Maharsha Chidushei Aggadot Berakhot 4b – מהרש"א חידושי אגדות ברכות ד:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וְאִי כְּרַבַּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לְהוּ, לֵימְרוּ כְּרַבַּן גַּמְלִיאֵל! לְעוֹלָם כְּרַבַּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לְהוּ, וְהָא דְּקָא אָמְרִי עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה. כִּדְתַנְיָא: חֲכָמִים עָשׂוּ סְיָיג לְדִבְרֵיהֶם, ^אכְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֶא אָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וְאוֹמֵר: אֵלֵךְ לְבֵיתִי וְאוֹכַל קִימְעָא וְאֶשְׁתֶּה קִימְעָא וְאִישַׁן קִימְעָא, ואח״כוְאַחַר כָּךְ אֶקְרָא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע, וְאֶתְפַּלֵּל, וְחוֹטַפְתּוֹ שֵׁינָה, וְנִמְצָא יָשֵׁן כָּל הַלַּיְלָה. אֲבָל אָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב, נִכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת. אִם רָגִיל לִקְרוֹת, קוֹרֵא, וְאִם רָגִיל לִשְׁנוֹת, שׁוֹנֶה, וְקוֹרֵא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל, וְאוֹכֵל פִּתּוֹ וּמְבָרֵךְ. וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים חַיָּיב מִיתָה. מַאי שְׁנָא בְּכָל דּוּכְתָּא, דְּלָא קָתָנֵי ״חַיָּיב מִיתָה״, וּמַאי שְׁנָא הָכָא, דְּקָתָנֵי ״חַיָּיב מִיתָה״? אִיבָעֵית, אֵימָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אוֹנֶס שֵׁינָה, ואיבע״אוְאִיבָעֵית, אֵימָא לְאַפּוֹקֵי מִמַּאן דַּאֲמַר ״תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת״, קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּחוֹבָה.: אֲמַר מָר: ״קוֹרֵא ק״שקְרִיאַת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל״, מְסַיַּיע לֵיהּ לר׳לְרִבִּי יוֹחָנָן, דַּאֲמַר ר׳רִבִּי יוֹחָנָן: ^באֵיזֶהוּ בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא? זֶה הַסּוֹמֵךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר: תְּפִלּוֹת בָּאֶמְצַע תִּקְּנוּם. בְּמַאי קָא מִפַּלְּגִי? אִי בָעֵית, אֵימָא קְרָא, איבע״אאִיבָעֵית, אֵימָא סְבָרָא. איבע״אאִיבָעֵית, אֵימָא סְבָרָא, דר׳דְּרִבִּי יוֹחָנָן סָבַר: גְּאוּלָּה מֵאוּרְתָּא נַמֵי הָוֵי, אֵלָּא גְּאוּלָּה מְעַלַּיְיתָּא לָא הָוְיָא אֵלָּא עַד צַפְרָא. ור׳וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי סָבַר: כֵּיוָן דְּלָא הָוְיָא אֵלָּא מִצַּפְרָא, לָא הָוְיָא גְּאוּלָּה מְעַלַּיְיתָּא. ואב״אוְאִי בָעֵית אֵימָא קְרָא, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, דִּכְתִיב: ״בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ (דברים ו׳:ז׳), ר׳רִבִּי יוֹחָנָן סָבַר: מַקִּישׁ שְׁכִיבָה לַקִּימָה: מַה קִּימָה ק״שקְרִיאַת שְׁמַע ואח״כוְאַחַר כָּךְ תְּפִלָּה, אַף שְׁכִיבָה נַמֵי, ק״שקְרִיאַת שְׁמַע ואח״כוְאַחַר כָּךְ תְּפִלָּה. ר׳רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי סָבַר: מַקִּישׁ שְׁכִיבָה לַקִּימָה: מַה קִּימָה ק״שקְרִיאַת שְׁמַע סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ, אַף שְׁכִיבָה נַמֵי, ק״שקְרִיאַת שְׁמַע סָמוּךְ לְמִטָּתוֹ. מְתִיב מָר בְּרֵיהּ דְּרַבִּינָא: ״בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ״, וְאִי אָמְרַתְּ בָּעֵי לִסְמוֹךְ, הָא לָא קָא סָמַךְ גְּאוּלָּה לַתְּפִלָּה, דְּהָא בָּעֵי לְמֵימַר ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״! אָמְרִי: כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״, כִּגְאוּלָּה אֲרִיכְתָא דָּמְיָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, שַׁחֲרִית הֵיכִי מָצֵי סָמֵיךְ, וְהָא אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: ^גבַּתְּחִלָּה אוֹמֵר: ״ה׳ שְׂפָתַי תִּפְתַּח״ (תהלים נ״א:י״ז), ^דוּלְבַסּוֹף הוּא אוֹמֵר: ״יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי״ (תהלים י״ט:ט״ו). אֵלָּא הָתָם, כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן לְמֵימַר ״ה׳ שְׂפָתַי תִּפְתַּח״, כִּתְפִלָּה אֲרִיכְתָא דָּמְיָא. הָכָא נַמֵי, כֵּיוָן דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן לְמֵימַר ״הַשְׁכִּיבֵנוּ״, כִּגְאוּלָּה אֲרִיכְתָא דָּמְיָא.: אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר א״ראָמַר רִבִּי אַבִּינָא: ^הכָּל הָאוֹמֵר ״תְּהִלָּה לְדָוִד״ (תהלים קמ״ה:א׳) בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. מַאי טַעֲמָא? אִילֵימָא מִשּׁוּם דְּאָתְיָא בְּאָלֵ״ף בֵּי״ת, נֵימָא ״אַשְׁרֵי תְּמִימֵי דָּרֶךְ״ (תהלים קי״ט:א׳), דְּאָתְיָא בִּתְמָנְיָא אַפִּין! אֵלָּא מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ ״פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ״ (תהלים קמ״ה:ט״ז). נֵימָא הַלֵּל הַגָּדוֹל דִּכְתִיב בֵּיהּ ״נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר״ (תהלים קל״ו:כ״ה)! אֵלָּא מִשּׁוּם דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי. אֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר נוּ״ן בְּאַשְׁרֵי? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַפָּלָתָן שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: ״נָפְלָה לֹא תּוֹסִיף קוּם, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל״ (עמוס ה׳:ב׳). בְּמַעֲרָבָא מְתָרְצִי לַהּ הָכִי: נָפְלָה וְלֹא תּוֹסִיף לִנְפּוֹל עוֹד, קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל! אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֲפִילּוּ הָכִי, חָזַר דָּוִד וּסְמָכָן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר: ״סוֹמֵךְ ה׳ לְכָל הַנּוֹפְלִים״ (תהלים קמ״ה:י״ד).: א״רוְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר אַבִּינָא: גָּדוֹל מַה שֶּׁנֶּאֱמָר בְּמִיכָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמָר בְּגַבְרִיאֵל, דְּאִילּוּ בְּמִיכָאֵל כתי׳כְּתִיב: ״וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים״ (ישעיהו ו׳:ו׳), וְאִלּוּ גַּבֵּי גַּבְרִיאֵל כתי׳כְּתִיב: ״וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶחָזוֹן בַּתְּחִלָּה, מוּעָף בִּיעָף״ וְגוֹ׳ (דניאל ט׳:כ״א). מֵאֵי מַשְׁמַע דְּהַאי ״אֶחָד״ מִיכָאֵל הוּא? אֲמַר ר׳רִבִּי יוֹחָנָן: אָתְיָא אֶחָד אֶחָד: כְּתִיב הָכָא: ״וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים״; וכתי׳וּכְתִיב הָתָם: ״וְהִנֵּה מִיכָאֵל, אַחַד (מִן) הַשָּׂרִים הָרִאשׁוֹנִים בָּא לְעָזְרֵנִי״ (דניאל י׳:י״ג). תְּנָא: מִיכָאֵל בְּאַחַת, גַּבְרִיאֵל בִּשְׁתַּיִם, אֵלִיָּהוּ בְּאַרְבַּע, וּמַלְאַךְ הַמָּוֶת בִּשְׁמֹנֶה, וּבְשָׁעַת הַמַּגֵּפָה בְּאַחַת.: א״ראֲמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אע״פאַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא אָדָם ק״שקְרִיאַת שְׁמַע בביהכ״נבְּבֵית הַכְּנֶסֶת, ^ומִצְוָה לִקְרוֹתוֹ עַל מִטָּתוֹ. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵי: מַאי קְרָא? ״רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם, וְדוֹמּוּ סֶלָה״ (תהלים ד׳:ה׳). אֲמַר רַב נַחְמָן:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ו׳:ז׳
טור אורח חיים רל״ה:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים רל״ה:ב׳

^ב רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳:י״ח
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים רל״ה
טור אורח חיים רל״ו:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים רל״ו:ב׳

^ג רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים קי״א:א׳
שולחן ערוך אורח חיים קי״א:א׳

^ד רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:ט׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים קכ״ב:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים קכ״ב:ב׳

^ה רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳:י״ב
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים נ״א:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים נ״א:ז׳

^ו רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳:ב׳
טור אורח חיים רל״ט:א׳
שולחן ערוך אורח חיים רל״ט:א׳

E/ע

הערותNotes

בתחלה אומר ה׳ שפתי תפתח וגו׳. פתיחת השפתים הם תחלת הדבור ואומר שביקש דוד עזר אלוה בתחלת הדבור שהוא פתיחת שפתים ואח״כ פי שהוא כולל כלי הדבור יגיד תהלתך וזה שמסיים לבסוף יהיו לרצון אמרי פי וגו׳ וק״ל: תהלה לדוד בכל יום ג״פ וכו׳. פי׳ רש״י כנגד ג׳ תפלות עכ״ל ואנו אומרים אותו ב׳ פעמים בשחרית ופעם אחת במנחה ולא בערבית ויש לתת טעם בזה ואפשר שסמכו אותו לסדר קדושה שאמרו בפ״ב דסוטה אמאי מקיים עלמא אסידרא דקדושה ואאמן יהא שמיה רבא דאגדתא ופרש״י שם סידרא דקדושה שלא תקנוה אלא שיהיו כל ישראל עוסקים בתורה כו׳ עיין שם באורך והיינו דבשחרית איכא ב׳ פעמים סידרא דקדושה ובמנחה פעם אחת בכל יום משא״כ בערבית דלית ביה סדר קדושה כלל דעיקר לימוד תורה ביממא כדאמרי׳ יזיף ביממא ופרע בליליא דלילה אינו רק פרעון בעלמא ושאמרו לא איברא לילה אלא לגירסא כוונו נמי לזה כמפורש שם פרק הדר וז״ש הכא אילימא משום דאתיא באל״ף בי״ת שהוא רמז ללימוד תורה שניתנה בכ״ב אותיות של תורה ופריך ונימא אשרי תמימי דרך וגו׳ שזה הרמז בו ביותר שנאמר בשמונה א״ב ע״ש ח׳ א״ב אותיות התורה בשינוי מוצאיות כמפורש בחידושינו מנחות פרק הקומץ ואמר אלא משום דכתיב ביה פותח את ידך וגו׳ לפי שהפרנסה של כל בריה הוא דבר ההוה תמיד בכל יום מחסד אלהי כדאמרי׳ פ״ק דע״ג שלישית הקב״ה יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים וע״כ אחר כל השבחות שאמר בזה המזמור זכר החסד שעושה שפותח את ידך וגו׳ ובקרא דלעיל מיניה עיני כל אליך ישברו ואתה וגו׳ נמי איכא בכה״ג שזן כל העולם ואפשר דבהאי קרא יותר מפורש החסד שנותן לכל חי רצון ופריך ונימא הלל הגדול כו׳ שאחר כל דברי חסדיו שסיפר שעשה עמנו הוסיף בחסד זה ההוה תמיד לכל בריה ואמר נותן לחם לכל בשר כל״ח ומשני דאית ביה תרתי השייכים להדדי דהתורה היא מזון הנפש והלחם הוא מזון הגוף וכדאמרי׳ אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח ודו״ק: לא נאמרה נו״ן באשרי כו׳. ר״ל מה שחסרה הנו״ן הוא רמז כאלו הנפילה חסירה ואינה גמורה אלא שתחזור לקום כדמתרצו לה במערבא כו׳ ורב נחמן ב״י הוסיף לומר דבמקומו הכא הוא מוכרע שלא תהיה חס ושלום נפילה גמורה שאמר אחר כך סומך לכל הנופלים גם כי אמר נפלה ולא תוסיף קום וגו׳ היינו מצד זכותם אבל מחסד אלהי ברוב חסדיו סומך ה׳ לכל הנופלים גם שאינם ראוים לכך וק״ל: מיכאל כו׳. ענינו שמיכאל מים מימין ממונה על הרחמים וגבריאל אש משמאל ממונה על הדין כמפורש בכמה דוכתי ולפי שרחמי שמים מרובים ניתן כח למיכאל לעשות שליחותו בפריחה אחת ולגבריאל לא ניתן כח למהר שליחותו עד שתי פריחות שירגיע בינתים אולי ישוב ונחם ה׳ כמ״ש בנינוה ואמר אליהו בארבע פריחות שהוא מורכב מב׳ יסודות אש ומים שזכר ועוד מיסוד אויר ועפר יסודות הכבדים וע״כ אין כחו לעשות שליחותו עד ד׳ פריחות שירגיע ביניהם ג׳ פעמים וכן מצינו בילד של הצרפית דכתיב ויתמודד על הילד ג׳ פעמים ויקרא וגו׳ ואמר ומלאך המות הממונה על מיתת האדם לא ניתן לו כח לקיים שליחותו עד ח׳ פריחות דהיינו שירגיע ביניהם ז׳ פעמים אולי ישוב האדם ביני וביני והוא טעם ז׳ מעמדות שעושין למת ונגד ז׳ הבלים כמ״ש פרק המוכר פירות וע״ש בפירשב״ם: רגזו ואל תחטאו אמרו וגו׳. פי׳ רש״י על משכבכם שנאמר ובשכבך עכ״ל מיהו מהאי קרא דובשכבך לא מייתי תלמודא דאיכא לפרושי כדלק׳ בזמן שכיבה אבל על משכבכם משמע ממש על מטתו ועוד פי׳ רש״י ודומו סלה בשינה אח״כ והוא מל׳ שתיקה ועי״ל מלשון דמדומי חמה דס״פ ת״ה והוא מלשון ערב כפי הערוך וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון