×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ע׳.גמרא
;?!
אָ
אבל דָּיְימָא מִנֵּיהּ אע״גאַף עַל גַּב דְּדָיְימָא מֵעָלְמָא בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ. אָמַר רָבָא מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּקָתָנֵי יָלְדָה תֹּאכַל הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּדָיְימָא מִנֵּיהּ וְלָא דָּיְימָא מֵעָלְמָא צְרִיכָא לְמֵימַר דְּתֵיכוֹל אֶלָּא לָאו דְּדָיְימָא נָמֵי מֵעָלְמָא. וּמָה הָתָם דִּלְהַאי אִיסּוּרָא וּלְהַאי אִיסּוּרָא בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ הָכָא דִּלְהַאי אִיסּוּרָא וּלְהַאי הֶיתֵּירָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ כׇּל הֵיכָא דְּדָיְימָא מֵעָלְמָא אע״גאַף עַל גַּב דְּדָיְימָא מִנֵּיהּ אֲמַר רַב הַוָּלָד מַמְזֵר ומתני׳וּמַתְנִיתִין בִּדְלָא דָּיְימָא כְּלָל.: הָעֶבֶד פּוֹסֵל מִשּׁוּם בִּיאָה כּוּ׳.: מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {שמות כ״א:ד׳} הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה וְגוֹ׳.: מַמְזֵר פּוֹסֵל וּמַאֲכִיל.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא כ״ב:י״ג} וְזֶרַע אֵין לָהּ אאֵין לִי אֶלָּא זַרְעָהּ זֶרַע זַרְעָהּ מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְזֶרַע אֵין לָהּ מִכׇּל מָקוֹם. אֵין לִי אֶלָּא זֶרַע כָּשֵׁר זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְזֶרַע אֵין לָהּ עַיֵּין עלה. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְזֶרַע זַרְעָהּ זֶרַע זַרְעָהּ לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְזֶרַע פָּסוּל. א״לאֲמַר לֵיהּ ר״לרֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן כְּמַאן כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן בְּגוֹי1 וְעֶבֶד מוֹדוּ דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מִשּׁוּם רַבֵּינוּ גּוֹי2 וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר.: כ״גכֹּהֵן גָּדוֹל פְּעָמִים שֶׁפּוֹסֵל.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵינִי כַּפָּרַת בֶּן בִּתִּי כּוּזָא שֶׁמַּאֲכִילֵנִי בַּתְּרוּמָה וְאֵינִי כַּפָּרַת בֶּן בִּתִּי כַּדָּא שֶׁפּוֹסְלֵנִי מִן הַתְּרוּמָה.:
הדרן עלך אלמנה לכהן גדול
פרק ח – הערל
מתני׳מַתְנִיתִין: בהֶעָרֵל וְכׇל הַטְּמֵאִים לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה נְשֵׁיהֶן וְעַבְדֵיהֶן יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה. גפְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה הֵן וְעַבְדֵיהֶן יֹאכֵלוּ וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכֵלוּ וְאִם לֹא יָדְעָה מִשֶּׁנַּעֲשָׂה פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכֵלוּ. דוְאֵי זֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא כׇּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ וַאֲפִילּוּ אַחַת מֵהֶן וּכְרוּת שׇׁפְכָה כׇּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד וְאִם נִשְׁתַּיֵּיר מֵעֲטָרָה אפי׳אֲפִילּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה כָּשֵׁר.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר המִנַּיִן לֶעָרֵל שֶׁאֵין אוֹכֵל בִּתְרוּמָה נֶאֱמַר {שמות י״ב:מ״ה} תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר {ויקרא כ״ב:י׳} תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בַּתְּרוּמָה מָה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בַּפֶּסַח עָרֵל אָסוּר בּוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בַּתְּרוּמָה עָרֵל אָסוּר בּוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {ויקרא כ״ב:ד׳,י״ח} אִישׁ אִישׁ לְרַבּוֹת הֶעָרֵל. אָמַר מָר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בַּתְּרוּמָה מָה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בַּפֶּסַח עָרֵל אָסוּר בּוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בַּתְּרוּמָה עָרֵל אָסוּר בּוֹ. מוּפְנֶה דְּאִי לָאו מוּפְנֶה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְפֶסַח שֶׁכֵּן חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא לָאיֵי אַפְנוֹיֵי מוּפְנֶה. הֵי מוּפְנֶה אִי דִּתְרוּמָה מִצְרָךְ צְרִיכִי דְּתַנְיָא ותּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם שָׂכִיר זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים. וְיֵאָמֵר תּוֹשָׁב וְאַל יֵאָמֵר שָׂכִיר וַאֲנִי אוֹמֵר קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. אִילּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים אֲבָל קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אוֹכֵל בָּא שָׂכִיר וְלִימֵּד עַל תּוֹשָׁב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵין אוֹכֵל. אֶלָּא דְּפֶסַח מוּפְנֵי הַאי תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּפֶסַח מַאי נִיהוּ אִי נֵימָא תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר מַמָּשׁ מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר אִיפְּטַר לֵיהּ מִפֶּסַח וְהָא קַיְימָא לַן גַּבֵּי תְּרוּמָה זדְּלָא אָכֵילמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ערך דם דםא(מועד קטן יח:) אמר אביי אמרה לי אם דומי מתא יומא ופנגא. (יבמות כה., יבמות נב.) ההוא דחליף אבבא דבי חמוה ונגדיה רב ששת ההוא מידם הוה דיימא חמתיה מיניה (יבמות סט:, יבמות ע.) דדיימא מעלמא פי׳ מרננין עליה שגם אחר בא עליה זולתי הארוס. (נדה סו.) דמות עיריך עלתה ביך פי׳ עין שלטה ביך שחושדין אותך לפי שאת רגיל׳ לטבול ביותר את מרבה בתשמיש המטה לכי והבעלי לו לאלתר כשתעלי מן הנהר שטבלת בו קודם שתראה דם איכא דאמרי אמר לה לא תגלי להו לחברותיך שאת מצטערת על כך שאת רואה דם דכי היכי דתהוי עליך בחד גיסא שתמהו עליך שהיית רגילה לשמש תדיר ונתנו ביך עין נתנוהו עליך לאידך גיסא שכשיראו שאת מרבה לראות דמים הרבה יאמרו סימן יפה הוא לה שהאשה שדמיה מרובין בניה מרובין ויתנו בך עין ויפסוק הדם (פירוש רננת בנות עירך עלתה כנגדך). ערך שב שבב(במכילתא בא על פרעה) תושב ושכיר לא יאכלבו תושב זה גר שכיר זה הגוי (בספרי אמור אל הכהנים) וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שנים ואלו ישראל ומפורש (יבמות ע. ברכות סב.) משמש ושב ואל תשב ותמשמש פי׳ כשאדם רוצה לעשות צרכיו ומשמש תחילה באותו מקום אם יש בו צרור או טינופת יסירנה ואחר ישב ואל ישב במקום ואח״כ ימשמש תחתיו וגמירי דהא מילתא מהניא בכשפים על כל מושב שב חוץ מן הקורה גם זו מפי השמועה אמרוה שהישיבה על הקורה והשכיבה על הקרקע בזמן שאין שם מחצלת ולא מצע חוצץ יש בה דבר רע ואמר הגאון ולא פורש לנו מהו מי לאו דקאמרי משום זוגי שתי בצים וב׳ קשואין ושני אגוזים ודבר אחר הלכה למשה מסיני וגזרו רבותינו על כולהו זוגי משום ד״א להודיעך דהני מילי דאית בהו מפי נביאים ואית בהו הלכה למשה מסיני (ברכות כ.) שב ואל תעשה שאני פי׳ לא ענש הקב״ה מטמא ובטל מלעשות פסח אלא ענש כרת לטהור ולמי שלא היה בדרך רחוקה ובטל ולא עשה פסח ולא עבר המטמא אלא מפני שגרם לבטל הפסח ויכול לעשות פסח שני וזהו שב ואל תעשה שאני כלומר קל הוא זה ומפרי כך דחאו כבוד מת מצוה אבל לאו דכלאים כיוצא בו שהוא לאו גמור אינו נדחה מפני כבוד הבריות וקיימא לן דסדין בציצית וכבשי עצרת ולולב ושופר והזאה וערל ואיזמל הני כולהו שב ואל תעשה ננהו וכן בסוף (פסחים צב יבמות צ) זה פי׳ ר״ח ורב האי גאון פי׳ האי בריתא של הולך לשחוט את פסחו אינו מיירי בנזיר אלא בשאר אדם והוה ליה פסח מצות עשה ולענין מת ממה נאמר לו שב ואל תעשה פסח ולפי שהיא מצות עשה שהיא קלה דחינן לה בשביל כבוד הבריות אבל כלאים שהיא לא תעשה לא דחינן בשביל כבוד הבריות ומפורש (יבמות צ) דסדין בציצית וכבשי עצרת וכו׳ שב ואל תעשה אינון ולא קשין על מצות לא תעשה פי׳ מגנצא שב ואל תעשה שאני להכי יכול נבטל מצות פסח משום כבוד מת מצוה דלאו איסור גמור דעביד בידים הוא דלא עביד כלום אלא יושב ומתבטל ממצות עשה דפסח אבל כלאים דעביד בידים אין דוחין אותו משום כבודו (בבא קמא כ) רבי חייא בר אבא נתיישב בדבר פי׳ ישב ועיין בדבר ולא עמד על בירור אמר עדיין צריך עיון.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [פערדאכט.]
ב [זיטצען׳ וואהנען.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144