Maharsha Chidushei Aggadot Horayot 11b – מהרש"א חידושי אגדות הוריות יא:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

מָה לְהַלָּן שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו אַף נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מֵרַבִּי חִיָּיא כְּגוֹן אֲנִי מַהוּ בְּשָׂעִיר אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי צָרָתְךָ בְּבָבֶל אֵיתִיבֵיהּ ^אמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי בֵּית דָּוִד אֵלּוּ מְבִיאִים לְעַצְמָם וְאֵלּוּ מְבִיאִים לְעַצְמָם אֲמַר לֵיהּ הָתָם ^בלָא כַּיְיפִי אַהֲדָדֵי הָכָא אֲנַן כַּיְיפִינַן לְהוּ לְדִידְהוּ. רַב סָפְרָא מַתְנֵי הָכִי בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מֵרַבִּי חִיָּיא כְּגוֹן אֲנִי מַהוּ בְּשָׂעִיר א״לאֲמַר לֵיהּ הָתָם שֵׁבֶט הָכָא מְחוֹקֵק וְתַנְיָא {בראשית מ״ט:י׳} לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה זֶה רֹאשׁ גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל שֶׁרוֹדֶה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמַקֵּל {בראשית מ״ט:י׳} וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו אֵלּוּ בְּנֵי בָנָיו שֶׁל הִלֵּל שֶׁמְלַמְּדִים תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בָּרַבִּים.: מתני׳מַתְנִיתִין: וְאֵיזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ ^גהַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לֹא הַמְרוּבֶּה בִּבְגָדִים ^דאֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֵּה בְּגָדִים אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת. ^הוְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוה״כיוֹם הַכִּיפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. ^וזֶה וָזֶה שָׁוִים בַּעֲבוֹדַת יוה״כיוֹם הַכִּיפּוּרִים ^זוּמְצֻוִּוים עַל הַבְּתוּלָה ^חוַאֲסוּרִים עַל הָאַלְמָנָה ^טוְאֵינָם מִטַּמְּאִים בִּקְרוֹבֵיהֶם ^יוְלֹא פּוֹרְעִים וְלֹא פּוֹרְמִים ^כוּמַחְזִירִין הָרוֹצֵחַ.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר הָיוּ שׁוֹלְקִים בּוֹ אֶת הָעִיקָּרִים דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר וַהֲלֹא לָסוּךְ אֶת הָעִקָּרִים אֵינוֹ סוֹפֵק אֶלָּא ^לשׁוֹרִין אֶת הָעִקָּרִים בְּמַיִם וּמֵצִיף עָלָיו שֶׁמֶן וְקוֹלֵט אֶת הָרֵיחַ וְקֹפְחוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה וְכִי נֵס אֶחָד נַעֲשָׂה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַהֲלֹא תְּחִלָּתוֹ שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין וּמִמֶּנּוּ הָיָה נִמְשָׁח מִשְׁכָּן וְכֵלָיו אַהֲרֹן וּבָנָיו כׇּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים וְכוּלּוֹ קַיָּים לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ל׳:ל״א} שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם. תַּנְיָא אִידַּךְ {ויקרא ח׳:י׳} וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח [אֶת] הַמִּשְׁכָּן [וְאֶת] כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בּוֹ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף תְּחִלָּתוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין רְאֵה כַּמָּה יוֹרָה בּוֹלַעַת וְכַמָּה עִקָּרִים בּוֹלְעִים וְכַמָּה הָאוּר שׂוֹרֵף וּבוֹ נִמְשַׁח מִשְׁכָּן וְכֵלָיו וְאַהֲרֹן וּבָנָיו כׇּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים וּבוֹ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים. ^מוַאֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה ^נוְאֵין מוֹשְׁחִים מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ וְאֵם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה מָשְׁחוּ אֶת שְׁלֹמֹה ^סמִפְּנֵי מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנִיָּה וְאֶת יוֹאָשׁ מִפְּנֵי עֲתַלְיָה וְאֶת יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וְאוֹתוֹ שֶׁמֶן קַיָּים לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם זֶה בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין הֲווֹ. אָמַר מָר וַאֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה מְנָלַן דִּכְתִיב {ויקרא ו׳:ט״ו} וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו נֵימָא קְרָא וְהַכֹּהֵן מִתַּחְתָּיו מִבָּנָיו מַאי הַמָּשִׁיחַ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּמִבָּנָיו דְּכֹהֵן גָּדוֹל אִי הָוֵי מָשִׁיחַ הָוֵי כֹּהֵן גָּדוֹל וְאִי לָא לָא הָוֵי כֹּהֵן גָּדוֹל. אָמַר מָר וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ מְנָלַן אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב דִּכְתִיב {דברים י״ז:כ׳} לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ וְגוֹ׳ יְרוּשָּׁה הִיא לָכֶם וּמְנָלַן דְּכִי אִיכָּא מַחְלוֹקֶת בָּעֵי מְשִׁיחָה וְלָאו כָּל דְּבָעֵי מַלְכָּא מוֹרֵית מַלְכוּתָא לִבְנֵיהּ אָמַר רַב פָּפָּא אָמַר קְרָא הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל בִּזְמַן שֶׁשָּׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל קָרֵינָא בֵּיהּ הוּא וּבָנָיו וַאֲפִילּוּ בְּלֹא מְשִׁיחָה. תָּנָא אַף יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי לֹא נִמְשַׁח אֶלָּא מִפְּנֵי מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל יוֹרָם וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם דְּרִאשׁוֹן הוּא חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי ^עמַלְכֵי בֵּית דָּוִד מְשׁוּחִין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מְשׁוּחִין מְנָלַן אָמַר רָבָא אָמַר קְרָא {שמואל א ט״ז:י״ב} קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה וְגוֹ׳ זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה וְאֵין אַחֵר טָעוּן מְשִׁיחָה. אָמַר מָר אַף יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי לֹא נִמְשַׁח אֶלָּא מִפְּנֵי מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל יוֹרָם וּמִשּׁוּם מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל יוֹרָם בֶּן אַחְאָב נִמְעוֹל בְּשֶׁמֶן כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא ^פבַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא ה״נהָכִי נָמֵי בַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא. וְאֶת יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמִי קַשִּׁישׁ מִינֵּיהּ וְהָכְתִיב {דברי הימים א ג׳:ט״ו} וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִישִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם וא״רוְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ הוּא יוֹחָנָן הוּא יְהוֹאָחָז לְעוֹלָם יְהוֹיָקִים קַשִּׁישׁ וּמַאי בְּכוֹר בְּכוֹר לַמַּלְכוּת. ^צוּמִי מָלְכִי זוּטְרֵי מִקַּמֵּי קַשִּׁישֵׁי וְהָא כְּתִיב {דברי הימים ב כ״א:ג׳} וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר יְהוֹרָם ^קמְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה יְהוֹיָקִים לָאו מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה. אָמַר מָר הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ הוּא יוֹחָנָן הוּא יְהוֹאָחָז וְהָא חַד חַד קָא חָשֵׁיב דכתי׳דִּכְתִיב {דברי הימים א ג׳:ט״ו} הַשְּׁלִישִׁי הָרְבִיעִי מַאי שְׁלִישִׁי שְׁלִישִׁי לַבָּנִים וּמַאי רְבִיעִי רְבִיעִי לַמַּלְכוּת דְּמֵעִיקָּרָא מְלַךְ יְהוֹאָחָז וּלְבַסּוֹף יְהוֹיָקִים וּלְבַסּוֹף יְכׇנְיָה וּלְבַסּוֹף צִדְקִיָּהוּ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁלּוּם שֶׁהָיָה מְשׁוּלָּם בְּמַעֲשָׂיו אִיכָּא דְּאָמְרִי שַׁלּוּם שֶׁשָּׁלְמָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּיָמָיו וּמָה שְׁמוֹ מַתַּנְיָה שְׁמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים ב כ״ד:י״ז} וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דוֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ א״לאֲמַר לֵיהּ יָהּ יַצְדִּיק עָלֶיךָ אֶת הַדִּין אִם תִּמְרוֹד בִּי (שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים ב כ״ה:ז׳} וַיְבִיאֵהוּ בָּבֶלָה) וּכְתִיב {דברי הימים ב ל״ו:י״ג} וְגַם בַּמֶּלֶךְ נבוכד נצר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:ו׳

^ב רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:ו׳

^ג רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:ו׳

^ד רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ד׳:י״ד

^ה רמב״ם הלכות שגגות ט״ו:ז׳

^ו רמב״ם הלכות עבודת יום הכיפורים א׳:ב׳

^ז רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:א׳
רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:י״ג
סמ״ג מצוות לא תעשה קכ״א
סמ״ג מצוות עשה צ״ו

^ח רמב״ם הלכות איסורי ביאה י״ז:א׳

^ט רמב״ם הלכות אבל ג׳:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רל״ו

^י רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ש׳

^כ רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש ז׳:ט׳

^ל רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו א׳:ב׳
סמ״ג מצוות עשה קס״ו

^מ רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו א׳:ז׳

^נ רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו א׳:י״א
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:י״ב

^ס רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו א׳:י״א
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:י״ב

^ע רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו א׳:ז׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:י׳

^פ רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו א׳:י״א
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:י׳

^צ רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ד׳:כ׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קט״ו

^ק רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ד׳:כ׳
רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות א׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קט״ו

ואת יהואחז מפני יהויקים שהיה גדול ממנו ב׳ שנים כו׳. כך היא הגירסא בכריתות והכי מוכח מתוך הכתובים דניתיב בן כ״ג שנה יהואחז במלכו וג׳ חדשים מלך וגו׳ ויאסרהו פרעה נכה וגו׳ וימלך פרעה נכה את אליקים וגו׳ ויסב שמו יהויקים וגו׳ וכתיב בן כ״ה שנים יהויקים במלכו וגו׳ והרי שלא מלך יהואחז רק שלשה חדשים ומיד מלך אחריו יהויקים ויהואחז לא היה רק בן כ״ג אז ויהויקים היה בן כ״ה וק״ק לפי זה דלא הל״ל ואת שלמה מפני מחלוקתו של אדוניהו אלא את שלמה מפני אדוניהו ושאר בני דוד שהיו גדולים ממנו כדאמר הכא וע״ק הא דפריך ומי מלכי זוטרי מקמי קשישא והכתיב ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור אמאי לא פריך הכי אמלכותו של שלמה ומי מלכי זוטרי כו׳. וי״ל דהתם מפורש ביה שהיה ע״פ נתן הנביא ולא היה להם לחוש לגדול אי לאו משום מחלוקת של אדוניהו וק״ל: הוא יוחנן הוא יהואחז כו׳. הא ניחא דע״כ כיון דלא קחשיב יהואחז כאן בבני יאשיהו ובקרא כתיב דבנו שהיה שמו יהואחז מלך אחריו ע״כ דא׳ מאלו בניו הוא יהואחז וע״כ שהוא יוחנן שמלך קודם יהויקים וצדקיהו אך מה שאמר הוא שלום הוא צדקיהו מנין לו לומר כן ולמה לא נאמר כפשוטו שהיה לו עוד בן רביעי שנקרא שמו שלום ואפשר מפני שלא הוזכר במקרא שום דבר משלום אמרו דהוא בעצמו צדקיהו וק״ל: ולמה נקרא שמו שלום שהיה מושלם במעשיו כו׳. ודכתיב ביה ויעש הרע בעיני ה׳ וגו׳ מהו הרע שלא נכנע לפני ירמיהו הנביא כו׳ ושעבר על שבועת נ״נ כו׳ וחוץ מחטא זה לא חטא כן פרש״י בד״ה ע״ש: יה יצדיק עליך את הדין כו׳. לפי שהיו דורו של צדקיהו ראוין לגלות מיד ומפני זכות צדקיהו נצולו כמ״ש בס״פ יש בערכין בקש הקב״ה להחזיר עולם לתוהו ובוהו מפני דורו של צדקיהו כיון שנסתכל בצדקיהו נתיישבה דעתו ולזה א״ל עד עתה בזכותך ישראל קיימין יה יצדיק עליך ר״ל על ידך יצדיק את הדין לקיים הגזירה של הגלות שאם גם אתה תחטא לעבור על השבועה כמ״ש וגם במלך נ״נ מרד אשר השביעו וגו׳ וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון