×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות נ״ו.גמרא
;?!
אָ
מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵינוֹ אֶלָּא נְשִׁיקָה וּפָטוּר עָלֶיהָ וּפְלִיג אַדִּשְׁמוּאֵל.: אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר קָנָה.: מַאי קָנָה רַב אָמַר קָנָה לַכֹּל וּשְׁמוּאֵל אָמַר לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה לִירַשׁ בְּנִכְסֵי אֶחָיו וּלְפוֹטְרָהּ מִן הַיִּיבּוּם. אמִן הַנִּשּׂוּאִין לד״הלְדִבְרֵי הַכֹּל אָכְלָה דְּהָא הֲוָת קָאָכְלָה מֵעִיקָּרָא כִּי פְּלִיגִי מִן הָאֵירוּסִין רַב אָמַר אוֹכֶלֶת דְּהָא רַבִּי רַחֲמָנָא בִּיאַת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד. וּשְׁמוּאֵל אָמַר כִּי רַבִּי רַחֲמָנָא לְאוֹקְמֵיהּ בִּמְקוֹם בַּעַל לְאַלּוֹמֵי מִבַּעַל לָא. וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל כֹּל שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל יָבָם מַאֲכִיל וְכֹל שֶׁאֵין הַבַּעַל מַאֲכִיל יָבָם אֵינוֹ מַאֲכִיל. מֵיתִיבִי בַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ אוֹכֶלֶת וּבָזוֹ יָפֶה כֹּחַ הַיָּבָם מִכֹּחַ הַבַּעַל. בִּשְׁלָמָא לְרַב נִיחָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא. אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל אֵימָא הָכִי וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה כָּנַס ואח״כוְאַחַר כָּךְ נִתְחָרֵשׁ אוֹכֶלֶת מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ אוֹכֶלֶת. וּמַאי בָּזוֹ דְּאִילּוּ בַּעַל חֵרֵשׁ מֵעִיקָּרָא לֹא אוֹכֶלֶת וְאִילּוּ יָבָם חֵרֵשׁ מֵעִיקָּרָא אָכְלָה. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי מִן הָאֵירוּסִין ד״הדִּבְרֵי הַכֹּל לָא אָכְלָה דְּהָא לָא אָכְלָה בְּחַיֵּי בַעַל. כִּי פְּלִיגִי מִן הַנִּשּׂוּאִין רַב אָמַר באוֹכֶלֶת דְּהָא הֲוָת אָכְלָה מֵעִיקָּרָא וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת כִּי רַבִּי רַחֲמָנָא בִּיאַת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה אֲבָל לְכֹל מִילֵּי לָא. וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל כֹּל שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל יָבָם מַאֲכִיל אֵימָא כׇּל בִּיאָה שֶׁהַבַּעַל מַאֲכִיל בָּהּ יָבָם מַאֲכִיל בָּהּ וְכׇל בִּיאָה שֶׁאֵין הַבַּעַל מַאֲכִיל בָּהּ אֵין הַיָּבָם מַאֲכִיל בָּהּ. מֵיתִיבִי גבַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם חֵרֵשׁ אוֹכֶלֶת וּבָזוֹ יָפֶה כֹּחַ יָבָם מִכֹּחַ בַּעַל בִּשְׁלָמָא לְרַב מְתָרֵץ דכִּדְתָרֵיץ מֵעִיקָּרָא אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא קַשְׁיָא.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בַּת יִשְׂרָאֵל פִּקַּחַת שֶׁנִּתְאָרְסָה לְכֹהֵן פִּקֵּחַ וְלֹא הִסְפִּיק לְכוֹנְסָהּ עַד שֶׁנִּתְחָרֵשׁ אֵינָהּ אוֹכֶלֶת הנוֹלַד לָהּ בֵּן אוֹכֶלֶת מֵת הַבֵּן רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אוֹכֶלֶת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נָתָן אָמַר רַבָּה הוֹאִיל שֶׁכְּבָר אָכְלָה א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיסֵּת לְכֹהֵן וּמִית לֵיהּ תֵּיכוֹל שֶׁכְּבָר אָכְלָה אֶלָּא כֵּיוָן דְּמִית לֵיהּ פְּקַעָ לֵיהּ קְדוּשְׁתֵּיהּ מִינַּהּ הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּמִית לֵיהּ פְּקַעָ קְדוּשְׁתֵּיהּ מִינַּהּ. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף קָסָבַר ר׳רַבִּי נָתָן נִשּׂוּאֵי חֵרֵשׁ מַאֲכִילִין בִּתְרוּמָה וְלָא גָּזְרִינַן נִשּׂוּאֵי חֵרֵשׁ אַטּוּ קִדּוּשֵׁי חֵרֵשׁ א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אִי הָכִי נוֹלַד לָהּ בֵּן לְמָה לִי מִשּׁוּם רַבָּנַן. וְלִיפְלוֹג רַבִּי נָתָן עֲלַיְיהוּ בְּרֵישָׁא שָׁבֵיק לְהוּ לְרַבָּנַן עַד דִּמְסַיְּימִי מִילְּתַיְיהוּ וַהֲדַר פְּלִיג עֲלַיְיהוּ אִי הָכִי לִיתְנֵי מֵת הַבֵּן אֵינָהּ אוֹכֶלֶת רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אוֹכֶלֶת קַשְׁיָא.: וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת.: אָמַר רַב עַמְרָם הָא מִלְּתָא אֲמַר לַן רַב שֵׁשֶׁתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
רב אמר קנה לכל ושמואל אמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה אבל להאכילה בתרומה לא קנה באונס ובשוגג. והלכתא כרב ודוקא באונס ובשוגג דה״ל כביאה אבל בלא ביאה לא אכלה מן הנשואין אע״פ שכבר אכלה בחיי בעלה. ושמעינן מהא דהא דתנן בפ׳ אע״פ ובפ׳ אלמנה לכ״ג היבם אינו מאכיל בתרומה אע״פ שכבר אכלה בחיי בעלה ולאפוקי (מהמ״פ תוין) [מהמפרשים] שפרשוה כשלא אכלה בחיי הבעל אבל אם אכלה בחיי הבעל אוכלת שומרת יבם בתרומה. ת״ר בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכנסה עד שנתחרש אינה אוכלת מת ונפלה לפני יבם חרש אינה אוכלת כנסה הבעל ואח״כ נתחרש אוכלת מת ונפלה לפני לפני יבם חרש אוכלת נולד לה בן אוכלת מת הבן אינה אוכלת. אמר רבה אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה אבל משום (אונס) [זונה] לא כל באונס לא קרינן לה זונה מסתברא דלא פליג רב׳ אדרב עמרם דאמר אשת ישראל שנאנסה פסולה לכהונה ע״כ לא פליגי בה אלא לענין מלקות מיהו אם [נאנסה מודה] שפסלוה לכהונה שהרי נבעלה לפסול לה דכתיב ובת איש כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל. ומינה ילפינן בפרק אלמנה לכ״ג כיון שנבעלה לפסול פסלה מהתרומה ומהכהונה ק״ו מגרושה שמותרת בתרומה פסלה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שפסולה לכהונה והכי איתא בפ׳ אלמנה לכ״ג והיינו דתנן בפ״ק דכתובות מעשה בתינוקת שירדה למלאות מים מן המעיין ונאנסה אר״י בן נורי אם רוב העיר משיאין לכהונה תנשא זו לכהונה. ואם אין רוב העיר משיאין לכהונה פסולה מפני שנבעלה לפסול לה וכל שנבעלה לפסול לה ל״ש באונס ולא שנא ברצון פסולה לכהונה מק״ו דתרומה כדפרישנא אבל לעולם זונה לא הויא אליבא דלישנא בתרא. ולא פליג רב׳ אדרב עמרם ואפי׳ לישנא בתרא. והאי דלא אנהר רב ששת עיינין ממתני׳ דכתובות דתינוקת. דדלמא שאני התם דזר דמעיקרא הוא אבל באשת איש לאו זר דמעיקרא הוא. ולא כדכתב הרב בעל התוספת:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144