Collected from HeArukh Zevachim 88a – הערוך על סדר הש"ס זבחים פח.‏ – Shas HaMeforash

חַטַּאת הָעוֹף פְּסוּלָה הֵיכִי מַזֶּה מִדָּמָהּ הָוֵה לֵיהּ יָרוּד שְׁאָר פְּסוּלִים הֵיכִי זָרֵיק לְהוּ מִדָּמָהּ. דְּמַגַּע לְהוּ הָא הַזָּאָה הִיא מִיצּוּי הִיא הָא זְרִיקָה שְׁפִיכָה הִיא. וְעוֹד דֶּרֶךְ הַזָּאָה בְּכָךְ דֶּרֶךְ זְרִיקָה בְּכָךְ. אָמַר רַב אָשֵׁי אִי דְּנָקֵט לְהוּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ ה״נהָכִי נָמֵי כִּי קָאָמַר דִּתְלָנְהוּ בְּקַנְיָא מַאי תֵּיקוּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח וּמִדּוֹת יָבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ ^אאֵין כְּלִי הַלַּח מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַיָּבֵשׁ וְלֹא יָבֵשׁ מְקַדֵּשׁ אֶת הַלַּח ^בכְּלֵי הַקּוֹדֶשׁ שֶׁנִּיקְּבוּ אִם עוֹשִׂין בָּהֶן מֵעֵין מְלַאכְתָּן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין וְהֵן שְׁלֵימִים מְקַדְּשִׁין וְאִם לָאו אֵין מְקַדְּשִׁין ^גוְכוּלָּן אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בַּקּוֹדֶשׁ.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר שְׁמוּאֵל לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִדּוֹת ^דאֲבָל מִזְרָקוֹת מְקַדְּשִׁין שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ז׳:י״ג-ע״ט} שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סוֹלֶת. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא מִנְחָה לַחָה הִיא א״לאֲמַר לֵיהּ לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַיָּבֵשׁ שֶׁבָּהּ אִיבָּעֵית אֵימָא מִנְחָה לְגַבֵּי דָּם כְּיָבֵשׁ דָּמֵי. אָמַר שְׁמוּאֵל ^הכְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מְלֵאִין אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִתּוֹכָן וְאָמְרִי לָהּ אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין וּמְלֵאִים וּמִבִּפְנִים. מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ ^ובֵּירוּצֵי מִדּוֹת בְּמַתְנִיתָא תָּנָא אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין וּמְלֵאִים וּמִתּוֹכָן וּבְפָנִים. א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ^זלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֶשׁ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי מְלֵאִין אֵין מְלֵאִין אֶלָּא שְׁלֵימִין אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֶשׁ.: אֵין כְּלִי הַלַּח מְקַדֵּשׁ [וְכוּ׳].: אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי אֵין מְקַדְּשִׁין לִיקְרַב ^חאֲבָל מְקַדְּשִׁין לִיפָּסֵל. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא אֵין ^טמְבִיאִין מְנָחוֹת וּנְסָכִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה וּבִיכּוּרִים מִן הַמְדוּמָּע וְאֵין צ״לצָרִיךְ לוֹמַר מֵעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְאִם הֵבִיא לֹא קִדֵּשׁ אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי ^ילֹא קִדֵּשׁ לִיקְרַב אֲבָל קָדַשׁ לִיפָּסֵל. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^ככְּלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנִּיקְּבוּ אֵין מַתִּיכִין אוֹתָן וְאֵין מַתִּיכִין לְתוֹכָן אֲבָר נִפְגְּמוּ אֵין מְתַקְּנִין אוֹתָן ^לסַכִּין שנפגם אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת פְּגִימָתָהּ נִשְׁמְטָה אֵין מַחְזִירִין אוֹתָהּ אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר סַכִּין מַטְרֶפֶת הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנִמְנוּ עָלֶיהָ כֹּהֲנִים וּגְנָזוּהָ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בִּגְדֵי כְהוּנָּה אֵין עוֹשִׂין אוֹתָם מַעֲשֵׂה מַחַט אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ח:ל״ב} מַעֲשֵׂה אוֹרֵג נִתְגַּעֲלוּ אֵין מְכַבְּסִין לֹא בְּנֶתֶר וְלֹא בְּאָהָל. הָא בַּמַּיִם מְכַבְּסִין אָמַר אַבָּיֵי ה״קהָכִי קָאָמַר הוּגְּעוּ בְּמַיִם מְכַבְּסִין אותו בְּנֶתֶר וְאָהָלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ג׳:י״ט

^ב רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ג׳:כ׳

^ג רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ג׳:כ׳

^ד רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ג׳:י״ט

^ה רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ג׳:כ׳

^ו רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו א׳:י״ט

^ז רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ג׳:כ׳

^ח רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ג׳:כ׳

^ט רמב״ם הלכות איסורי מזבח ה׳:ט׳

^י רמב״ם הלכות איסורי מזבח ה׳:ט׳

^כ רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו א׳:י״ד

^ל רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו א׳:ט״ו

ערך נתר נתר – ^א(שבת פט:) מי רגלים נתר ובורית (נדה סא: כלים פ״י) כלי חרס וכלי נתר (זבחים פח.) נתגעלו אין מכבסין אותן לא בנתר ולא בחול מאי כלי נתר א״ר יוסי בר אבין כלי מחפורת של צריף כבר פי׳ בערך חפר. פ״א כלים המדובקים במגביא והוא כמו אבנים ושורין אותו במים ונימוח ובלעז אלומי וי״א כלי עשוי מן מגביא ענמה וי״מ נתר בלשון ישמעאל אנטרוך והוא כמו אבן מתלחלח במים חמים ורוחצין בו במרחץ ראשן בארץ מערב (ירושלמי בפרק א״ר עקיבא) מניין לעבודת אלילים נתר ניטרין (א״ב כן נקרא בלשון יוני ורומי) בורית נוריתא קימוניא קלייה (א״ב פירוש קלי בלשון ישמעאל מין עשב אשר מאפרו עושים זכוכית וגם מערבין אותו בשמן ועושים בורית לכבס הבגדים). ערך שכשך שכשך – ^ב(זבחים פח.) זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ושכשכי ליה מסאניה (מנחות כג.) משכשכו בשירי הלוג ומעלהו (עבודה זרה לג) דבר שאין מכניסו לקיום משכשכן במים והן טהורין (עבודה זרה נו) הוה חמרא בדולא שדא ביה ידיה ושכשך ביה (א״ב פי׳ קינוח ביד והעראת מים).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א [קרייד.]

^ב [אבוואשען.]

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון