושה כמותכם שאין אתם טובים מאתנו:
אלה תולדות ישמעאל וגו׳ ויש לדקדק דמעיקרא הזכיר שבאו גם בני קטורה עמהם ובדברי טענותם לא הזכיר רק ישמעאל שהיה מזרע אברהם ולא הזכיר גם בני קטורה שהיה מזרע אברהם וי״ל שבני ישמעאל היו עיקר בטענה זו שבאו ליטול פי שנים כי בכור היה והכי איתא בב״ר כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים וישמעאל כו׳ ע״ש: ויתן את כל אשר לו ליצחק כו׳. תלמודא דידן מפרשו כמשמעו שנתן ליצחק כל ממונו ועושרו ורש״י שפירש בחומש ברכת דייתיקי וכו׳ ע״ש הוא ע״פ בראשית רבה שהוציאו הכתוב ממשמעו לפי מה שדרשו שם שכבר נתן ליצחק כל ממונו מדכתיב וכל טוב אדוניו בידו דשטר מתנה כתב ליצחק וכו׳ כפירש״י בחומש ועי׳ ברא״ם אבל תלמודא יפרש נמי שם כמשמעו שהיה בידו מטוב אדוניו דהיינו נזם זהב ושני צמידים כדי שיתרצו לתת לו רבקה ולא שכתב לו שטר מתנה. וכתב הרא״ם ויש לתמוה איך עשה זה אברהם כו׳ ואיך העביר נחלה מישמעאל ובני קטורה ונתנה ליצחק הא אמרינן לא תהוי בי עבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא ושמא י״ל כו׳ עכ״ל. ועוד יש לומר דישמעאל בן שפחה היה שנולד לו קודם שנשתחררה ואין בן שפחה יורש ובני קטורה אע״פ שנולדו אחר שנימול והיה אסור בשפחה ונשתחררה קטורה מ״מ בני פלגש היו כדכתיב ולבני הפלגשים אשר לאברהם וגו׳ דמשמע דמשום דכל שאר בניו חוץ מיצחק היו בני פלגשים ואינם ראוים לירש עם בן אשתו שהוא יצחק:
שם טומאה מסר כו׳. פרש״י כישוף כו׳ אע״ג דאברהם קיים כל התורה רשאי היה ללמוד מעשה כישוף כדאמרינן סוף פ״ד מיתות לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות וצריך לומר לפרש״י דסוגיא דהכא אתיא כמאן דאמר דבן נח לא נצטווה על הכישוף דלמ״ד דבן נח נצטווה על הכישוף ודאי דלא היה מוסר להן כישוף משום ולפני עור וגו׳ מיהו אי לאו פרש״י הייתי יכול לפרש שם טומאה דקאמר הכא מעשה שדים ולא כישוף וכדברי הרא״ש שמתיר במעשה שדים שאינו בכלל כשפים לכ״ע: פורחת באויר כו׳. הוא נשמת החוטאים שאין לה מנוחה בעה״ב ופורחת באויר כצפור לנוד אבל נשמת הצדיקים זוכים למקום מנוחה בישיבה של מעלה ונאמר ונפש אדוני צרורה בצרור החיים וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מה כלי זכוכית כו׳ פירש״י והא דאמר בחגיגה ונוחין לאבדן ככלי זכוכית לא שאין כו׳ עכ״ל. לא ידענו מאי קשיא ליה דהא אהך דאמר התם ר׳ מאיר ונוחין לאבדם ככלי זכוכית קאמר התם ר׳ עקיבא רבך לא כך אמר אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אעפ״י שנשברה יש להם תקנה אף ת״ח כו׳ ע״ש ודו״ק: א״ל ווי לכון חייביא כו׳. נראה לפרש בזה כלפי מ״ש לקמן שיש רשעים שאין עומדין בתחיית המתים כגון דור המבול לא ידין רוחי לא דין ולא רוח ויש רשעים שיהיו עומדין בתחיית המתים ויהיו נדונין אז על רשעם כגון אנשי סדום שנאמר רעים וחטאים רעים לעולם הזה וחטאים לעה״ב וזה שאמר המין על ישראל וקראם חייביא ווי לכון לומר כן דאמריתו מיתי חיין והרי אתם נדונים אז על פשעיכם אבל נוח לכם לומר דחיי מתין דמיתי חיין שאין ת״ה ולא תהיו נדונים והשיב לו אדרבה ווי לכון חייביא שאתם מאותו כת של רשעים שאינן עומדין לעולם הבא שאתה כופר בתחיית המתים ששנינו שאין לו חלק לעולם הבא אבל נוח היה לכם לומר דלא הוי הוי דהוי לא כ״ש ואז הייתם זוכים לחלק עולם הבא אחר שתקבלו דין שלעתיד דגם הרשעים אחר שנדונים בעולם הבא יזכו לעולם הבא וק״ל: בני אפריקא וכו׳. הם הם הגרגשי שאמרו לקמן בפרקין פנה ונתן להם הקב״ה ארץ כא״י ולא כמ״ש בב״ר גומר ומגוג זו אפריקא דא״כ היה בני אפריקא מבני יפת והכא קאמר בני אפריקא וכנען אבוהון דהנהו אינשי הוה:
אמר ליה תורת משה כו׳. הוא מדרך הענוה כשהם ינצחוני תאמרו הדיוט שבנו נצחתם וכשאני אנצחם אל תתלו הנצחון בי אלא תורת משה נצחתכם ואולי עוד שאמר זה לפי שמדרך המתווכחים שלא להשיא לדבר את חברו לדבר אחר אלא תמיד הוא רואה לנצח חברו ממקום שבא ובאותו דבר עצמו שהביא חברו לראייה הוא מביא ראיה לנצחו ולזה מבואר שא״ל מהיכן אתם מביאין ראיה מן התורה אף אני כו׳ וז״ש אם אני אנצח אותם א״ל תורת משה נצחתכם לפי שאתם באים בנצחונה של תורה שנאמר בה ארץ כנען לגבולותיה והיא התורה בעצמה נצחתכם שנאמר ויאמר ארור כנען עבד עבדים וגו׳ ואיכא למידק בטענתם דכיון דבני אפריקא היו באים בראיה מן התורה מדכתיב בה ארץ כנען לגבולותיה ע״כ יאמינו במה שכתוב בתורה ואם כן אין להם פתחון פה כלל דכמה כתובים בתורה שהקב״ה נתן לישראל ארץ שבעה עממים וצוה שלא יחיו מהם כל נשמה וכמאמר ר״י מה טעם פתח בבראשית שאם יאמרו אומת העולם ליסטים אתם כו׳ אמרו להם הקב״ה בראה ונתנה להם וברצונו נטלה ונתנה לנו והיא תשובה נצחת למי שיאמין בתורה ועוד אף אם באמת תשובה זו דכתיב ארור כנען עבד וגו׳ היא תשובה נגד בני אפריקא שהם מזרע כנען הנה תשובה זו מוסיף שאלה נגד פני המלך אלכסנדרוס מוקדון שהיה מבני יפת דעבד עבדים יהיה לאחיו כתיב דהיינו שם ויפת ויהיה החצי לבני שם והחצי השני לבני יפת שמזה הטעם הוצרך ר״י שאמר להם הקב״ה בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו כי טענת מה שקנה עבד קנה רבו אינו מספיק כ״א נגד בני כנען ולא נגד בני יפת שהחצי אחר שלהם הוא כמ״ש הרא״ם בתחלת פרשת בראשית והנראה לפי זמן המעשה הזה שהיה בתחלת בית שני כי אלכסנדרוס היה בזמן שמעון הצדיק כדאיתא ביומא ותמיד מיום חורבן בית הראשון היה ידם תקיפה עלינו בתחלה יד כשדים ואחר כך יד מלכי פרס ומדי ואח״כ יד מלכות יון ומוקדן והיה טענת בני אפריקא על פי דברי התורה כי באמת ברשעתנו נטל הקב״ה הארץ מאתנו ונתנה לכם כמ״ש כי ברשעת הגוים האלה ה׳ אלהיך מורישם מפניך אבל הנה כבר אתם עשיתם כמונו כחטאת כל הגוים אשר סביבותיכם וקאה אתכם הארץ בחורבן בית ראשון והשליך אתכם לארץ אחרת בחטאתכם כאשר קאה אותנו בחטאתינו ועוד היום אתם בחטאתכם ובעונש הזה שיד אומות העולם תקיפה עליכם ולא טובים אתם מאתנו ואתם תשובו להאחז בארץ הזאת והנה אנחנו קודמים לזכות בה מצד ירושה דכתיב בה ארץ כנען לגבולותיה וכנען אבוהון דהנהו אנשי הוה והיה תשובת גביהה כי באמת הננו תחת יד אלכסנדרוס והננו לעבדים לו מכל מקום הקב״ה נתן אתכם להיות עבדים לעבדים דכתיב ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו שפירש הכתוב שאף אם אחד מאחיו שהם שם ויפת מושל בחברו ויהיה חברו עבד ונכנע לו יהיה כנען עבד לאותו עבד והנה אנחנו היום מבני שם עבדים נכנעים לבני יפת מ״מ אתם בני כנען עבדים לנו ועבד שקנה נכסים נכסים למי כו׳ וכה״ג פרש״י בחומש ויהי כנען עבד למו אף משיגלו בני שם ימכרו להם עבדים מבני כנען עכ״ל ותו לא מידי זהו הנראה לנו במאמר הזה: ואותה שנה שביעית כו׳. פירוש שדותיהן שבא״י שהיו מחזיקין בהן בזרוע ובחזקה בטענה זו עד שבא אלכסנדרוס ובאו לפניו לדון ע״ז אבל שדותיהן שבאפריקא אין שביעית נוהג בהן דחו״ל הוא ודו״ק: שוב פעם אחת באו בני מצרים כו׳. גם בכאן איכא למידק כיון דבני מצרים היו באים בראיה מן התורה וכמ״ש להם מהיכן אתם מביאים ראיה מן התורה כו׳. א״כ מענינא דהכא גופיה יש להם תשובה שהרי הקב״ה צוה להם שישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וזהב וי״ל שבני מצרים אמרו שהקב״ה צוה להם שישאלו אבל תחזירו שוב השאלה כדין כל שואל ויתר הדברים במאמר הזה נתבארו לך לעיל: של ת״ל שנה. לאו דוקא שהרי לא היו במצרים כ״א רד״ו שנה גם כל זמן שהיה יעקב ויוסף קיים לא היו משעבדים בהם אלא סירכיה דקרא נקט דכתיב ישבו במצרים ת״ל שנה: בני ישמעאל ובני קטורה כו׳. בדרך הזה שכתבנו לעיל גבי בני אפריקא יש לפרש גם כאן כי בני ישמעאל באו בראיה מן התורה וכמה פעמים כתיב בתורה שנתן הקב״ה ארץ שבעה עממין לישראל אלא שאמרו שכל זה על תנאי אם תזכו בזכות קיום התורה והמצות כמו שנזכר כמה פעמים בתורה אבל אחרי שחטאתם ועוד היום אתם בעונש הזה שיד מלכות האומות העולם תקיפה עליכם ואין אתם באים להאחז בארץ אלא מצד הירושה והבטחתו לאב הראשון אברהם גם אנו בני ישמעאל יש לנו זכות בה מצד הירושה כמותכם שאין אתם טובים מאתנו:
אלה תולדות ישמעאל וגו׳ ויש לדקדק דמעיקרא הזכיר שבאו גם בני קטורה עמהם ובדברי טענותם לא הזכיר רק ישמעאל שהיה מזרע אברהם ולא הזכיר גם בני קטורה שהיה מזרע אברהם וי״ל שבני ישמעאל היו עיקר בטענה זו שבאו ליטול פי שנים כי בכור היה והכי איתא בב״ר כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים וישמעאל כו׳ ע״ש: ויתן את כל אשר לו ליצחק כו׳. תלמודא דידן מפרשו כמשמעו שנתן ליצחק כל ממונו ועושרו ורש״י שפירש בחומש ברכת דייתיקי וכו׳ ע״ש הוא ע״פ בראשית רבה שהוציאו הכתוב ממשמעו לפי מה שדרשו שם שכבר נתן ליצחק כל ממונו מדכתיב וכל טוב אדוניו בידו דשטר מתנה כתב ליצחק וכו׳ כפירש״י בחומש ועי׳ ברא״ם אבל תלמודא יפרש נמי שם כמשמעו שהיה בידו מטוב אדוניו דהיינו נזם זהב ושני צמידים כדי שיתרצו לתת לו רבקה ולא שכתב לו שטר מתנה. וכתב הרא״ם ויש לתמוה איך עשה זה אברהם כו׳ ואיך העביר נחלה מישמעאל ובני קטורה ונתנה ליצחק הא אמרינן לא תהוי בי עבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא ושמא י״ל כו׳ עכ״ל. ועוד יש לומר דישמעאל בן שפחה היה שנולד לו קודם שנשתחררה ואין בן שפחה יורש ובני קטורה אע״פ שנולדו אחר שנימול והיה אסור בשפחה ונשתחררה קטורה מ״מ בני פלגש היו כדכתיב ולבני הפלגשים אשר לאברהם וגו׳ דמשמע דמשום דכל שאר בניו חוץ מיצחק היו בני פלגשים ואינם ראוים לירש עם בן אשתו שהוא יצחק:
שם טומאה מסר כו׳. פרש״י כישוף כו׳ אע״ג דאברהם קיים כל התורה רשאי היה ללמוד מעשה כישוף כדאמרינן סוף פ״ד מיתות לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות וצריך לומר לפרש״י דסוגיא דהכא אתיא כמאן דאמר דבן נח לא נצטווה על הכישוף דלמ״ד דבן נח נצטווה על הכישוף ודאי דלא היה מוסר להן כישוף משום ולפני עור וגו׳ מיהו אי לאו פרש״י הייתי יכול לפרש שם טומאה דקאמר הכא מעשה שדים ולא כישוף וכדברי הרא״ש שמתיר במעשה שדים שאינו בכלל כשפים לכ״ע: פורחת באויר כו׳. הוא נשמת החוטאים שאין לה מנוחה בעה״ב ופורחת באויר כצפור לנוד אבל נשמת הצדיקים זוכים למקום מנוחה בישיבה של מעלה ונאמר ונפש אדוני צרורה בצרור החיים וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush